התחדשות ושות'
דיירים סרבנים, קרבות ירושה והקשיש שהפתיע: התחדשות ושות' פרק 5
התחדשות ושות' הוא פודקאסט התחדשות עירונית, שעושה לכם סדר בדרך לדירה החדשה. בפרק החמישי: עורכי הדין אפרת רשף וגיא פרבמן, וחברת הכנסת לשעבר רחל עזריה, על שתיים מהסוגיות הכי רגישות בכל פרויקט: הדייר הסרבן וזכויות האוכלוסייה המבוגרת
התחדשות ושות' הוא פודקאסט של אתר ice העוסק בהתחדשות עירונית, ומבקש להפוך את התהליך הארוך, המורכב ולעיתים גם מבלבל – לנגיש ומובן יותר עבור בעלי הדירות. בכל פרק נדבר עם מומחים, נשתף בסיפורים מהשטח, ונעשה לכם סדר בדרך לדירה החדשה – עם כל מה שצריך וכדאי לדעת.
בארבעת הפרקים הקודמים ליווינו את מסע ההתחדשות העירונית מתחילתו: דיברנו על שלב ההתארגנות הראשונית של בעלי הזכויות והקמת הנציגות, על בחירת אנשי מקצוע מיומנים שיובילו את התהליך, על ההתקשרות עם חברה יזמית ונושא התמורות, וגם על המשא ומתן וההסכם המשפטי. את הפרק הנוכחי נקדיש לשתיים מהסוגיות הכי רגישות ונפיצות בתחום: דיירים סרבנים וזכויות האוכלוסייה המבוגרת.
מי שיעשו לנו סדר הם שלושה: עורכי הדין אפרת רשף וגיא פרבמן, הבעלים של משרד פרבמן רשף ושות', ממשרדי ההתחדשות העירונית החלוציים והבכירים בישראל; ורחל עזריה, אשת ציבור, לשעבר חברת כנסת וסגנית ראש עיריית ירושלים.
כיו"ר ועדת הרפורמות בכנסת ה-20, הובילה עזריה את חוק "הדייר הסרבן", המאפשר התמודדות עם בעלי זכויות המעכבים קידום פרויקטים בהתחדשות עירונית מסיבות שאינן סבירות. "אף דייר לא נולד סרבן. אנשים נהיים דיירים סרבנים, כי משהו לא יושב טוב", היא מסבירה. "חשוב להבין: דירה בישראל היא לא רק נכס נדל"ני, היא גם בית וביטחון – אנחנו חייבים להתכתב עם שניהם".
"במסגרת הוועדה בקשנו למפות את הסיבות שבגללן דיירים לא מצטרפים לפרויקטים של התחדשות עירונית – ולכל בעיה בקשנו למצוא פתרון", ממשיכה עזריה. "ראינו שאחוז גבוה מבין אלו שלא חותמים, מגיע מתוך אוכלוסיית הקשישים – ושכאן נדרש לייצר פתרון ייעודי".
עורכי הדין רשף ופרבמן, מכירים את השטח מקרוב, משרדם כבר הספיק להוביל לא פחות מ-160 פרויקטים בהתחדשות עירונית אל קו הסיום. "יש לנו דיירים בני 80, בני 90 ויש אפילו 99", מתארת עו"ד רשף. "חלקם הם ניצולי שואה, שאחרי כל מה שעברו לא מוכנים לעזוב את הבית. התחדשות עירונית עושה להם ישר אסוציאציה של גירוש – וזה דבר שחובה להתייחס אליו בשיא הרגישות".
"התפקיד שלנו כעורכי הדין, זה להנגיש לדיירים המבוגרים את כל המידע, להסביר להם בשפה הכי פשוטה את כל האופציות שעומדות בפניהם. אותם דיירים מאוד חוששים, וגם כשמציגים להם את האפשרויות – הם לא תמיד יודעים איך לתרגם אותן. נוצר פה איזשהו אירוע בפני עצמו בתוך הפרויקט הזה של פינוי-בינוי, שאני לא חושבת שהמחוקק נתן עליו את הדעת".
עו"ד פרבמן מפרט על הכלים שמעניק החוק לבעלי הזכויות הקשישים: "בגדול נותנים לציבור המבוגר מגוון אפשרויות – ביניהן מעבר לדיור מוגן, מכירת הנכס ורכישת נכס אחר, קבלת דירה קטנה יותר בתוספת כסף, או קבלת שווי של שתי דירות בשווי הדירה העתידית".
"הבעיה המרכזית בחוק טמונה במועד הקובע, זה שלמעשה מגדיר מתי דייר נחשב לקשיש – ונכון להיום מדובר במועד שבו ראשון הבעלים חותם על הסכם התחדשות עירונית", מחדד עו"ד פרבמן, "עכשיו בוא ניקח אדם בן 69 שנים, 11 חודשים ו-30 ימים – במועד שבו נחתם הסכם ההתחדשות העירונית, הוא בעצם לא זכאי לכלום".
מנגד, מספר פרבמן גם על מקרה מרגש במיוחד של קשיש שדווקא כן בחר להצטרף לפרויקט – למרות הספקות, וחזר לדירה חדשה: "בפרויקט תמ"א שליווינו במסלול הריסה, במועד החתימה על ההסכם, היה הדייר בן 92. אני עוד אותו אומר 'אני לא אהיה פה כשהסתיים הפרויקט', ואחרי כמה שנים הוא הגיע לקבל את המפתח".
עו"ד רשף מרחיבה על סיבות נוספות להתנגדויות: "לא פעם מדובר בדרישות לתמורות נוספות או מקרים של סיפוח שטחים. במקרים אחרים, ההתנגדות נובעת מעניינים משפחתיים מורכבים כולל מלחמות יורשים – אנחנו נתקלים בזה לא מעט. הפתרון זה כל הזמן להתנהל בשקיפות ולייצר שיח: לפנות אל מי שמסרב, לנסות להבין מה הסיבה לסירוב ולגבש מענה הולם. אם זה לא עוזר, שולחים מכתבים, ורק כמוצא אחרון פונים לבית משפט".
"אי אפשר שכל התפיסה סביב התחדשות עירונית תהיה מבוססת על אותו אחוז שעושה את הבעיות", מדגישה עזריה. "בסוף צריך להסתכל על התמונה הכוללת, ועל האחוז הגדול יותר שעושה את המרב כדי להתקדם. בסופו של דבר התחדשות עירונית היא גם אירוע חברתי, וצריך לשים לב לאנשים".
לדברי עזריה, לב הבעיה הוא אמון. "אני חושבת שיש פה המון היבטים פסיכולוגיים. אם אנשים נותנים אמון אחד בשני, הגבול הוא השמיים. אם אנשים לא נותנים אמון, לא יעזור מה נעשה". לכן, לשיטתה, חקיקה ברורה מפחיתה חיכוכים: "ככל שהחקיקה היא ברורה יותר, אין מקום למשחקים – כשדיירים מבינים שיזם לא יכול לתת להם יותר, אז כל הסטרס יורד".
כשנשאלים עורכי הדין פרבמן ורשף האם לדעת נדרש להחמיר את החקיקה כלפי בעלי זכויות שמסרבים לקדם מיזמי התחדשות עירונית מסיבות שאינן מוצדקות, יש לשניים תשובה ברורה וחד משמעית. "צריך להקשיח, להקשיח להקשיח", מבהירה עו"ד רשף, "חייבים פה עמדה חד משמעית נוקבת". עו"ד פרבמן מצידו מבקש אפילו לקחת את העניין צעד קדימה: "אם ההתנגדות היא לא סבירה, צריך להטיל גם סנקציות כספיות".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
