נתחיל מהנתונים: מתחילת השנה, ישראכרט הוסיפה 164 אלף כרטיסי אשראי חדשים, מה שמעמיד את מצבת הכרטיסים הפעילים שלה כיום על 4.6 מיליון כרטיסים. למרות הגידול במספר הכרטיסים, יתרת האשראי הצרכני דווקא ירדה ב-30 בספטמבר 2024, והגיעה ל-7.2 מיליארד שקל, לעומת 7.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי של 2023. במקביל, יתרת האשראי המסחרי צמחה ב-19.6% ל-2.3 מיליארד שקל, בהשוואה ל-2.0 מיליארד שקל בסוף שנת 2023. אבל הנתון המרכזי שבולט בדוחות ישראכרט הוא הגידול במחזור העסקאות בכרטיסי האשראי שלה. ברבעון השלישי של 2024, המחזור הגיע ל-63.2 מיליארד שקל, צמיחה של 9.1% בהשוואה ל-57.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2024, המחזור הכולל עמד על 177.3 מיליארד שקל – עלייה של כ-6.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

אז מה הנתונים של חברת האשראי הגדולה בישראלים יכולים לספר לנו על הרגלי הקנייה של הישראלים? קודם כל, יש כאן אינדיקציה ברורה לעלייה בשימוש בכרטיסי אשראי. העובדה שמצבת הכרטיסים הפעילים גדלה במקביל לגידול במחזורי העסקאות מצביעה על כך שהישראלים מעדיפים לשלם בכרטיסי אשראי. זוהי מגמה ברורה של צריכה גבוהה מצד הצרכנים, כשהצרכן הישראלי נשען יותר ויותר על כרטיסי האשראי, מה שאגב גם עשוי להצביע על הצלחה במהלך לצמצום השימוש במזומן.

הירידה ביתרת האשראי הצרכני לצד העלייה במחזורי העסקאות יכולה אולי להצביע על כך שהצרכנים התחילו להיזהר קצת, ממש מעט, בהוצאות. הם אולי משתמשים בכרטיסי אשראי, אבל עם מודעות גבוהה יותר להוצאות ולשורה התחתונה שתרד מהבנק בסופו של דבר. כל זה, כמובן, על רקע גל ההתייקרויות הנוכחי, מצב שצפוי רק להחמיר בינואר 2025 עם תקציב המדינה החדש.

עוד ב-

דמי הביטוח הלאומי יזנקו, הקצבאות יבוטלו: מכה למיליוני ישראלים

לכתבה המלאה

מנגד, הצמיחה המשמעותית ביתרת האשראי המסחרי מלמדת שהעסקים, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים, עושים שימוש נרחב בכרטיסי האשראי כדי לממן הוצאות יומיומיות ופעילויות מסחריות. יכול להיות שהעסקים פשוט מנסים לשרוד את המציאות הנוכחית אבל אולי כבר אפשר לדבר על ניצני עלייה בפעילות הכלכלית ובצריכה העסקית במשק.