מדדים ומחקרים

המומחים מסבירים: זינוק מבהיל בהתמכרויות בעקבות המלחמה

אחד מכל ארבעה ישראלים דיווח על עלייה בשימוש בחומרים ממכרים, והשימוש בכדורי הרגעה זינק פי 2.5 • מומחי מאוחדת מזהירים מההשלכות ההרסניות על הילדים ומסבירים מה עושים כשמסכים ואלכוהול משתלטים על הבית | המאמר המלא

מערכת ice | 5/3/2026 13:44

שאגת האריה מלחמה (צילום Ofer Zidon/Flash90)

המציאות הביטחונית המורכבת שבה חיים ילדים ובני נוער בישראל בשנים האחרונות משפיעה עמוקות על תחושת הביטחון, הוויסות הרגשי וההתנהגות שלהם. בתוך מציאות מתוחה ומתמשכת זו, הולך ומיטשטש הגבול בין "הרגל תמים" לבין שימוש כפייתי או התמכרות. תופעה זו משפיעה לא רק על מבוגרים, אלא גם על ילדים ובני נוער, ולעיתים נכנסת אל הבית דרך התנהלות ההורים עצמם.

שלי רייכרד-כפרי, עובדת סוציאלית ומנהלת מרפאת התמכרויות במאוחדת מחוז מרכז, יחד עם יואב רודניקי, פסיכולוג קליני ומנהל מרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער במאוחדת מחוז מרכז, מרחיבים אודות התופעה ומייעצים להורים כיצד להתמודד.

לא רק סמים: המספרים המטרידים של המלחמה
בעבר המונח "התמכרות" נקשר בעיקר לסמים קשים ולשולי החברה, אך כיום התמונה רחבה בהרבה. התמכרות למסכים, גיימינג, קניות אונליין, אלכוהול או תרופות הרגעה כולן נוכחות בסביבה הביתית היומיומית של ילדים. בתקופות של מתח ביטחוני מתמשך, כאשר חרדה, אי־ודאות וחשיפה לחדשות קשות הופכות לחלק מהשגרה, גוברת הנטייה להשתמש באמצעים אלה כדרך "להירגע" או להתנתק, אצל הורים ובני נוער כאחד.

• מחקרים וסקרים עדכניים מצביעים על מגמות ברורות וחריגות בתקופת המלחמה והמתח הביטחוני:

• אחד מכל ארבעה ישראלים דיווח על עלייה בשימוש בחומרים ממכרים מאז פרוץ המלחמה.

• שימוש בתרופות הרגעה ושינה עלה פי 2.5.

• שיעור השימוש באלכוהול בקרב בני נוער עלה מאז ה-7 באוקטובר.

• מעל 15% מהאוכלוסייה סובלים משימוש בעייתי במסכים, גיימינג או הימורים.

• בקרב בני נוער, התמכרויות התנהגותיות (בעיקר למסכים ולגיימינג) הן הנפוצות ביותר, והן מחמירות בתקופות של בידוד חברתי, שיבוש שגרה וחרדה מתמשכת.

המחיר הסמוי שהילדים משלמים
התמכרות אינה תופעה פרטית בלבד. היא משפיעה על האקלים הרגשי בבית ועל תחושת הביטחון של הילדים. כאשר הורה שקוע במסך, באלכוהול, בקניות או בתרופות הרגעה, הפניות הרגשית לילד פוחתת, גם אם הצרכים הפיזיים מסופקים.

ילדים רגישים מאוד לשינויים במצב ההורים. לאחרונה עולה במסגרות החינוך והטיפול תמונה של ילדים המפתחים סימני מצוקה ללא סיבה נראית לעין, כגון: קשיי הירדמות, חזרה להרטבה בלילה, חרדה מפרידה, סירוב ללכת לבית הספר, ונסיגה התנהגותית או רגשית. בבדיקה מעמיקה מתברר לא פעם כי בבית קיימת מצוקה הורית משמעותית הפוגעת בזמינות הרגשית. מצב זה עלול להוביל להזנחה רגשית לא מכוונת, והילדים הם הראשונים לשלם את המחיר.

גם בני נוער נמצאים בסיכון מוגבר בתקופות לחץ. התמכרויות רבות מתחילות כניסיון לווסת רגשות, לברוח מהחדשות או להפיג בדידות. כשהמתח מתמשך, זה עלול להפוך להרגל כפייתי. הסימנים להתפתחות שימוש בעייתי אצלם כוללים ירידה חדה בתפקוד לימודי או חברתי, הימנעות מפעילויות שבעבר עניינו אותם, עצבנות או כעס כשמגבילים שימוש במסך, שינה ביום וערות בלילה, והסתגרות ממושכת בחדר.

מה ההורים יכולים לעשות?
• להכיר בהשפעת המצב: מתח ביטחוני משפיע על כולנו. הכרה בכך מפחיתה אשמה ומאפשרת פעולה. כמו כן, יש לבדוק את ההתנהלות האישית, שכן ילדים לומדים מהדוגמה ההורית.

• לתווך ולהסביר: מומלץ לתווך לילדים מצבי עייפות או צורך במנוחה. אפשר לומר בפשטות: "גם לנו לפעמים קשה ואנחנו צריכים קצת זמן להירגע". תיווך כזה מפחית חרדה אצל ילדים.

• לא להתעלם משינויים: כל שינוי מתמשך בהתנהגות ילד או מתבגר מצריך תשומת לב, גם אם נראה מדובר רק ב"שלב".

• לפנות מוקדם לעזרה: ניתן להתייעץ עם יועצת או פסיכולוג במסגרת החינוכית, או לפנות למרפאות בריאות הנפש לילדים ונוער. גם פנייה עם זמן המתנה ארוך עדיפה על דחייה.

• לטפל בהורים: כאשר קיימת מצוקה אצל הורה, טיפול בו הוא גם טיפול בילד. בשנה האחרונה הורחבה הנגישות למרפאות התמכרות בקופות החולים כחלק משירותי בריאות הנפש.

עוד ב-

כוכבת "האח הגדול" נשברת: "מכורה לאהבה. פשוט כואב לי"

לכתבה המלאה

• חשוב לזכור: לא כל שינוי אצל ילד נובע מקושי הורי, ולא כל שימוש במסך הוא התמכרות. אך ילדים הם "חיישן רגשי" מדויק למצב בבית, וכאשר המבוגרים מקבלים תמיכה, גם הם חוזרים להרגיש בטוחים יותר.