מי רוצה לגור בערד? בימים האחרונים שווקו מספר מכרזים של רמ"י לבנייה רוויה ולמחיר מטרה בעיר. המחירים נמוכים מאוד. אתמול נסגר מחיר שבו חתכו היזמים את מחיר הקרקע בעשרות אחוזים, זאת בשל ההתעניינות הנמוכה (יחסית) לרכישת קרקעות באזור. רק כשני יזמים, בממוצע, ניגשו למכרזים לבניית כ-400 יחידות ברובע 5 בעיר - רובע חדש הממוקם ממערב לעיר ובו ייבנו מגדלי מגורים.

מצד היזמים, נראה כי מחיר הקרקע היה נמוך בשל עלויות הפיתוח שמרכיבות את רוב הסכום לקרקע ליחידת דיור. הוצאות הפיתוח נעו בין 10-14 מיליון שקל, כשמחירי הקרקע לפי דו"ח השומה עמדו על 14-26 מיליון שקל. היזמים הגישו הצעות נמוכות. חברת השמש בגבורתו זכתה בקרקע לבניית 88 יחידות דיור ב-1.28 מיליון שקל.

גם החברות האחרות, שאינן חברות ציבוריות גדולות, הגישו הצעות נמוכות יחסית, שמשקפות מחיר של 130-170 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור. לערד יש תחרות רבה בדרום. אופקים ונציבות מפותחות יותר, באר שבע כבר ביססה את מעמדה כבר מזמן ורבים מהרוכשים מעדיפים את דימונה (גם שם נסגר אתמול מכרז גדול, פרטים בהמשך), שם המחירים זולים יותר.

בתחילת השבוע ייסגרו עוד 3 מכרזים בערד: מכרז קטן לבניית צמודי קרקע ועוד שני מכרזים באזור מעוף השקד ויהושפט, שם יקומו שני מתחמים של דירה בהנחה. מדובר ביותר מ-800 יחידות שישווקו בהנחה משמעותית לציבור. מעיון בפרטי המכרזים עולה כי המחיר למ"ר צפוי לנוע, אחרי תוספת מע"מ והנחה של 25%, סביב 8,850 שקל בממוצע למ"ר. כלומר, סביר שדירה ממוצעת תעלה בין 850-900 אלף שקל. המחיר זול משמעותית מהשווי למ"ר הממוצע באזור ואפילו דירות יד שנייה בגודל כזה עולות יותר.

בערד אין בנייה ענפה והיא מתפתחת בקצב איטי ביחס לדימונה, אופקים ונתיבות, למשל - אבל לפי נתונים עדכניים אפשר לראות כי המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים חדשה נע סביב 1.4 מיליון שקל - כלומר הנחה של 35% ויותר על מחיר השוק.

בערד אין ביקושים גבוהים לדירות. היא יכולה למשוך משקיעים, אבל לפי נתוני הלמ"ס רואים כי לא מדובר בכמויות גבוהות, בטח לא לעומת ערים אחרות בדרום. הפרויקט הגדול העיקרי ששווק לשוק החופשי בשנה האחרונה היה של היזם אייל פרץ, ואפשר לראות כי מחירי הדיור בו נעים סביב 14-15 אלף שקל למ"ר, בערך 1.45 מיליון שקל לדירת 4 חדרים ממוצעת.

ההערכה היא שבשל כדאיות הכלכלית בפרויקטים של דירה בהנחה, במיוחד בתקופה הזו, המכרזים האלה עשויים לתדלק מעט את הביקושים בעיר. להערכתנו, הפער בביקושים בין ערד לדימונה, למשל, שמתפתחת בעיקר לאורך הציר המזרחי שלה, הוא עדיין גבוה מאוד.