האם ההתחדשות העירונית בדרך לחברה הערבית? נראה כי התשובה היא חיובית. מתי בדיוק? התכנית מקודמת ממש בימים אלה.

בחודש מרץ השנה פורסם ב-ice לראשונה כי המדינה מקדמת התחדשות עירונית בחברה הערבית בששה ערים בצפון. על פי הפרטים שהגיעו לידנו אז, הערים שנכללו בהחלטה הן בסכנין, כפר יאסיף, נצרת (2 תכניות), ערערה, כפר קאסם וטירה (משולש), כשמי שקידם את הנושא הוא גורי נדלר, מנהל אגף התכנון ברשות להתחדשות עירונית.

כמה חודשים עברו מאז, וכעת מתברר כי הפרויקט יוצא לדרך. בכנס ראשון מסוגו להתחדשות עירונית בחברה הערבית, שנערך בסוף השבוע בנצרת, חשף ארגון אלביאדר הפועל לחיזוק השותפות הכלכלית והחברתית בין גופים ממשלתיים לרשויות המקומיות בחברה הערבית, כי הוחלט על 6 מיזמים מרכזיים עם פוטנציאל של יותר מ-6000 דירות חדשות - כולן בערים שהזכרנו.

התכנית תקודם. הכותרת מחודש מרץ (לחץ למעבר לידיעה)

אלה התוכניות המלאות: טירה: תכנית ל-250 דירות חדשות שנמצאת בותמ"ל. המתחם הוכרז גם על ידי הרשות להתחדשות עירונית בתחילת החודש; שער העיר בנצרת - הוכרז בותמ"ל ובתקופה הקרובה ייערך שולחן עגול עם תושבים בנושא (בשטח כיום יש 3 יח"ד אבל יבנו 1400 דירות חדשות); כפר יאסיף: 200 דירות ישנות להריסה ובמקומן 1000 חדשות. בסכנין - 570 דירות חדשות . נמצא בתהליכי אישור בועדה המקומית; בכפר קאסם - תכנית ענק במסגרתה הורסים 800 דירות ובתכנון כרגע 3000 חדשות; ערערה – 402 דירות חדשות.

בקרוב גם כאן. טירה (טריפל די הדמיות)

בכנס נכחו בין היתר קלרה צברגל, מנהלת סקטור הנדלן בבנק הפועלים, שטענה כי "פחות מ 5% מכלל נוטלי המשכנתאות בישראל – מהמגזר הערבי". נדלר, אחד ממארגני הכנס שדוחף את התכנית, סיפר כי "אין היום לצעירים במגזר איך לקנות דירה ואיפה לגור. החלטנו בעבודה שלנו בעיקר להתמקד ביצירת  פתרונות דיור איכותיים". רותי שוורץ, מתכננת מחוז חיפה, הוסיפה כי "כמעט שליש מתוספת יח"ד במחוז חיפה זה בהתחדשות עירונית - אני אשמח לתעדף תכנית להתחדשות עירונית בחברה הערבית".
 

עוד נכח באולם גם מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין, שסיפר כי "רק ל-40% מהישובים הערבים יש תכנית מתאר. אין קרקעות והסיבה היא בין היתר שדונם אדמה עולה 6 מיליון שקל.  גרעין העיר העתיקה היום הוא מקור לפשיעה".

צחי דוד, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת מבנה נדל"ן, הוסיף כי "אחת הסיבות שקשה להסדיר קרקע בחברה הערבית זה חובות עבר שנובעים ממס רכוש. לממשלה יש נטייה להגיד אני יושבת ומחכה כי הקרקע לא בורחת. חוב מס רכוש לא מתיישן ואי אפשר לפתח או להתחקות אחרי העסקאות".

נדלר הוסיף כי "תובנה מרכזית שלי מהעבודה המשותפת עם אלביאדר על המיזם לקידום המתחמים ביישובים שנבחרו היא: היישובים האלה, למרות שהם שייכים לאותו המגזר, לא חייבים להיות דומים האחד לשני. למדתי שלכל אחד מהם יש את הסיפור שלו והחזון שלו אבל בו זמנית לכולם יש גם את אותו סיפור. זה גם הסיפור האוניברסלי שמי שנמצא בעולם התכנון מכיר ממקומות אחרים  - זה הסיפור של אותה המכולת  שהופכת לסופרמרקט. סיפור של הרצון לשימור לעומת  הצורך לפיתוח הכפר שהופך לעיר אילו דברים שהמקצוע שאני עוסק בו מושתתים עליהם".

כאמור, כ-7,000 יחידות דיור ייצאו מהערים האלה. ד"ר ענאיה בנא ג'יריס, מייסדת אלביאדר לפיתוח כלכלי חברתי הוסיפה: "במשך שנים נדחקה העיר הערבית כסמל תרבותי כאורגניזם חברתי לשולי השיח המקצועי האקדמי ולשולחן מקבלי ההחלטות נושא כמו החזון העירוני וחיים עירוניים איכותיים נדחקו הצידה לטובת טיפול בצרכים מיידיים - איך מונעים הריסת בתים, איך מחברים כביש ואיך שומרים על הקיים. העיסוק הזה מנע מאיתנו לחשוב על המחר על העיר כמכלול שיש לה גוף נפש וזהות שזקוקה לטיפוח בהמשך .  אך המיזם הזה נותן לי תקווה ואמונה שיש  לנו היום הזדמנות אמיתית לשינוי באמצעות תהליכי  התחדשות עירונית הרואה את התמונה הכוללת ויכולה להיות כלי אפקטיבי לשימור החום  וההון האנושי והכלכלי שלנו.

"לכל יישוב יש סיפור". נדלר (עלאא זעאתרה)

"המחקר מצביע על הצורך במודלים תכנוניים המאזנים בין ציפוף לשימור הנרטיב והמרקם המקומי, תוך התאמת הפתרונות למאפייני האוכלוסייה והמרחב על בסיס עבודת שטח מעמיקה. אחד הפתרונות הבולטים הוא שילוב בין גרעין קהילתי לצירים ראשיים, המאפשר איזון בין יעדי הפיתוח העירוני ומשיכת זוגות צעירים להישאר לגור בשכונות לבין שמירה על זהות המקום. בניית השותפויות המתאימות בין בעלי הקרקע, המגזר הפרטי ותוך תמיכה של הרשויות המקומיות והשקעה ממשלתית מהווים תנאי הכרחי להצלחת התחדשות עירונית בישובים הערביים".

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה רותי שוורץ, התייחסה למדיניות התכנון בפאנל שהתמקד בתכנון וקהילה בחברה הערבית, "מדיניות התכנון מדברת באופן כללי על הגדלת הציפוף ובחברה הערבית יש שיפטינג מאוד משמעותי בין בניה סמי-כפרית, להפיכה ליישובים שהם יותר מוטי עירוניות. זה דבר טוב אבל צריך לעשות את זה נכון. בגרעיני הכפרים - יש סיפור של זהות. בסוף מנסים לעשות יותר ציפוף, עירוב שימושים, מתחת לבית, אבל הזהות והעניין של המקום רלוונטי מאוד. רחוב שהוא עירוני הוא גם מעניין, יש בו מסחר מבנים לשימור, צריכים לחשוב איך משמרים, איך שומרים על הזהות המקומית תוך כדי העצמת זכויות, שיפור איכותי חיים".

עוד ב-

דירה בהנחה במגזר הערבי: לא רוצים דירות, גם ב-600 אלף שקל

לכתבה המלאה

קלרה צברגל, מנהלת סקטור הנדל"ן בבנק הפועלים, טוענת כי "המיעוט בנוטלי משכנתאות בקרב הציבור הערבי מעיד כי יש פוטנציאל לגידול ניכר בלקיחת משכנתאות על ידי ציבור זה בעיקר לאור זאת שאנו רואים כי בשנתיים האחרונות קיימת מגמה של גידול ברוכשי הדירות  מהמגזר בערים מעורבות, חיפה, כרמיאל או נוף הגליל. הנחה זו מתבססת על כך שלרבים מהזוגות הצעירים או משפחות צעירות אין מספיק אלטרנטיבות טובות לרכישת דירות  חדשות ביישובים מהמגזר, אך קידום ש פרויקטים בהתחדשות עירונית עשוי לייצר עוד אלטרנטיבות עבורם".