בימים אלו אנו מציינים שני עשורים למבצע הצבאי "חומת מגן" - מבצע שקבע תקדים פורץ דרך בלוחמה מול טרור מפלצתי ובעצירת מחבלים מתאבדים.

לכל מבצע צבאי יש תכלית אסטרטגית. התכלית של מבצע "חומת מגן" הייתה פגיעה קשה בתשתיות הטרור ויצירת מצב ביטחוני טוב יותר למדינת ישראל. חזרנו שוב ושוב על המסר שזו מלחמה על הבית. לא היה עוד עימות כמו זה שבו עשרות מתאבדים התפוצצו בלב האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל. מבצע "חומת מגן" היה תפנית אסטרטגית, שממנה ואילך השתנתה המציאות. פיגועי ההתאבדות היוו פחות מאחוז אחד בלבד מסך כל הפיגועים (מתאבדים, ירי, מכוניות תופת, מטענים, דריסה) שידענו באותן שנים, אבל עוצמתם הייתה אדירה: לא רק שהם היו אחראים ל 50 אחוז מההרוגים, הם זרעו בהלה ונתנו את התחושה, המוצדקת, שהמוות אורב בכל פינה, על סף דלתות ביתנו. ההסתה הפלסטינית, הרעלת הלב והמוח ויצר הנקמה ייצרו פצצות אדם, הנשק המדויק והגרעיני של הפלסטינים. לא היה אפשר להוציא מהראש את תמונת הטבח בליל הסדר, את הלבן של קדושת החג שהפך באחת לאדום.

יש רגעים שבהם אומה אומרת "אין ברירה" ופועלת אך ורק לפי האינטרסים שלה. הטבח במלון "פארק" היה רגע כזה. את מה שעשינו אחריו הרי יכולנו לעשות לאחר כל אחד מהפיגועים הגדולים, כמו ב"סבארו" או בדולפינריום, אבל יש גם נסיבות נוספות, כמו הלגיטימציה הבינלאומית, אופי המנהיגים והרכב הקואליציה. לכולם היה ברור, שההחלטה שהתקבלה בליל הפיגוע היא החלטה אסטרטגית על מהלך גורלי לשינוי המציאות הביטחונית, שדרוש לו זמן ואורך נשימה. לזמן מוגבל נוצרה הלגיטימציה שתאפשר לנו לבצע את המהלך הזה. אחד מהישגיו הגדולים של המבצע נרשם עוד לפניו: גיוס המילואים. בכל שנותיי בצה"ל, אני לא זוכר התייצבות של יותר מ-100 אחוז, כולל כאלה שלא נקראו, סימן לכך שהציבור בישראל הבין היטב את המציאות ואת גודל השעה. אורך הנשימה, שהתחיל עוד בספטמבר 2000, הסתיים ותיאוריית קורי העכביש של נסראללה נופצה. החברה הישראלית הוכיחה שהיא מתגייסת, לוחמת ומגינה על עצמה ולא מתפשרת בכל הנוגע לביטחון שלה.
 
קבענו תקדים בלוחמה מול טרור מפלצתי ובעצירת מחבלים מתאבדים. עשינו זאת בשילוב של נחישות ופיתוח שיטות לוחמה, כמו "סיר לחץ" ו"סיכול ממוקד", ובהפקת פעילות מבצעית מהירה ומידית ממודיעין אשר אפשרה פגיעה במטרות שידעו עד אז להיעלם בשטח. בביקורי הראשון כשר ביטחון בארצות הברית, בדצמבר 2002, אצליח להרשים את דונלד רמספלד, כשאפרושׂ בפניו את השיטות שבהן פעלנו נגד טרור בשטח בנוי. תופעת המחבלים המתאבדים תרד בהדרגה ותסתיים עד שנת 2005. אם הייתה הפתעה במבצע, היה זה בעומק ובהיקף של תשתית הטרור שנחשפה ובמעורבותו של ערפאת בה. "חומת מגן" יצרה את המשוואה שרציתי ושרירה עד היום: A שווה B. הפקענו מהפלסטינים את האחריות לביטחון. אנחנו לא צריכים אישור להיכנס לרמאללה או לשכם ולפעול שם נגד הטרור המפלצתי. נטלנו את היוזמה לידינו ויצרנו את חופש הפעולה העתידי של צה"ל לפעול בשטחי A.
 
הישג נוסף של המבצע היה בגזרות שמחוץ לישראל. האמריקאים הבינו סוף סוף מה ישראל חווה, ולזמן מה אפשרו לנו לפעול, עד שהכריחו אותנו בשם האינטרסים שלהם לעצור. גם היחסים עם שכנותינו, ירדן ומצרים, ועמידות הסכמי השלום איתן, עמדו במבחן.
הן לא שברו את הכלים.

עוד ב-

בן גביר ממשיך להתעקש: "נחוש להוציא לפועל חומת מגן 2"

לכתבה המלאה

הכותב: שאול מופז, כיהן כרמטכ"ל ה-16 של צה"ל, כשר הביטחון ה-15, כחבר הכנסת, כמשנה וכסגן ראש ממשלת ישראל, כיו"ר מפלגת "קדימה", כיו"ר האופוזיציה וכשר בממשלות ישראל.