לרגל יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם שחל היום ב-2 באפריל, מפרסמת עמותת אלו"ט נתונים מדאיגים מתוך דו"ח האוטיזם אותו תגיש לכנסת ב-16.5.2, ואלו מפרטים: מספר הילדים המאובחנים באוטיזם זינק ב-130% בחמש שנים.

על רקע המשך הגידול במספר הילדים המאובחנים עם אוטיזם, והמחסור בשירותים ובאנשי מקצוע בתחום, אלו"ט קוראת לממשלה לדאוג לזכויותיהם, ובמקביל לגבש תוכנית ממשלתית רב שנתית לטיפול בנושאים הבוערים ובהיערכות להמשך.

דדי עטאס מנכ"ל אלו"ט: "בדיוק ביום המודעות הבינלאומי לאוטיזם שחל היום, מתקבלת החלטה על קיצוץ רוחבי חדש במשרדי הממשלה, כאשר בין המשרדים שיספגו את הקיצוץ העמוק ביותר הם משרדי הרווחה והבריאות. הילדים והבוגרים על רצף האוטיזם זקוקים בצורה קריטית לתקציבים הללו, כפי שעולה מהדו"ח. צר לנו שדווקא הזקוקים ביותר הם הראשונים להיפגע".

אחת הבעיות האקוטיות עליהם מצביעה אלו"ט בדו"ח, היא המחסור שהולך ומחריף באנשי מקצוע למסגרות החינוכיות: מטפלים פרא-רפואיים, סייעות וגננות: "כיוון שמדובר במגמה קיימת, שרק צוברת תאוצה, נדרשת תוכנית ממשלתית רב שנתית, רב-משרדית, שתדאג לטיפול יסודי לטווח הקצר והארוך, על מנת לסגור את הפערים הגדולים", אומר דדי עטאס. בין היתר, ממליצים באלו"ט לפתוח מסלולי לימוד אקדמיים נוספים במקצועות הבריאות ובפרט בפריפריה, לצד יצירת תמריצים לכניסה למקצועות ועבודה בשירות הציבורי (למשל על ידי מענקי התמדה ומלגות לימודים).

בין הממצאים המרכזיים מדו"ח האוטיזם לשנת 2023 של אלו"ט:
גידול מתמיד וניכר במספר המאובחנים באוטיזם במערכות הציבוריות השונות, עם שיעור גידול שנתי ממוצע שנע מ-16% עד 23%. נכון לשנים 2021-2022, חיו בישראל כ-46,000 מאובחנים באוטיזם, בהם כ-37,000 ילדים ובני נוער (עד גיל 18) ו-8,700 בוגרים.

בקרב מסגרות החינוך המיוחד אשר מיועדות לתלמידים עם אוטיזם, נרשמו חריגות ממכסת התלמידים המותרת לכיתה (8 תלמידים) ב-21% מגני התקשורת, שהם יותר מ-150 גנים ו-13% מכיתות התקשורת שהם יותר מ-120 כיתות. כלומר, הנתונים מצביעים על מחסור במסגרות חינוך ייעודיות לתלמידים עם אוטיזם. התוצאה המתקבלת היא כי תלמידים רבים לומדים בתנאים של אכלוס יתר, בלי לקבל מענה מלא ומקיף לצרכיהם החינוכיים והטיפוליים. מדובר על גני תקשורת, בתי ספר וכיתות תקשורת. בנוסף, בכ-12% מגני תקשורת אין טיפול בריאותי מקדם (טב"מ), הקריטי להתפתחות הילדים.

מימוש טיפולים פרא-רפואיים על ידי ילדים ונוער עם אוטיזם (בגילים 0-18) המבוטחים בקופות חולים "כללית" ו"מכבי" עמד על 12% בלבד מהטיפולים להם הם זכאים, בעוד 63% מהמבוטחים בגילים 7-18 לא קיבלו טיפול כלל דרך הקופות. נראה כי ילדים ובני נוער מקבלים שירותים פרא-רפואיים במימון ציבורי בהיקף מוגבל ביותר. יש להניח כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבישראל יש מחסור משמעותי בבעלי תפקידים ממקצועות הבריאות, בפרט במגזר הציבורי. כך, מדו"ח פערי כוח האדם במקצועות הבריאות מתברר כי בשנת 2025 צפוי מחסור של למעלה מ-6,000 אנשי מקצוע פרא-רפואיים.

אי-מתן שירותי רווחה: כ-40% בלבד מהילדים ובני הנוער עם אוטיזם (בגילים 0-18) היו רשומים במשרד הרווחה. מתוך כלל המאובחנים שהוכרו על-ידי המשרד, 62% לא מימשו כלל את זכאותם לשירותי רווחה הכוללים מעונות יום שיקומיים לפעוטות, מסגרות פנאי, שירותים בקהילה, דיור ותעסוקה.

פערים מחוזיים ומגזריים: בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והביטוח הלאומי נרשמו באופן עקבי פערים בין מחוזות גיאוגרפיים ובין קבוצות מגזריות. המחסור במסגרות חינוך ואנשי מקצוע, וכן מיצוי הזכויות המוגבל, מורגש ביתר שאת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית: מחוזות חיפה, צפון וירושלים – שהם בעלי ריכוז גבוה של קבוצות מיעוט (ערבים, בדואים, דרוזים וצ'רקסים) ו/או אוכלוסייה חרדית – וכן מחוז דרום.

עוד ב-

מחקר חדש מצא דרך יעילה לטיפול באוטיזם

לכתבה המלאה

שילוב במסגרות חינוכיות כלליות: שיעור התלמידים עם אוטיזם המשולבים באופן יחידני במסגרות החינוך הכללי, אשר נע מזה מספר שנים סביב 30%, לא השתנה באופן ניכר מאז שהרפורמה בחינוך המיוחד נכנסה לתוקפה בשנת תש"פ. כל זאת אף שאחד מיעדיה המרכזיים של הרפורמה היה הגדלת שיעור השילוב בקרב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כמו כן, בקרב הורים לילדים עם אוטיזם בגילאי גן נרשמה ירידה בשיעור הבחירה בשילוב יחידני עבור ילדיהם.