ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (חמישי) את הצעת החוק הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) עם מיסוי רווחים לא מחולקים. 

הרקע להצעת החוק הינו הליך המיסוי הדו-שלבי החל על חברות בישראל. בשלב הראשון נגבה מס חברות של 23% על רווחים המופקים במהלך השנה, ובשלב השני, כאשר בעלי החברה מושכים את הרווחים מהחברה אל היחיד, הליך הקרוי "משיכת דיבידנד", נגבה "מס דיבידנד" בגובה 30% מבעלי המניות המהותיים בחברה. בחיבור מס החברות ומס הדיבידנד, שיעור המס מגיע לשיעור הדומה לשיעור המס המוטל על כל אדם אחר, שכיר או עצמאי, בעל הכנסות גבוהות.

במצב זה, עצמאי נדרש לשלם את כל המס בשעה שהכסף נכנס לחשבונו, ואילו בפעילות של חברה נדחה תשלום המס עד שהרווחים מחולקים לבעלי המניות. הרעיון מאחוריי מצב זה הוא לתמרץ חברות לבצע השקעות ולהגדיל את פעילותן, מתוך רצון להגדיל ולחזק את המשק והצמיחה בישראל, גם במחיר של דחיית הכנסות לקופת המדינה.

בפועל המצב הנתון מביא לכך שחלק מהחברות צוברות את הרווחים ובוחרות להשקיע אותם בהשקעות פסיביות, שאינן בהכרח מביאות לפיתוח החברות והמשק, דוגמת השקעות בשוק ההון ובשוק הנדל"ן.  חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים, ומהוות עבור בעלי המניות המהותיים בחברות, כמעין "ארנק", בהן הם אוגרים הון, כך קיבלו חברות אלה את הכינוי "חברות ארנק". מצב זה עומד בניגוד לכוונת החוק, כאשר במקום השקעות משמעותיות בחברה ובמשק, מבוצעות השקעות המשמשות בעיקר כדי להקטין את גובה המס שישלם בעל המניות.

החקיקה המוצעת מבקשת לפתור מצב זה, שגם מתמרץ יחיד להתאגד כחברה ולהימנע מתשלום מס. בדברי ההסבר להצ"ח צוין כי אובדן ההכנסות בגין המצב הקיים מביא להעלאת מיסים אחרות הפוגעות בפעילות במשק, או בגיוס חוב המטיל מעמסה על כלכלת המדינה. במהלך הדיונים בוועדה הציגו נציגי משרד האוצר כי תכנון המס המבוצע ע"י חברות ארנק משמש רק בעלי הכנסות גבוהות מאוד, וכי החקיקה המוצעת צפויה להתמקד בכ-150 מיליארד שקל שנצברו במהלך השנים ואינם תואמים את מטרת הטבת המס, וגדלים בסדר גודל של כ-13 מיליארד שקל מידי שנה, ומסבים לאוצר המדינה הפסדים בגובה זה.

כן הוצג כי המיסוי עוסק בחברות שחלקן בכלכלה זניח, וכי כמות חברות "הארנק" מסך כלל המשק עומד על אחוזים בודדים, וכי הן מהוות 1% מהמחזור הכלכלי ו-1% מאחוז ההוצאה על שכר, כן הוצג כי רוב גביית המס תתבצע מהמאיון העליון: 83% אחוז מהכסף יגיע מהמאיון העליון, ו-99%  אחוז מהכסף בבסיס המס יגיע מהעשירון העליון.

ההצעה המקורית של משרד האוצר כפי שאושרה בממשלה הייתה צפויה להניב הכנסות בשנת 2025 בסך של כ-10 מיליארד שקל, ושל כ-5 מיליארד שקל בטווח הארוך. לאחר העדכונים השונים שנעשו בשיח בין הצדדים ובדיוני הוועדה, הציגו באוצר כי הם צופים כי הצ"ח תניב הכנסה של כ-9.25 מיליארד שקל בשנת 2025 ושל כ-4.35 מיליארד שקל בטווח הארוך.

לפי תפיסת התיקון, שיעור רווחיות כה גבוה, נובע לרוב, מפעילות של בעלי המניות אשר מותירים חלק גדול מההכנסה שהפיקו בתוך החברה, לצורך הימנעות מתשלום המס השולי החל עליהם, כאשר מהותית הכנסה זו הייתה צריכה להגיע אליהם באופן ישיר, לאחר מיסוי.  הסעיף נוגע לחברות קטנות יחסית, אשר ההכנסה מפעילותן הממשית הינה עד 30 מיליון שקל בשנה, כאשר בדברי ההסבר לחוק מצוין כי "בחברות גדולות יותר המרכיב ההוני והמאפיינים המייצגים פעילות תאגידית קלאסית יכולים להיות יותר דומיננטיים ברווחיות החריגה של החברה, אשר מצדיק במידה רבה יותר את התאגדותן כחברה".

לעניין מיסוי שותפויות, קרי חברות המוחזקות ע"י מספר שותפים, בהצ"ח מוצע לבטל את ההחרגה שנקבעה בחוק הקיים לגבי שותפות, ולהחיל הוראות מיסוי לפיהן 55 אחוז מההכנסה החייבת של השותפות שמיוחסת לחברת המעטים תחשב כהכנסה חייבת של בעל השליטה, אם חלקה של החברה בהכנסת השותפות הוא פחות מ-10 אחוזים. הצעת החוק המקורית קבעה סכום מגן של 500 אלף שקל אך במהלך דיוני הוועדה הוחלט כי המיסוי לא יחול על חברה שסך רווחיה הצבורים לא עלה על 750 אלף שקל בתנאים הקבועים.

כדי שלא לפגוע בפעילות התעשייתית, מוצע שלא להכליל בבסיס המס את הרווחים הלא מחולקים שמקורם בהכנסה של מפעל תעשייתי שחלו עליה הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון. בנוסף במהלך הדיונים בוועדה חברות תעשייתיות וחברות קבלניות הוחרגו גם הן מהחוק, מתוך רצון למסות רק חברות החזקה. לנוכח התנגדות המגזר העסקי והחשש מפגיעה בעסקים, הוחלט במהלך הדיונים בהצעת החוק, להוסיף מסלול נוסף להצ"ח לפיו במקרה שהחברה תחלק 6% דיבידנד בשנה, היא לא תדרש לשלם את המס בגובה 2% על כלל רווחיה הצבורים. חברה לבחור מידי שנה את המסלול המועדף עליה.

עוד ב-

האוצר והמגזר העסקי הגיעו להסכמות בנוגע למיסוי רווחים לא מחולקים

לכתבה המלאה

במהלך הדיונים בוועדה הוכנסו תיקונים שונים לאיזון הצעת החוק ולמניעת פגיעה בפעילות העסקית של החברות במשק, כך הוכנס הסדר שלם הנוגע לפירוק מרצון שבו יינתן פטור ממס רכישה בהעברת נכסים, וכן נקבע בהוראת שעה כי חברה תוכל חלק 5% מהרווחים הצבורים עד נובמבר 2025, במקום חלוקה של 6% בשנת 2026, בנוסף נקבעו הסדרים ביחס לעניין שטרי הון שניתנו לפני תחילת החוק. בנוסף תינתן הקלה לחברה שהיו לה הפסדים גבוהים בשנת המס, שכן יש טעם כלכלי לחברות כאמור שלא לחלק את הרווחים העודפים שלהן באותה שנה בכדי לוודא שיש להן כרית ביטחון מספיקה לטובת המשך פעילותן. כן נקבע שחברה שמחלקת את הרוב הגדול של רווחיה שאינם משמשים לצורך עסקי בשנת המס לא תשלם את המס החדש על הרווחים הנותרים, ובלבד ששולם מס הכנסה בחלוקת אותם רווחים. הצ"ח צפויה להיכנס לתוקף ב-1 ינואר 2025, בכפוף לאישורה במליאת הכנסת.