כשהמסך ביס פלאנט נדלק והפרומואים החלו להציג, הופיע הקמפיין של דיסני שהציג את הרפטואר העשיר והמגוון של התאגיד שאחראי לקלאסיקות הגדולות של אז והיום. מין חיים שכאלה בדקה. דיסני התפארו בו (ובצדק רב) ביכולת שלהם לספר סיפורים ולהתאימם לדור החדש.

כמה דקות לאחר סיום הפרומו כשהתחיל הסרט "בת הים הקטנה" בגרסת הלייב אקשן, הבנתי כמה הם צודקים. קשה לי לחשוב על עוד סרט שמהווה דוגמא חיה ל"רוח הזמן" מאשר בת הים הקטנה בגרסת הלייב אקשן שלה. לא אגזים אם אומר שזה אולי הסרט הכי רדיקלי וזהיר ביותר של דיסני ורק ממנו אפשר לערוך אין ספור ניתוחים, והקבלות סוציולוגיות ומגדריות של ימינו אנו.

בת הים הקטנה הוא סרט מקסים על נחישות ודו קיום שמתאים לכל המשפחה. לצד אלה הוא סרט שעוסק בסוגיות מנקודת מבט פמיניסטית, פרוגרסיבית ובעיקר – ואולי מעל הכול הוא תמונת ראי לרוח הזמן ולשינוים שעברו בקרב תאגיד דיסני לאורך השנים.

זה לא רק בגלל הליהוק של בת הים כבת ים  כהת עור (ליהוק שעורר סערה גדולה), אלא הוא הרבה מעבר לכך, הסרט שופע דימויים ומטאפורות שעסוקות בגזע, מגדר ומחיר שאנשים מוכנים לשלם כדי להגשים את הרצונות והמאווים הכי עמוקים שלהם.

את הסרט הזה, כמו את "אמיצה", "פרוזן" "מולאן" ועוד יצירות של דיסני - הנשים מובילות וידן על העליונה ואילו הגברים משתרכים אחר הרצונות שלהן. להבדיל מהיפהפייה הנרדמת, היפה והחיה ושלגיה שכולן נשים פסיביות שגורלן מושפע כתוצאה מבחירה של גבר במידה כזו או אחרת.

העלילה מציגה את בת הים אריאל שרוצה מאוד להתייחד עם אהוב ליבה, הנסיך אריק, וזאת לאחר שהצילה אותו מאסון שאירע בספינה. אביה של אריאל, מלך הים טריטון (חויאר בארדם), נבעת כשהוא מגלה שבתו התרועעה עם בני האדם שהם בבחינת אקס טריטוריה ואוסר עליה לחתור לכיוון הזה. באתו הזמן גם אריק, הנסיך ( ג'ונה האוור קינג) חסר מנוחה על היבשה שכן הוא מחפש את הבחורה שהצילה אותו והתפיידה מהר מדי. הרומן הלא ממומש הזה גורם לאריאל להגיע לדודתה, אורסולה, מכשפת הים (מליסה מקראתי המצוינת) חדורת נקם שמציעה לה עסקה מהגיהנום: היא תהפוך את גופה לבת אדם ובתמורה היא תעניק לה את קולה.

הדינמיקה בסרט בין אורסולה לאריאל מעניינת. אישה לבנה, מבוגרת ובעלת משאבים נוטלת את "הקול" של הצעירה דלת האמצעים בתמורה למימוש הרצון הכי בסיסי שלה – לאהוב. אוטומטית חשבתי על המושג "גניבת קולות" ומה שהוא גילם בתוכו בשנים האחרונות בשלל פרשיות שהסעירו את המדינה ואף את העולם.

העיסוק בגזע, ביחסים ובעמים (בני האדם ויצורי הים)  נמצא בליבת העלילה של בת הים והוא זועק לאורכו. רוב מארשל, מי שהופקד על הבימוי נהנה תמיד לחקור את הכיוונים המחשבתיים, המניפולטיביים והמסועפים של אשה שבוחרת ללכת נגד הזרם – בין אם זה בשיקגו, אישה יפה וכנה וכהנה גם כאן, הוא בוחר להתמקד בשת נשים שבוחרות מסלול הרסני במידה רבה עד לתוצאה המיוחלת. זה גם המקום לשבח את המשחק של האלי ביילי ומליסה מקראתי – כל אחת מהן, כך זה משתף לאורך הסרט מתענגת על התפקיד שנראה תפור למידותיה. וכמו בסרט, גם בתצוגת המשחק עצמה – הגברים מאוד אנמיים. חוויאר בארדם , שחקן זוכה אוסקר , מפגין  כאן את אחת מתצוגות המשחק החלשות ביותר שלו.

הדילמה של אריאל והבחירה שלה ללכת עם הרצון האמיתי שלה גרמה לי גם לחשוב במהלך הצפייה בסרט על קהילת הטרנסג'נדרים שמרגישים שלא נולדו בגוף הנכון ומשלמים על כך מחיר יקר בגוף ובנפש – תחושה שלהבדיל כמובן קיימת גם אצל אריאל שהולכת רחקו עם המשאלה הזו.

 עוד נקודה מעניינת מבחינת הבימוי היא כאמור החוזק של הנשים בסרט, אורסולה ואריאל הן נשים נחושות שלכל אחת יש מטרה שמשפיעה על הגברים: אורסולה רוצה לנקום באחיה, הלא הוא אביה של אריאל והלה רוצה להתייחד עם אריק אהובה. כל אחת בוחרת צעד שמשפיע על השנייה בסופו של דבר וגם על הגברים בסרט שנכרכים אחריהן. בת הים הקטנה היא עלילה פמיניסטית שנאמנה לרוח הזמן ועושה את זה בזהירות ולעיתים רבה מדי עד כדי שהיא מורגשת נורא.

בת הם הקטנה | כלל רשתות בתי הקולנוע בארץ | ציון: 4

עוד ב-

מהיר ועצבני 10: פחות איכות, אבל פצצת אקשן מהנה

לכתבה המלאה

שורה תחתונה:  הסרט ארוך מדי והיה אפשר לקצר ב-20 דקות אך חרף כל אלה הוא עומד בהצלחה רבה בעיני ביכולת שלו לספר סיפור שאכן משקף את רוח הזמן ומתאים לכל המשפחה