טלוויזיה

פקין אקספרס: חשיפה בלעדית מאחורי הקלעים של הלהיט של רשת 13

הצצה לאחורי הקלעים שלא נחשפו במסגרת שידורי הריאליטי החדש "פקין אקספרס" של רשת 13. אז איך ההפקה מתקשרת עם המתמודדים בשטח? מי מלווה אותם לכל אורך הצילומים? מי מאשר את מקומות הלינה שבחרו? וגם: מה קורה אם הטרמפ שלהם טועה בדרך? רגע לפני הפרק שישודר בשבת: כל העובדות על הלהיט החדש בלעדי לגולשי ice

מערכת ice | 16/2/2024 11:29 2

פקין אקספרס- אחורי הקלעים (צילום פקין אקספרס, רשת 13)

"פקין אקספרס", תוכנית הריאליטי החדשה של רשת 13, עלתה לאחרונה לאוויר לאחר דחייה של שלושה חודשים, עקב תחילתה של מלחמת "חרבות ברזל".

בתוכנית, המשודרת בהנחייתו של השחקן עוז זהבי, מתקיימת תחרות בין תשעה זוגות בעלי קשר משפחתי או חברי. הזוגות עוברים בין מדינות שונות, וחוצים מעל 5,000 קילומטרים. הם נדרשים לבצע משימות ללא עזרה של ההפקה, כמו מציאת מקומות לינה, מזון או תחבורה. זאת, כאשר לרשותם עומד דולר אחד בלבד, לכל יום במשחק.

את כל זה תוכלו לראות על המסך. כעת, בבלעדיות לאתר ice, אנו חושפים בפניכם עובדות על אחורי הקלעים של הפורמט החדש:

מתמודדי "פקין אקספרס" במהלך הצילומים (באדיבות רשת 13)

ראשית, לכל זוג מבין התשעה, מתלווה צלם ובמאי שמתעדים אותו לכל אורך היום. כל המתמודדים מקבלים שעון, באמצעותו יקבלו התראות מההפקה. בכל פעם שהשעון צפצף, היה זה סימן שהתחרות לאותו היום התחילה או הופסקה. מי ששלט בשעון זהו העורך הראשי של התוכנית. כל המתמודדים קיבלו את ההתראה בסנכרון באותה השנייה, לא משנה היכן היו.

ברגע שהשעון עצר את התחרות לאותו היום, אסור היה לזוגות להמשיך להתקדם. הם היו צריכים למצוא לעצמם מקום לינה, ולהישאר בו עד שהשעון יצפצף שוב בבוקר למחרת. כל זוג היה נעצר במקום אחר, בהתאם להתקדמות שלו. המקומיים באותו אזור לא היו מודעים לכך שישנה תוכנית שמצטלמת באזור. על הזוגות היה לחפש מקומות לינה בעצמם וללא כל סיוע, פעולה שלקחה לעיתים שעות רבות באזורים מסוימים.

התוכנית צולמה במדינות עולם שלישי והזוגות הגיעו לעיתים לכפרים מרוחקים, בהם כל בית שרצה לארח אותם היה צריך אישור מיוחד של ה״צ׳יף של הכפר״. לרוב האישור הזה לא היה ניתן על ידו, והם היו צריכים להמשיך לכפר אחר תוך כדי הליכה רגלית.

מתמודדי "פקין אקספרס" (באדיבות רשת 13)

ברגע שהזוג מצא בית לישון בו, ההפקה הייתה דואגת למצוא מלון או אכסנייה בקרבת מקום עבור הצלם והבמאי שליוו את הזוג.

את התקציב היומי שלהם, דולר ליום, הזוגות קיבלו בכל בוקר מהבמאי במטבע המקומי, והם יכלו להשתמש בו לכל מה שרצו.

בכל פעם כשזוג היה מוצא מקום לינה, רופא התוכנית ומאבטח היו מגיעים לבית כדי לוודא שזהו מקום בטוח ללינה ומאשרים אותו. במידה ואותו בית לא אושר, היה עליהם למצוא מקום לינה חדש בעצמם.

לעיתים הזוגות נאלצו לחפש מקומות לישון גם בערים גדולות- דבר שמאוד הקשה עליהם לעומת אזורים כפריים.

לכל זוג היה בתיק ג׳י פי אס מיוחד, כדי שההפקה תוכל לדעת בכל רגע נתון איפה כל אחד נמצא.

אם זוג היה עולה על טרמפ, הוא היה חייב לוודא שיש מקום גם לצלם. גם אם הטרמפ היה נוסע לכיוון הלא נכון או מתרחק מהיעד אליו היו אמורים להגיע הזוגות- ההפקה לא הייתה עוצרת את הטרמפ או מתערבת, עד שהזוג היה מגלה את הטעות שלו לבד.

היו ימים בהם היה על הזוגות לחצות מעל 400 ק״מ בכבישים רעועים וכל זאת בטרמפים בלבד.

הדבר היחיד שההפקה סיפקה לזוגות הוא בקבוקי מים ראויים לשתייה. את כל השאר המתמודדים נדרשו להשיג בעצמם.

התוכנית צולמה בחודשים הכי חמים בשנה באותן מדינות, כאשר הטמפרטורות היו באזורי ה40 מעלות פלוס באופן קבוע, עם אחוזי לחות גבוהים. עובדה זאת הקשתה מאוד, כמו גם על צוות הצילום והתוכן שליווה אותם לאורך כל היום.

ואגב, אם שאלתם את עצמכם: את המעבר בין המדינות חצו המתמודדים בנסיעה ברכב, ולא בטיסות.