לאחרונה הצהיר ראש הממשלה כי נדרשת פעולה אקטיבית על מנת להכשיר ולהשים עוד עובדים לתעשיית ההייטק מהחברה החרדית.

במקביל, דו"ח של רשות החדשנות שפורסם לפני כחודש מוכיח שעולם ההייטק הישראלי עדיין לא מגייס לקרבו נציגים מכלל המגזרים באוכלוסייה ומגמות הגיוון בהון האנושי בענף ההייטק שהחלו בשנים האחרונות נמצאות במגמת שחיקה. כמובן שהשכבות המודרות כוללות לא רק חרדים, אלא גם ערבים, דרוזים, נשים, תושבי פריפריה ועוד. 

האתגר הלאומי כאן הוא אדיר, אבל איתו מונחת הזדמנות גדולה לצמצום פערים חברתיים בישראל.  והפתרון דווקא אינו צריך ליפול במקרה הזה על תקציב המדינה. 

 
אנשים הניצבים בפני חסמים חברתיים – כלכליים, לרבות מיעוטים ואוכלוסיות מגוונות מהפריפרייה החברתית והגיאוגרפית, מתקשים פעמים רבות להשתלב בתעסוקה איכותית. זאת בשל הצורך בידע מוקדם, הכרות עם מסלולי הכשרה מתאימים, הצורך במשאבי כסף וזמן, ומגוון צרכים שאינם מקבלים מענה בתכניות הכשרה הקיימות כיום, שפעמים רבות אינן כוללות רכיבים חשובים, אך יקרים מדי להוצאה הציבורית, של ליווי אישי, סיוע בהשמה, כישורים רכים, דמי קיום ועוד.

מחסום זה יוצר קושי בצמצום הפערים החברתיים, פערי שכר והמצב הסוציואקונומי של הפרט ושל משפחתו. משבר הקורונה אשר עדיין מלווה ומשפיע על כולנו, העמיק והרחיב פערים אלו והקשיים הנלווים להם. מרבית המודלים והפתרונות הקיימים כיום בעולם ההכשרות, אינם מספקים מענה נרחב, מותאם ומקיף, ומכאן-  התעסוקה האיכותית נותרת חסומה בפני מגזרים אלו והפערים נשמרים.  

עם זאת, מדו"ח שוק העבודה שפרסמה זרוע העבודה במשרד הכלכלה לפני מספר ימים עולה נתון מעודד לפיו הרקע ההשכלתי של עובדי ההייטק במקצועות הטכנולוגים הפך למגוון יותר. שיעור האקדמאים ממקצועות ה-STEM בהייטק במגמת ירידה בשנים האחרונות. נתון זה מוכיח שהמעסיקים, שנמצאים במחסור עמוק של כח אדם, פתוחים יותר לגיוון ולכן זוהי ההזדמנות לעודד, ביתר שאת, תוכניות איכותיות הפועלות להכשרת והשמת אוכלוסיות גיוון לעבודה בהייטק. 

דוגמה לכך הן תוכניות אג"ח קריירה של SFI, בה משקיעי אימפקט מממנים סוג של הלוואה לצעירים מאוכלוסיות גיוון במטרה להכשירם לעבודה בתעשיית ההיי טק. ההלוואות מוחזרות על ידם רק לאחר שימצאו עבודה בשכר ראוי.

אג"ח קריירה (Career Impact Bond – CIB) הוא מודל חדשני המייצר ערוצי כניסה וקידום בתעסוקה איכותית אשר נשען על מודל מימון ייחודי. המודל ממנף מקורות ממשלתיים ופילנתרופיים באמצעות כסף של משקיעי אימפקט ומבוסס על עקרונות "תשלום על תוצאות", במקרה זה: השמה, התמדה בתעסוקה ושכר.  כך, נוצרת הזדמנות לפעול בצורה הוליסטית ונרחבת לפתרון אתגרי תעסוקה מורכבים עבור מגוון קהלי יעד, במודל בר-קיימא מבחינה עסקית, שמבוסס על השקעה חברתית ומייצר שותפות רב-מגזרית.  התוכנית מבוססת על מודל אמריקאי בעל עיקרון דומה, אשר עיצבה ומפעילה חברת האחות שלנו, Social Finance US, בהיקף של למעלה מ-300 מיליון דולר.

תעסוקה בהיי-טק היא גשר למוביליות כלכלית וחברתית ולפיכך מהלכים כאלה צריכים להיות יעד אסטרטגי של הממשלה, בשותפות עם שחקני עולם האימפקט, שהוכיחו שמערכת הוליסטית המערבת את המעסיקים בתוכניות הכשרה, מאפשרת מימון לתקופת ההכשרה וליווי בהשמה ובתעסוקה, יסייעו משמעותית בהשגת התוצאות הרצויות. 

עוד ב-

מיליון ישראלים בהייטק? ברביבאי מצננת את החזון של לפיד

לכתבה המלאה

הכותב: יגאל גורביץ', סמנכ"ל פרויקטים, Social Finance Israel, לשעבר סמנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל מסלולי תעסוקה