נדל"ן ותשתיות

היעד המפתיע של חיים כץ שעלול להקפיץ את מחירי הדיור

שר השיכון טוען כי העלה את היעד ובשנה הקרובה יעשה מאמץ להגיע ליעד של לפחות 60 אלף דירות, אלא שמדובר בנתון דומה לזה של השנה. המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, מקורבו של נתניהו, קבעה בכלל יעד אחר
איציק יצחקי | 
חיים כץ עם אתר בנייה (צילום ויקיפדיה, פלאש 90/ חיים גולדברג)

אחרי שלושה שבועות מתחילת המלחמה הולכת ומתחדדת שאלת הטיפול בדירות שנפגעו. המדינה לא מקדמת מספיק התחדשות עירונית ונתונים מראים כי חלה ירידה של 2% בנתוני שנת 2025. כלומר, למרות שהמדינה יודעת שהיא חייבת לפתח את תחום ההתחדשות העירונית, חלה ירידה, כשבאזור הדרום הפגוע הירידה גבוהה יותר - ירידה של מעל 60% לעומת שנת 2024.

נתוני התחלות הבנייה מצביעים על כך שיש עלייה, אבל מה שחשוב הוא נתוני גמר הבנייה. החל משנת 2026 ישראל תצטרך לבנות 65,500 דירות בשנה כדי להדביק את הקצב. למרות זאת, משיחה שערך אתמול השר חיים כץ עם בכירי הענף, הוא סיפר כי המטרה שלו היא להגיע לקצב בנייה של מעל 60 אלף יחידות דיור, מה שעומד בסתירה לתכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, מקורבו של בנימין נתניהו והיועץ הכלכלי שלו.
כץ הנחה את המנכ"לים שהיעדים לשנת 2026 לא יפחתו מאלו של השנה הקודמת וכי המשרד יפעל להשגת יעד של מעל 60,000 יחידות דיור בעסקאות במהלך השנה ויעמוד בו. יחד עם זאת, לפי ההנחיה של המועצה הלאומית, בנייה של 60 אלף דירות תהיה כישלון. האם השר לא מודע ליעדים שהציבה המועצה הלאומית לכלכלה? במשרד הבינוי והשיכון היה מי שהעריך אתמול כי השר התכוון לעמידה ביעד בשל המלחמה, אבל להזכירכם - כ-60 אלף דירות נבנו גם בשנת 2025, בתוך שנת מלחמה. כלומר, אם המדינה תבנה השנה 60 אלף דירות, לא מדובר בהישג מבחינת שר השיכון והבינוי אלא באי עמידה ביעדים. בנייה של 65 אלף דירות, לעומת זאת, תשיג את היעד. להערכת מומחים בענף, אי עמידה ביעד תוביל להתרחבות הפערים בין הביקוש להיצע ולעלייה במחירי הדיור.
בעניין אחר: בימים האחרונים ביקר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, בדרום. הוא שוחח עם מנכ"ל משרד העבודה רובי שמש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה משה נקש, נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ובכירי הענף. האחרון התייחס לסוגיית העובדים הזרים. לדבריו, בענף הבנייה פועלים כיום כ-78 אלף עובדים זרים.
 


"אנו לא מזהים רצון עזיבה. מדובר ביציבות משמעותית לענף. בנוסף, הוארכה האינטרוויזה ל- 1,667 עובדים השוהים בחו"ל עד ל 30 באפריל, בוצעו וובינרים לעובדים הזרים בשפות השונות ובהם הנחיות פיקוד העורף, נשלחו איגרות למעסיקים ולעובדים הזרים עם מידע חיוני בתקופה זאת". הוא הוסיף כי "במקביל אנו פועלים יחד עם משרד הבינוי והשיכון להתאמות נדרשות בשעות העבודה בהתאם למצב". עוד צוין כי סוגיות רגולטוריות נוספות נמצאות בטיפול משרד האוצר ובהמשך להחלטות ממשלה. יורי גמרמן, מנהל הרשות להתחדשות עירונית, הוסיף כי "חוק מתחמי השיקום נועד להפוך את המשבר להזדמנות ולקדם התחדשות עירונית במתחמים שנפגעו, תוך האצת הליכי התכנון והסרת חסמים".

עו"ד מירה סלמון, ראש מינהל משפט וכנסת מרכז השלטון המקומי, שנכחה בדיון, אמרה: "אנו נמצאים בשלבים מתקדמים של חקיקת חוק מתחמי השיקום, אך לצד זאת עולה קושי משמעותי בקרב שוכרי דירות שתקופת השכירות שלהם מסתיימת בתקופה זו ואינם זכאים להמשך סיוע. מדובר באתגר מורכב במיוחד בתקופת החגים, ולכן יש לתת לכך קדימות, כדי לאפשר למשפחות להישאר בקהילה ולהשתקם".

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה