במציאות המתאפיינת במחסור משמעותי בדורשי עבודה בעלי רקע טכנולוגי ובשוק מרובה בתחלופת עובדים, גיוס כוח אדם איכותי הוא משימה מורכבת. העניין הופך מאתגר פי כמה, כאשר מדובר בחברה ממשלתית הנדרשת להתחרות על אותו קהל פוטנציאלי של עובדים מול חברות מהסקטור הפרטי, המציעות חבילה נדיבה של תנאים מפליגים.

"הביקוש לעובדים גבוה משמעותית מההיצע הקיים, אלו העובדות – ואנו מחויבים להתאים את עצמנו לכללי המשחק", מרחיב ברק שטרוזברג סמנכ"ל ההון אנושי בתעשייה האווירית בראיון לאתר ice. "כמו שכבר נאמר בעבר, גם אם יהיו 150 אלף דורשי עבודה בעלי רקע טכנולוגי, לכל אחד מהם יהיה היכן להיקלט".

"ביצירת ההתאמות לשוק העבודה ומקסום היתרונות שיש לתעשייה האווירית להציע, מושקעים הרבה מאוד מחשבה ומשאבים", מדגיש שטרוזברג. "פה נכנס העניין של מיתוג המעסיק, או נכון יותר בידול המעסיק – מה שלמעשה מייחד אותנו ביחס לארגונים אחרים במשק. התשובה היא עומק טכנולוגי, חדשנות ומשמעות. מתוך 15 אלף עובדים, יש בתעשייה האווירית כ-6,500 מהנדסים ואכסניה לכ-10,000 מקצועות טכנולוגים. בהיבט של מגוון התחומים והתפקידים, יחד עם אופק לצמיחה מקצועית לשנים קדימה, אנחנו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – אין גוף בישראל עם עומק והיצע כזה".

"לכך יש להוסיף את חוויית העובד: חשוב לנו לספק חוויה שהיא שונה מחוויית עובד היי-טק קלאסית", מחדד שטרוזברג. "מדובר במעטפת מקצועית, סוציאלית ורגשית – עם מקום עבודה שנוכח למען העובד גם שהוא מחוץ למשרד או למעבדה. אנחנו שמים את העובד במרכז, ולא כקלישאה, ומבינים שתפקידנו הוא ללוות, לתמוך ולסייע גם בעניינים שלא קשורים רק לסביבת העבודה".

הזכרת את חווית העובד, עד כמה תחושת השליחות והרצון להיות חלק מגוף בעל עשייה משמעותית משחקת היום תפקיד בבחירת מקום העבודה?
"כולנו מבינים היום שתחושת המשמעות היא הדלק שמניע ורותם את העובד לעשייה. כשהוא מתלבט היכן לעבוד, מהות העבודה והאימפקט שהיא יוצרת על תחושות המשמעות והערך שהוא כעובד מביא, נמצאים גבוה במערכת השיקולים שלו – לא רק תלוש השכר מעניין אותו. בהקשר הזה התעשייה האווירית נמצאת בחוד החנית: שמירה על חיי אדם וביטחון האזרחים בכל הזירות, זה קודש הקודשים – ומי שמגיע לעבוד אצלנו בפירוש רוצה להיות חלק מזה. נכון, אנחנו לא נותנים צ'ק פתוח כמו חברה שעשתה אקזיט, אבל במה שנוגע לשילוב בין תרומה משמעותית, סיפוק מקצועי, ואפשרויות ניוד והתפתחות – אנו מציעים את החבילה השלמה".

גם אצל המעסיקים השתנתה הגישה: ההתייחסות לעובד היא כאל הון אנושי ולא כאל משאב. מה הוביל לשינוי התודעתי הזה?
"בסופו של דבר, ההון האנושי הוא העוגן של כל חברה. למאמץ לייצר מקום עבודה שונה ואחר בנוף, כזה שיודע לשמור על העובדים שלו – שותפות כל שדרות הניהול בתעשייה האווירית. כחלק מזה, אנחנו כל העת מעדכנים ומשדרגים את ארגזי הכלים של המנהלים שלנו. לצד ערכים כמו דוגמה אישית ומנהיגות, אנחנו רוצים שהם יהיו גם סוג של מנטורים. בעבר בשיח בין עובד למעביד בתעשייה האווירית, לא היה מקובל לדבר על הקריירה, שאיפות ולבטים – היום הדברים השתנו. אנו מבקשים מהמנהלים לא רק להתעדכן באשר ליעדים השנתיים, אלא גם להיות שם עבור העובדים בהכוונה ובעזרה לפיתוח הקריירה".

ברק שטרוזברג. "בשילוב בין תרומה משמעותית, סיפוק מקצועי, ואפשרויות ניוד והתפתחות – אנו מציעים את החבילה השלמה" (צילום התעשייה האווירית)

חזון וערכים
סקר CofaceBdi ל-2022, המדרג את החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל, פורסם בחודש מאי האחרון – ובדומה לשנים קודמות, גם הפעם התברגה התעשייה האווירית בעשירייה הפותחת. אף שעל חשיבותו של הגוף שהוקם בשנות ה-50 לחוסנה של מדינת ישראל אין עוררין – מבחינתו של שטרוזברג, הנתון העולה מהסקר הוא בהחלט סיבה לגאווה. "הסקר משקף עבודה יומיומית שתכליתה לייצר מקום שנעים ומפרה לעבוד בו", הוא מסביר. "אנחנו מציעים הרפתקאות ואתגרים שלא ניתן לחוות באף מקום אחר – וזה עושה את ההבדל. הסקר רק מדרבן אותנו להמשיך באותו הקו, ולפעול לחזק עוד יותר את המוניטין וההשפעה של התעשייה האווירית".

כאשר נשאל שטרוזברג על האופן בו פועלת התעשייה האווירית לייצר בקרב העובדים הזדהות עם החברה וערכיה, יש לו משנה סדורה: "החיבור של העובדים לערכים ולחזון של החברה מתחיל כבר משלב הגיוס. יחד עם מרכז הגיוס שלנו, כל הארגון לוקח למעשה חלק בתהליך. מעבר לערך המוסף שטמון בפעילות השוטפת של התעשייה האווירית, והאפשרויות להתפתחות והתקדמות  – הטמענו תהליכים ארגוניים כדי לחזק עוד יותר את תחושת השייכות של העובדים, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים ואפליקציות ייעודיות".

"זה אומר בראש ובראשונה לדעת לאתר מצוקות של עובדים בזמן אמת ובגבולות גזרה רחבים – ובהמשך לכך, גם לגבש את המענה הראוי", מפרט  שטרוזברג. "הדגש על רווחת העובדים בא לידי ביטוי בשלל דרכים, בין היתר באמצעות הקדשת ימי שלישי אחר הצהרים לשבירת השגרה – כך שכל עובד יוכל לפנות זמן לדברים שחשובים לו ואינם חלק מהעבודה השוטפת – כמו גם עריכת ימי גיבוש וקיום שולחנות עגולים שיאפשרו לדרג הבכיר לשמוע את העובדים באופן בלתי אמצעי. השורה התחתונה היא שאנו פועלים ליצירת תרבות ארגונית שיתופית ומכילה, במסגרתה כל עובד יודע שרואים אותו, שהוא לא שקוף בפני המערכת".

(צילום התעשייה האווירית)

פורצי דרך
שטרוזברג (50), נשוי ואב לשלושה מתגורר במודיעין. הוא בעל תואר ראשון בחשבונאות ומינהל עסקים כמו גם במדעי המדינה ובסוציולוגיה, וכן תואר שני במדיניות ציבורית. את דרכו בשוק העבודה הוא החל כרואה חשבון בפירמת Deloitte, בדרך לקדנציה בת 12 שנה במשרד האוצר – שם כיהן במגוון תפקידים, כולל סגן הממונה על השכר. התפקיד הבא כלל יציאה לשוק הפרטי לשמש כסמנכ"ל משאבי אנוש ומצוינות עסקית באסם-נסטלה, ממנה הגיע ב-2018 לתעשייה האווירית.

אחד הנושאים שמראשית דרכו בתעשייה האווירית פועל שטרוזברג להביא לקדמת הבמה, הוא הגיוון התעסוקתי. "גיוון תעסוקתי חשוב קודם כל ברמה הלאומית", הוא קובע. "הצבנו לעצמנו כיעד לפעול להעלאת כמות הנשים המשתייכת לתחום הטכנולוגי, הן בתעשייה האווירית והן במשק הישראלי".

(צילום התעשייה האווירית)

"כך לדוגמה", ממשיך שטרוזברג, "השקנו פרויקט בשם 'מהנדסות העתיד', שמטרתו למשוך תלמידות שנמצאות לקראת בחירת המגמה בתיכון, לעיסוק בטכנולוגיה. 'מהנדסות לתעשייה', הוא פרויקט אחר שלנו המעניק מלגות לסטודנטיות מצטיינות בפקולטות להנדסה, מתוך מטרה לקלוט אותן בחברה עם סיום לימודיהן. במסגרת מיזם נוסף אנו לוקחים תחת חסותנו בוגרות של סמינרים חרדים ופועלים להעניק להן הכשרה מקצועית במטרה לקלוט אותן כמתכנתות בחברה. ישנם גם שיתופי פעולה עם שורה של גופים ועמותות להגברת השילוב של מגזרים שונים בשוק העבודה ופיתוח מצוינות בקרב האוכלוסייה הצעירה".

"כחברה הממשלתית הגדולה בישראל, אנחנו מודעים למעמד שלנו". מסכם שטרוזברג. "אנו מביטים קדימה, כשהיעד הוא שהתעשייה האווירית תמשיך להיות חברה פורצת דרך, המגדלור שמאיר את הדרך לארגונים וחברות טכנולוגיות נוספות".

בשיתוף התעשייה האווירית