דעות

מהפכה או אשליה? בין הצלת האקלים לבריאות האדם

תחליפי המזון מהווים נקודת מפגש מרכזית בין משבר האקלים, בריאות הציבור, כלכלה גלובלית ותרבות הצריכה. הדרך שבה נבחר לאכול תקבע לא רק את עתיד התעשייה הזו, אלא גם את היכולת שלנו כחברה להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים של המאה

יאיר אבידן | 7/9/2025 17:43

במרוץ נגד משבר האקלים העולמי, נדמה כי האנרגיה המתחדשת, התחבורה החשמלית והבנייה הירוקה הם התחומים אשר מקבלים את מרבית תשומת הלב הציבורית והפוליטית. אולם לא פחות מכך, גם התזונה של כולנו היא מוקד קריטי להשפעה ולשינוי.

לפי הערכות, חקלאות בעלי חיים אחראית לסדר גודל של 14%-18% מכלל פליטות גזי החממה בעולם – נתון שמציב אותה בשורה אחת עם מגזר התחבורה. מעבר לכך, היא צורכת את רוב קרקעות החקלאות העולמיות ומביאה להרס יערות נרחב, בעיקר בדרום אמריקה. מכאן ברור ששינוי הרגלי הצריכה של מזון, ובעיקר בשר ומוצרי חלב, אינו מותרות מוסריות אלא מרכיב חיוני בהתמודדות עם שינוי האקלים.

תחליפי המזון על בסיס צמחים, תסיסות ביוטכנולוגיות ובשר תרביתי מוצגים לא פעם כפתרון כמעט קסום. מוצרים אלו מבטיחים חוויית אכילה קרובה למקור, לצד טביעת רגל פחמנית מופחתת משמעותית. מחקרים בינלאומיים מעריכים כי מעבר של כ-50% מתצרוכת הבשר והחלב העולמית לתחליפים עד שנת 2050 יכול להפחית פליטות בכ-30% ולשחרר אדמות שיכולות לשמש לייעור מחדש ולבלימת התחממות כדור הארץ.

בהקשר הזה ראוי עוד להדגיש כי גם צריכת המים יורדת דרמטית. כך לדוגמה, המבורגרים צמחיים מבוססי קטניות זקוקים לפחות מעשירית מכמות המים הנדרשת לייצור בשר בקר. השינוי הזה, אם יתרחש, עשוי להיות אחת התרומות הישירות ביותר של הפרט להתמודדות מול משבר האקלים.

מאחורי התקווה גם מסתתרים אתגרים לא פשוטים. תעשיית הבשר התרביתי עדיין מתמודדת עם עלויות ייצור גבוהות וקושי להתרחב להיקפי ייצור של עשרות אלפי טונות בשנה. חלק מהמוצרים הצמחיים הקיימים כיום על המדפים נחשבים מזון אולטרה מעובד, עתירי נתרן, שומנים ותוספים. במובנים רבים, הם עלולים לשחזר את בעיות הבריאות של מזון מהיר רק ללא מעורבות בעלי חיים. ואם לא די בכך, הרגולציה מתקדמת לאט, במיוחד באירופה, ומייצרת אי-ודאות עסקית. המציאות בשטח מלמדת על מכשולים רגולטוריים לא מעטים שניצבים בפני חברות חדשניות.

היבט נוסף וקריטי הוא בריאות האדם. מצד אחד, תחליפים איכותיים יכולים להפחית שומן רווי וכולסטרול, להוסיף סיבים תזונתיים ולחסוך חשיפה לאנטיביוטיקות והורמונים שמשולבים לא פעם במסגרת החקלאות התעשייתית. מצד שני, אם תעשייה זו תישען על מוצרים מעובדים מדי, היא עלולה לתרום דווקא לעלייה בהשמנה, בסוכרת ובמחלות לב.

מעבר חד לצריכה של תחליפים שאינם מועשרים בוויטמין B12 (ויטמין חיוני לתפקוד מערכת העצבים, ליצירת תאי דם אדומים ולשמירה על פעילות מטבולית תקינה – ומקורו מהחי) או בברזל זמין, עלול להעמיק חוסרים תזונתיים בקרב אוכלוסיות פגיעות.

כדי להבין אם אנו עומדים בפני פריצה או כישלון, יש לשים לב למספר גורמים קריטיים. אם הטכנולוגיה תצליח להוריד מחירים ולהגיע לשוויון מול מוצרים מן החי, ובמקביל ישתפרו המרקם והטעם, הדרך לשינוי תהיה פתוחה. רגולציה תומכת, קמפיינים חיוביים והשתלבות ברשתות המזון המהיר ובסופרמרקטים הגדולים, כל אלה יכולים להפוך את המזון האלטרנטיבי מ"תחליף" מזון לקטגוריה לגיטימית. מנגד, אם המוצרים יישארו יקרים, מעובדים מדי או יתויגו כ"פייק פוד", והרגולציה תהיה בפיגור – הם עלולים להיוותר בגדר נישה ל"עשירים עירוניים", ולא להביא בשורה של ממש במאבק האקלימי.

ומה אצלנו בישראל? כאן יש שילוב מעניין. מצד אחד, ישראל היא מעצמת פודטק עולמית, עם חברות מובילות בתחום הבשר התרביתי והתחליפים הצמחיים. המדינה כבר נתנה אישור רגולטורי ראשון מסוגו לבשר בקר תרביתי. מצד שני, תעשיות החקלאות הבשר והחלב המקומיות הן עדיין משמעותית מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית – וכל מעבר יהיה חייב להיעשות בזהירות, תוך מתן פתרונות לחקלאים ולא רק ליזמים.

דווקא כאן טמון פוטנציאל למדיניות חכמה לפיה ניתן לעשות שימוש במוסדות ציבוריים כרכש ראשוני (בתי חולים, צבא, מערכת החינוך), הקמת מתקני פיילוט משותפים, ותמיכה בשיתופי פעולה שיחברו בין חקלאות מסורתית לטכנולוגיה ביולוגית. בסופו של דבר, התרומה של תחליפי מזון לא תפתור לבדה את משבר האקלים. היא תוכל לספק כ-5% עד כ-10% מהפחתת הפליטות הנדרשת כדי לעמוד ביעדי ההתחממות של 1.5–2 מעלות.

מעבר לתרומה הסביבתית, ניצבת בפנינו הזדמנות רחבה להפחית סיכוני בריאות, ליצור תעשייה עתירת ידע ולחזק את עצמאות ישראל בתחום קריטי זה של ביטחון תזונתי. בין אם תחליפי המזון יהפכו לחלק קבוע מצלחתנו ובין אם יישארו מוצר יוקרתי הזמין לפלח אוכלוסייה מצומצם, היום כבר ברור שהם לא עוד "טרנד טבעוני". למעשה מדובר במוקד עולמי שבו נפגשים משבר האקלים, בריאות הציבור, כלכלה גלובלית ותרבות הצריכה.

חשוב להבין: תזונה היא אחד התחומים הבודדים שבהם לציבור הרחב יש יכולת בחירה יומיומית שמשפיעה לא רק הפרט, אלא על כדור הארץ כולו. הדרך שבה נבחר לאכול בעשור הקרוב תקבע לא רק את עתיד התעשייה הזו, אלא גם את היכולת שלנו כחברה להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים של המאה.