משבר הבריאות העולמי – קוביד 19, השפיע רבות על שוק העבודה ואחוז האבטלה במשק העולמי בכללי והישראלי בפרט. למרות שהתחושה היא שנגיף הקורונה שייך לעבר, על גרף האבטלה הוא עדיין משפיע. לאור זאת יזמו בלמ"ס סקר כוח האדם בשוק העבודה הישראלי, שחקר ועקב אחר ההתפתחות וההתאוששות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד בדגש על הקשר שבין הקורונה לאבטלה.

במהלך הסקר תושאלו כ- 9,200 תושבים הקבועים של מדינת ישראל, תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות, מעל גיל 15 במהלך החודשים יוני ומאי 2022.
 
במטרה לדייק את הסקר כמה שיותר בלמ"ס יצרו הפרדה בין שיעור הבלתי מועסקים בעקבות היעדרות זמנית שהגיעה מסיבות הקשורות לקורונה לבין בלתי מועסקים כללים ולפי מבלתי מועסקים שפוטרו או שמקום עבודתם נסגר לאחר חודש מרץ 2020 בשל התפשטות הנגיף. בלמ"ס הגדירו את קבוצות המחקר כך: בלתי מועסקים, בלתי מועסקים זמנית בשל הקורונה, בלתי מועסקים בשל פיטורים או סגירת מקום עבודתם בקורונה.

עוד ב-

בן גביר מתחיל למלא את השורות: הדר מילר תצטרף?

לכתבה המלאה

 
הבוקר פרסמו בלמ"ס את תוצאות הסקר שלימד על ירידה קלה באחוז המובטלים במספר הקטגוריות שנבדקו ועליה בשיעור התעסוקה הכלל. להלן התוצאות:  אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה ירד מ- 3.7% ל- 3.0% ביוני. אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם מסיבות הקשורות בנגיף קורונה + בלתי מועסקים ירד גם הוא מ- 4.1% ל- 3.4%. אחוז הבלתי מועסקים בעקבות פיטורים או סגירת מקום העבודה + המועסקים הנעדרים זמנית בשל הקורונה + הבלתי מועסקים  ירד מ- 5.1% ל- 4.3% ביוני. שיעור תעסוקה הכללי ללא חישוב הנעדרים זמנית מעבודתם מסיבות הקשורות בקורונה עלה גם הוא ל– 62.1%