ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. נוכח היקף הנזק הרחב שנגרם במסגרת המלחמה ומתווי הפיצויים שאושרו לנפגעים, היקף ההוצאות מקרן הפיצויים על פני השנים 2023-2024 צפוי לחרוג מהיקף יתרות קרן הפיצויים נכון למועד פרוץ הלחימה, אשר הוערכו דאז בכ-17.8 מיליארד שקל. 

לכן, לצורך עיבוי יתרות הקרן ולשם מימון תשלומים בעתיד לפי חוק מס רכוש בשל אירועי הלחימה ואירועי לחימה עתידיים, הוחלט בהחלטת ממשלה בינואר 2024 כי במסגרת התכנית המאזנת לשנת 2024 יגדל היקף ההפרשה לקרן הפיצויים. כך הוחלט ששיעור ההפרשה לקרן הפיצויים מתוך גביית מס רכוש ומס הרכישה בשנת 2024 יעמוד על 70% ובשנת המס 2025 יעמוד על 100%. 

בהמשך נעשתה בחינה נוספת, והתברר כי יש צורך בעיבוי נוסף ביתרות הקרן, ובתקנות שאושרו כעת נקבע כי תוגדל את ההפרשה לקרן הפיצויים מגביית מס רכוש ומס רכישה, כך שיעמדו על 80% בשנת 2024 ועל 100% בשנת 2025. זאת כחלק מהתכנית המאזנת לשנת התקציב 2024. 

תמר לוי בונה, מאגף תקציבים במשרד האוצר פירטה על מצב הקרן והשינוי: "עד היום שולמו 11 מיליארד שקל, ההערכה שיצאו עד סוף השנה 23 מיליארד שקל, גם לפיצויים ישירים וגם לפיצויים עקיפים, אנחנו מבקשים להגדיל את ההפרשה לקרן ל-80%, זה אמור לכסות וקצת יותר את הוצאות השנה, ואנחנו מבקשים לשנת 2025 לשלם את כל מס הרכישה לקרן, כדי שלא תתחיל את השנים הבאות על 0, אנחנו מעריכים שיתמעטו התשלומים, אבל מעדיפים שלא תתחיל על 0.

2025 עדיין היא שנת מלחמה, חשבנו למלא אותה, לאחר מכן תמשיך ההפרשה לאורך השנים, של ה-25%. הערכה של היקף הגבייה של המיסים היא כ-6 מיליארד שקל. השנה הקרן תתאפס, אולי יישאר מעט עודף, וההגדלה שאנחנו מבקשים לשנה, אמורה להביא את זה לכ-23 מיליארד שקל, ואז אנחנו מבקשים להוסיף את ה-6 מיליארד בשנה הבאה, בד"כ 75% הולכים להכנסות המדינה להקטנת הגרעון, 25% לקרן, מהווים 1.5 מיליארד בשנה". 

בהמשך הדיון הוצג כי בינואר 24 שולמו 650 מיליון שקל במס רכישה, וכי הערכה כי בפברואר תגיע הגבייה ל-600 מיליון שקל, כך שהמיסוי בתרחיש בו אין החמרה או הטבה משמעותית במלחמה, הינו של הכנסה של 6 מיליארד שקל בשנת 2024 וסכום דומה בשנת 2025. בשנת 2023 הייתה ההכנסה כ-8 וחצי מיליארד שקל.  בהמשך היום המשיכה הוועדה ודנה ב'הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024'. 

באוצר הציגו כי לאחר שנים בהן פעלה המדינה בתוואי מאוזן ויחס החוק תוצר צומצם, המלחמה זעזעה את העולם המשקי והפיסקלי, וכי הצמיחה צפויה לרדת בשנת 2024 ב-2 וחצי אחוזים, כאשר עלויות המלחמה עמדו בשנה שעברה תורגמו לגידול בהוצאה של כ-30 מיליארד שקל, ובשנה הקרובה יעמדו על כ-70 מיליארד, בלי הוצאות קרן הפיצויים. כך גם הירידה בהכנסות צפויה לרדת בכ-23 מיליארד שקל. כן הוצג כי כ-אחוז וחצי יצטרפו לגרעון המבני, המוערכים בכ-75 מיליארד שקל, שיצטרכו להתווסף להוצאות השנים הבאות. 

"התקציב מגדיל את ההוצאה והגרעון אבל כן כרוכות בו פעולות מאזנות, כדי שלכל הפחות נהייה בגרף קבוע ומאוזן של החוב תוצר בשנים 25 והלאה" ציינה תמר לוי בונה ממשרד האוצר.  לשאלות חברי הכנסת בדבר אפשרות של גידול בהוצאות נוכח המלחמה, השיבה: "יש סיכונים של התקציב הזה ואם הם יתממשו נצטרך לפתור אותם, בין אם בתוך המסגרות ובין אם בתקציב נוסף. חשבנו שלא נכון להגדיל את הגרעון לממדים שלא נראו לפני שהתממשו התרחישים, כך הוא מגלם המשך הוצאות מלחמה אבל ללא פתיחת חזיות נוספות, לפי הערכות שהעמידו הגורמים המוסמכים". 

לעניין שאלות חברי הכנסת בדבר כריכת צעדי מיסוי רבים הנוגעים לשנת 2025 בחקיקה הנלוות לתקציב 2024 השיבה לוי בונה: "תקציב 25 כרוך באופן משמעותי בתקציב 24, היכולת להניח 6.6 אחוז גרעון ב-24, טמונה בזה שב-25 אנחנו כבר מייצבים את יחס החוב תוצר, לא מקטינים אותו אבל מכנסים אותו. אחד הדברים המשמעותיים ביותר שצוין לטובה בתקציב מצד מודיס, הוא שיש לנו תוכנית שנועדה לאזן גם בטווח הארוך, אי אפשר להעמיד גרעון של 6.6 בלי לומר מה יהיה ב-25". 

בהמשך השיבו נציגי משרד האוצר על שאלות רבות מצד חברי הכנסת, וכן עלתה שוב סוגיית הקיצוץ בתקציבי התוספתיים לרשויות הערביות בתקציב, במסגרת קיצוץ בתוכניות הנשענות על החלטות ממשלה. 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בנוגע לכך כי  "ביקשנו לבטל את הקיצוצים, לפחות אלה הנוגעים למאבק בפשיעה בחברה הערבית, דיברתי כמה פעמים עם רה"מ, קיבלתי גם מכתב מהשב"כ, קיבלנו פניות מגורמים מקצועיים, עם פירוט ארוך מאוד, גורמים שאין להם נגיעה פוליטית, כל מיני גופים שיש להם נגישות לתקציב בחברה הערבית, זה לא רק המאבק בפשיעה. אני מתכוון לשבת עם שר האוצר, זה הרבה מאוד תלוי בידיים שלו. אני לא חושב שיש ויכוח בוועדה. כולם מסכימים שיש צורך בקיצוצים, יש ויכוח מה נכלל ב-5% אחוז הללו. המציאות היא שאנחנו בדיאלוג שאנחנו צריכים להשלים אותו, אני לא יודע מה תהייה התוצאה, אבל לא אסתיר מחברי הוועדה מה התוצאה של זה".

בהמשך שאלו מספר חברי כנסת מה עלות ההפסד לקופת המדינה שעה שהוצג בדיונים האחרונים כי חלה עלייה בתעסוקת נשים ערבויות וברכישת השכלה גבוה בחברה זו, ובאוצר השיבו כי לא הוצגה השפעה ישירה על המשק במסגרת הצעדים, וכי יש כוונה להתאים את התוכניות לקיצוץ, כך שהנושאים המשפיעים על פיריון למשק פחות יפגעו. כן השיבו כי בכל הנוגע לתוכנית למלחמה באלימות בחברה הערבית, כ-60% מהרכיבים לא יקוצצו, וכי אלה מהווים את כל הרכיבים הנוגעים לביטחון, דוגמת הקצאת שוטרים.  

בהמשך פירטו באוצר לבקשת חברי הכנסת את חלוקת רכיבי ההכנסה בשנת 24, וציינו כי חלק נוגע גם לחיסכון בצד ההוצאה בממשלה. סה"כ הוצג כי 3.7 מיליארד שקל צפויים להיכנס לקופת המדינה בשנת 2024 במסגרת התוכנית המאזנת, במסגרת הצעדים המובאים לאישור ועדת כספים והכנסת, מתוך 7 מיליארד שקל שיכנסו בגין צעדים שונים שננקטו נוכח המלחמה. לצד כך הוצג כי בשנה הבאה צפויה ההכנסה לקופת המדינה בגין הצעדים השונים שינקטו נוכח המלחמה, לעמוד על סך הכל 12 מיליארד שקל. בנוסף, עם גילום הצעדים שנעשו גם בצד ההוצאה, הוצג כי סף הצעדים המאזנים בשנת 24 יעמדו על 17 מיליארד שקל, ובשנת 25 על 23 מיליארד.

לשאלה מדוע לא הוחלו כל הצעדים כבר השנה, השיבה לוי בונה כי "הממשלה סברה שבכל מיני צעדים מיסויים יש לתת זמן לציבור ולמשק להתאושש ולהערך, למשל במע"מ שמתחילים בינואר 25 וכך גם בביטוח בריאות". 

במסגרת פירוט ההכנסות השונות הצפויות בתקציב, ציינה נציגת אגף תקציבים גם "הגדלת אגרות רכב בשווי כרבע מיליארד שקל ב-24 ואילך" וציינה כי תקנות בגין כך הגיעו לוועדה, חברי הוועדה הופתעו וציינו כי לא הגיעו לוועדה תקנות בגין כך, וכי לא עודכנו על צעדי מיסוי נוספים על החקיקה שהוגשה לצד התקציב.  ח"כ גפני: "הנושא לא הופיע במסמכי התקציב, הוא גם לא מופיע על סדר היום, הוא לא הגיע לוועדה, תעמדו לפחות על מה אנחנו דנים, אין לנו שום תוכנית לדון בזה, זה לא  הגיע ולא אמור להגיע". 

עוד הוצג כי סך הכל בשנת 2024 יגיעו רכיבי החזר החובות ותשלומי הריבית של המדינה לכ-208 מיליארד שקל המורכבים מ-160 מיליארד שקל החזר ו-48 מיליארד שקל ריבית, כאשר חל גידול ברכיב הריבית, כאשר הוא צפוי לגדול השנה וכן ב-25 וב-26 ביותר מ-3 מיליארד שקל מידי שנה.  לגבי אפשרות של הרחבת החזית הצפונית, השיבה לוי בונה "כל תקציב מבוסס על תחזיות, התחזית מבוססת על תרחיש הייחוס שקיבלנו מגורמי הביטחון, זה לא אומר שאין חזית בכלל בצפון, אלא שהיא בעצימות מסוימת". 

עוד ב-

ביטוח לאומי מחלק מענקים מ-3,592 עד 11,492 שקל: מי הזכאים?

לכתבה המלאה

לגבי הגעת הסיוע האמריקני בגובה כ-31 מיליארד שקל ציינו באוצר כי ההנחה שבסבירות גבוהה הסיוע יגיע וכי התקציב נבנה על בסיס הכנסה זו, וכי במידה ויהיה שינוי יבוצעו שינויים בתקציב. הדיון בתקציב המדינה הנוסף לשנת 2024 צפוי להימשך ביום ראשון.