נדל"ן ותשתיות
בלמ"ס משיבים אש: "אף מדינה בעולם לא מנכה הטבות מימון ממחיר הדירה"
מבקר המדינה ביקר את הלמ"ס ורשות המסים על טעויות בדיווח על מחירי הדירות? שאלנו מה הם חושבים על הטענות, בניהן השמטת נתוני מבצעי המימון. בלמ"ס הודפים את הטענות, טוענים ש"כותבי הדוח ידעו" ומסבירים כי הכללת הטבות המימון עלולה לפגוע גם בהשוואות בינלאומיות. התגובה המלאה בפנים
בדוח חריף שפרסם מבקר המדינה לפני מספר ימים, הוא ביקר בחריפות את רשות המסים והלמ"ס. המבקר טוען כי לא ניתן לסמוך על עסקאות הנדל"ן שמציגה רשות המסים ובנוסף, המידע המוטעה משפיע בין היתר על הצגת מחירי הדירות על ידי הלמ"ס ומביא לפגיעה בגביית המסים. בין היתר אמר אנגלמן כי "הלמ"ס טרם הכניסה את הנתונים של ממ"ד לדירות ישנות ולא נתנה להם ביטוי בדרך אחרת. יד ימין לא מתואמת עם יד שמאל".
הסיבה למתקפה של מבקר המדינה מוצדקת. לא בטוח שצריך לכוון את כל החצים לרשות המסים וללמ"ס, משום שגם לעורכי הדין יש חלק לא מבוטל במתרחש. לעתים, נתוני השווי, המחיר והקומה של הדירות לא מדווחים כהלכה ולא ברור מדוע זה קורה: הטופס אותו מגישים לרשות המסים פשוט. ובכל זאת, יש מי שלא מצליח להבדיל בין השטח הבנוי לקרקע (בבתים פרטיים) ומבלבל בין שטח הברוטו לנטו של הדירה, כשלעתים הדיווח כולל גם שטחים משותפים.
למה זה משפיע על מחירי הדירות? התשובה היא פשוטה: תחשבו למשל על דירה ברמת גן, 100 מ"ר, שנמכרת במחיר של 3.5 מיליון שקל. חודש אחרי, מדווח ברשות המסים כי דירה באותו בניין, בשטח של 120 מ"ר, נמכרת במחיר זהה. לכאורה, מדובר בירידת מחיר משום שהשטח גדול יותר. אבל לא כך הם פני הדברים. אם המדווח טעה, הוא משפיע על המחיר כלפי מטה (או להפך).
נתון כזה יכול להטעות גם את השמאי שעורך שומה לבנק, אבל מעבר לכך, הוא משפיע על מחירי הדיור. תארו לכם מה יקרה אם עורך דין ידווח על שטח דירה שגודלה 100 מ"ר עם 12 מ"ר מרפסת לפנטהאוז בשטח 112 מ"ר עם 100 מ"ר מרפסת. או לחלופין, ידווח כי הדירה הנמכרת היא בקומה 1 ולא בקומת הקרקע, כשמדובר בכלל בדירת גן?
השאלה היא מדוע לא יצאה הוראה מפורשת יותר לעורכי הדין. למשל, עורך דין שלא יבדוק את הנכס ולא יעביר דיווח מדויק, יצטרך לספק הסברים לגבי הטעות ואולי אפילו יוזמן לבירור ברשות המסים. בנוסף, האם אין חובה למוכר או לרוכש הנכס לבדוק שהנכס הוגדר ברשות המסים בצורה מדויקת? בסוף, נדמה כי ההמלצות חשובות, אבל אין כאן סנקציות. לכן, יכול להיות שרשות המסים, הלמ"ס וכן עורכי הדין המדווחים לא יקחו ברצינות רבה מדי את הביקורת.
השבוע פנינו ללמ"ס בניסיון לקבל תשובות ל-3 שאלות חשובות. 1. כיצד הם מתייחס לביקורת של מבקר המדינה. 2. האם הלמ"ס יצרה קשר עם רשות המסים בעניין ואיך היא מתכוונת לטפל בליקויים. 3. אנגלמן טוען כי הנתונים השגויים, כולל הטבות המימון שלא מדווחות, משפיעים על מדד מחירי הדיור. מה עמדת הלשכה לגבי העניין הזה?
נזכיר כי מבקר המדינה השיב לפניית ice בנוגע לביקורת בעניין מחירי הדירות. בכתבה שפורסמה כאן טענו במשרד המבקר כי "הממצאים לגבי שוק הנדל"ן מעלים תהיות".
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר כך: "מדד מחירי הדירות כשמו כן הוא - מודד שינויים במחירים ולא שינויים בעלות גיוס ההון. לפיכך, אין מדינה בעולם אשר מנכה מהמחיר הטבות מימון. חישוב הטבות מימון בתוך המדד עלול לפגוע באפשרות לבצע השוואות בין לאומיות".
"יחד עם זאת", מדגישים בלמ"ס, "למרות שההטבות אינן חלק מהמדד כאמור - בלמ"ס אספו באופן יזום נתונים על התופעה וביצעו עיבודים מיוחדים לגבי השפעת ההטבות על המחיר והממצאים פורסמו לציבור".
לגבי הביקורת בנוגע לממ"ד נמסר: "השימוש במשתנה ממ"ד נכנס לחישוב הרשמי עם קבלת הנתונים - כפי שהובהר לכותבי הדו"ח. עובדה זו אף צויינה מפורשות בדו"ח עצמו".
עוד ב-
בלמ"ס הוסיפו גם כי "הלמ"ס תמשיך לספק את כל התוצרים הסטטיסטיים בנושאים השונים באמצעות שיטות סטטיסטיות מקובלות בהתאם לתקנים הבין לאומיים וכפי שנעשה בכל הלשכות לסטטיסטיקה בעולם".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה




