התעוררות מרעננת חלה לאחרונה במתח בין דת למדינה בישראל, והפעם מנקודת מוצא שלרוב היא רדומה, רדומה מדי: חופש המצפון החילוני.

אין שיעור מובהק יותר לכפייה הדתית במדינה, מאשר הרכבת הקלה וסוגיית השבת. די לראות עד כמה המדינה חוששת לקום ולומר שחופש הדת הדמוקרטי והברור כל כך שתיתן למאמיני הדתות כולם, לעולם לא יכול לכלול חופש לכפות על אחרים את אמונתם הדתית. 
צאו וראו עד כמה ברור לכל וידוע מראש, שהקו האדום לא יפעל בשבת, אפילו מבלי שהציבור הכופה ונציגיו נדרשו לצאת לרחובות, לאיים בשביתות (בעצם מה יש להם להשבית?), או לחסום אפילו צומת אחד. אי הפעלת הרכבת הקלה בשבת ממחישה עד כמה הזרם האורתודוקסי הא-ליברלי חופשי להשית על כולנו את הכפייה הדתית בה הוא חפץ, ולעשות זאת באפס מאמץ. זרם שהיחס שלו לשבת ולחילוני הוא פשוט: שבת ויינפש, בכפייה.

הפורום החילוני היה הראשון שקם ואמר למדינה, לנציגי ועסקני הדת, ולרבנים שלהם: חלאס, זה הקו האדום! לאחרונה חברו לגישה זו גורמים דמוקרטיים-חילוניים-ליברליים כמו תנועת 'דרכנו', 'ישראל חופשית' וסגן ראש עיריית תל-אביב ראובן לדיאנסקי אשר הקים מטה למאבק למען הפעלת הרכבת הקלה בשבת. כבר ב-21 בנובמבר השנה התארח נציג הפורום וכותב שורות אלה אצל קלמן ליבסקינד בתוכניתו "עצם העניין" (כאן 11), בנושא הפעלת הקו האדום בשבת. לאחר הריאיון הקמתי בשיתוף עם טלי מיאסקובסקי את הקבוצה בעלת השם שלבטח הקורא כבר לא יופתע ממנו: חלאס, זה הקו האדום!

אחת ממטרות הפעלת הקו האדום בנובמבר 2022 והרכבת הקלה בכללותה, היא עידוד השימוש בתחבורה ציבורית וצמצום רכישת כלי רכב פרטיים. הכיצד ישקול חילוני להימנע מהחזקת רכב פרטי, כאשר כ- 15% מהשבוע הרכבת הקלה לא תעמוד לרשותו, וזאת מבלי לציין את ימי החג הרבים שהיא תושבת בם.
 
קווי הרכבת הקלה עלו לנו כ- 50 מיליארד שקל, והמטרו יעלה לנו עוד כ- 180 מיליארד שקל. ומי ששואל את התל-אביבי המצוי, מה זאת אומרת "עלה לך, השקעת, אתה שותף?" אז בואו, מדינת תל-אביב אחראית ל- 51% מהתל"ג של מדינת ישראל, כך שאנחנו יודעים טוב מאוד מי מימן את הרכבת הקלה, כמו גם מי מממן את ההקצבות לתלמידי ישיבה, את הפטורים מארנונה לבתי-כנסת, ואת משכורות העתק של רבני ערים ושכונות, ושל משגיחי הכשרות (מישהי כאן שאלה משהו על יוקר המחייה בישראל?).

משעשע כיצד תמיד אנחנו מתבקשים, בעזות פנים אך במתק שפתיים, "להתחשב" ברגשות הדתיים. אבל בואו נדבר רגע על "התחשבות". מילה כה יפה ומעשה כה נאצל ונהדר לעשותו, כאשר מדובר בנזקקים, בניצולי שואה, בקשישים, באוכלוסייה בסיכון, או בפגועי נפש. השימוש הציני של האורתודוקסיה הא-ליברלית במושג ההתחשבות, וחוסר המודעות של חילונים רבים אשר בולעים את הפיתיון הפילוסופי הנלוז הזה, היא מגוחכת. 
 
טוב נעשה, החילונים האידיאולוגים המודעים, אם נחדל מהצטדקות והתנצלות, נוכח רצוננו לבקר את סבתא בשבת, או לנסוע לים וכדומה. החירות שלנו לא נתונה למבחן השכנוע של רב זה או אחר. יש לקחת מהאורתודוקסיה את החירות לכפות על שאר האזרחים את אמונתם. זוהי חירות לא הגונה, שכל כולה גזל חירותם של אחרים. זוהי גם תעודת עניות חילונית, והיא משניאה את הדת, ומשבשת את חיי החילונים. דווקא כעת, רגע לפני הבחירות, יש לצאת למאבק ולהציף את החוצפה של הכפייה הדתית, ואת האיוולת הכלכלית שבאי-הפעלת הקו האדום בשבתות ובחגים. לא יהיה קל במאבק שכזה, אבל היה כבר מי שאמר: קשה עכשיו, הקלה אחר כך.

עוד ב-

רכבת בשבת רק בתל אביב? התרחיש שיחסל את עתיד ירושלים

לכתבה המלאה

# הכותב הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית וחבר בפורום החילוני