לפני כמעט שנתיים, עיתונאי חדשות קשת 12 הוותיק משה נוסבאום, בישר במכתב לעובדי חברת החדשות על מצבו הרפואי, זאת על רקע השמועות הרבות שעלו, כפי שניתן היה לצפות לאור השינוי באופן הדיבור שלו שעם הזמן הפך לאיטי במיוחד. כעת, בראיון חג ענק למאקו, הוא מספר על הרגע בו נאלץ לספר למעסיקיו.

הוא חשף את השיחה עם אבי וייס המנכ"ל: "הוא רגשן לא קטן, הוא גם מגיב בבכי. אחר כך אני מעדכן גם את עודד בן עמי. אחרי שאבי התאושש, אמרתי לו: 'מה הלאה? איך ממשיכים מכאן?'. אז הוא ענה: 'מה זאת אומרת איך? לא משנים כלום, אתה ממשיך לעבוד כרגיל. בשיחה עם אשתי העלינו את התרחיש שווייס ואני נחליט שבמצב הזה אי אפשר. אבל הוא אמר לי: 'כשם שהציבור למד להתרגל ליונית ועמית שמדברים מהר, כך הוא יתרגל לשמוע אותך מדבר לאט'.

עוד הסביר: "מה שעמד לו היה, בין השאר, שכשם שרוב הציבור היה איתי לאורך כל הדרך, כך הוא ילווה אותי גם עכשיו. אין ספק שההחלטה שלו היא מכוננת. אגב, ראיתי שיש אנשים שחושבים שראוי שאפסיק לשדר, שזה לא מתאים. שמעתי גם את הקולות האלה".

כזכור, במכתב המדובר נוסבאום פתח וכתב: ״אני מניח שבעת האחרונה חלק מכם נשאל מה קרה לי ולמה אני מדבר לאט. אפילו אותי שאלו. לפיכך מוצא לנכון לשתף אתכם בהערכה המסתמנת בחום שורה של בדיקות ופגישות עם רופאים מומחים״.

עוד ב-

נוסבאום מקבל חיזוק מהקולגות למרות המצב הבריאותי: "מופת עיתונאי"

לכתבה המלאה

נוסבאום כתב: ״על פי הערכה זאת, אני בשלבים ראשונים של ALS - מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא. כן, זה לא נעים, משפחתי ואני מודעים להשלכות ונערכים בהתאם. לא, אין צורך למהר להיפרד, לנחם או להספיד אותי. אני עדיין חי ובועט - אולי קצת יותר לאט... נכון לעכשיו, בכוונתי להמשיך לעבוד, אם כי מטבע הדברים אני מוריד הילוך (ממילא מספר השוטרים הולך ופוחת ולכן גם מספר הדיווחים יורד בהתאמה)״.
.
נוסבאום הוסיף כי: ״כדי לא ל׳תקוע׳ את המהדורות, אופיע פחות מול מצלמה, אך עדיין אמשיך לכסות את התחום ובעת הצורך - ולא יעזור לסודרי ולהלפגוט (עורכי המהדורה, ר.ב) כלום - אשב באולפן ואוציא להם את הנשמה... כך גם בתוכניות אחה"צ, ההחלטה על המשך העבודה התקבלה בעצה אחת עם אבי וייס (מנכ״ל חברת החדשות, ר.ב)״.
.
כמו כן נוסבאום נשא מילות תודה למנכ״ל החברה, שאיפשר לו להמשיך ולשבת באולפנים על אף מצבו הלא ברור: ״העובדה שהתאפשר לי להמשיך לשדר בחודשים האחרונים למרות הדיבור האיטי והחריג באה מתוך החלטה אמיצה במיוחד ערכית יוצאת דופן וראויה לכל שבח. על כך אני מסיר את הכובע (ובמושגים שלי מחבר גבות) לסיום, אין לי שום בקשה מיוחדת. בינתיים הכל ממשיך כמעט כרגיל. בסה"כ חשבתי שמן הראוי לשתף אתכם״.