דעות
כשאנחנו מקצצים בחברה הערבית והבדואית – אנחנו פוגעים קודם כל בעצמנו
השקעה בחברה הערבית והבדואית אינה "הטבה למגזר", כי אם חיזוק של הכלכלה, הביטחון והמרקם החברתי של ישראל. קיצוץ והדרה לא יפתרו דבר – אלא רק יעמיקו את המשבר
אנחנו חיים בתקופה אפלה וקשה, שבה הפופוליזם גובר והמקצועיות נדחקת הצידה. ימים שבהם כל עימות של הקואליציה עם חבר כנסת מהמגזר הערבי מתורגם מיד לעוד כמה לייקים ולעוד נקודות בפריימריז. אבל מי שחי בדרום יודע: לייקים לא בונים עתיד. הם לא מייצרים ביטחון, לא משפרים תשתיות ולא מצמצמים פערים.
בנגב חיים מעל ל-350 אלף בדואים. הם כאן ואנחנו כאן. איש מאיתנו לא הולך לשום מקום. לכן, מי שמוביל מדיניות של הסתה וקיצוץ, פוגע לא רק בהם – אלא גם בנו. תושבי באר שבע והסביבה כבר שנים מתלוננים על מעבר של משפחות בדואיות ליישובים חזקים, אבל למה הן עוברות? כי שם סובלים מהזנחה, מפשיעה, מחסור בפארקים, בשטחים ציבוריים, במגרשי ספורט, במתנ"סים ובתעסוקה. מה אנחנו מצפים מהם בעצם? לא לשאוף לאיכות חיים טובה יותר להם ולילדים שלהם?
בממשלת השינוי גובשה בראשית העשור תוכנית 550 – תוכנית חומש לצמצום פערים כלכליים וחברתיים בחברה הערבית והבדואית – ותוקצבה ב-32 מיליארד שקלים. בניגוד לפייק ניוז של "53 מיליארד לאחים המוסלמים", שכל תוכנו הוא שקרי לחלוטין – תוכנית החומש שגובשה הייתה מקצועית, מפוקחת וסופר-נחוצה. היא הייתה כל כך טובה, שראש הממשלה בעצמו החליט להמשיך אותה, כשהקים את הממשלה האחרונה. במקביל, מה שעוד המשיך וממשיך גם היום היא ההסתה נגד המגזרים הללו, גם כשהעובדות ידועות.
תוכנית 550 השקיעה בדיוק בתחומים שמשרתים את כולנו: ביטחון אישי ביישובים הערביים והבדואיים, שיפור החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, קידום תעסוקה בכלל ותעסוקת נשים בפרט, הסדרת תביעות בעלות והכנסת חלקים מהפזורה ליישובים מוסדרים, פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה, שילוב אכיפה, טיפול בגורמי עומק ועבודת מטה מקצועית.
וזה עבד. בשטח היו תוצאות. החברה הערבית הרוויחה, וכפועל יוצא גם אנחנו. אם אנחנו רוצים פחות פשיעה, פחות אלימות ופחות נדידה של אוכלוסיות – עלינו לצאת מהחשיבה הדיכוטומית של "הם ואנחנו" ולהבין: השקעה בחברה הבדואית היא השקעה בביטחון של הדרום כולו.
תכנית 550 היא לא "טובה למגזר" – היא טובה לישראל. הקיצוצים המתוכננים בתוכנית 550 הם אינם "עוד החלטה תקציבית" – מדובר בהחלטה ערכית, שמעצבת את עתיד החברה הישראלית ובמיוחד את עתיד הנגב. במקום לחזק אזורים מוחלשים ולתת מענה ראוי למצוקות שמייצרות ניכור, הממשלה בוחרת להעמיק את המשבר .ממשלה שרואה לנגד עיניה עתיד משותף, לא מקצצת בתוכנית שכבר הוכיחה את עצמה – להיפך, היא מרחיבה אותה.
הנגב הוא הבית של כולנו. כמי שחיה בנגב מיום היוולדה ומקדמת את האינטרסים של הנגב מתוך הכנסת, האחריות שלי ושל כל תושבי הדרום, היא לא לאפשר את השחיקה של תוכנית 550. אסור לנו לוותר על העתיד שמגיע לכל ילד וילדה כאן – בלי קשר לדתם, למוצאם או לכתובת מגוריהם. היישובים הערביים והבדואיים אינם שוליים, הם חלק בלתי נפרד מהמרקם האנושי והכלכלי של הדרום. כאשר התשתיות שם קורסות, החינוך נחלש והאלימות גוברת, הדרום כולו משלם את המחיר וביוקר.
הבחירה של ממשלת ישראל לקצץ בתוכנית, היא בחירה של קוצר ראות. הבחירה שלנו, תושבי הדרום, צריכה להיות של עתיד משותף וטוב יותר לנגב כולו.
עוד ב-
*הכותבת, יסמין סאקס פרידמן, היא חברת כנסת מטעם יש עתיד.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.אין עתידעבד 12/2025/04הגב לתגובה זו0 0את לא זאת מהחתולים מה קרה ? החלפת מגזר?סגור
-
1.הינדוס תודעהדידי ימין 12/2025/03הגב לתגובה זו0 0עד עכשיו במשך 5 שנים נתתם עדיפות למגזר הערבי והחרדי זה שהמגזר הערבי ברובו לא תורם כלום למדינה משהוא צריך לתת את הדין זה לא יכול להיות שחיילים ומלאומניק בתיעדוף נמוך מדינה בפשיטת רגל חכו עוד מעט לא היו חיילים ולא מילואימניקסגור
