כזכור, לפני כשלושה שבועות סופרת הילדים והעיתונאית אמילי עמרוסי עברה ארבע יממות של סיוט מתמשך, כאשר בנה הקטן בן ה-10 נכווה קשה מאוד במהלך חופשה בבולגריה, והגיע לבית החולים. המשפחה לא זכתה למענה הולם מצד הרשויות בבולגריה, וחברת הביטוח "ליברה" סייעה בהטסה רפואית דחופה לארץ עבור המשך טיפול רפואי.

כעת, בשעה טובה יש לציין, הסיוט הגדול של כל הורה, אותו עברה עמרוסי עם בנה, הגיע לסיומו עם סוף טוב, כאשר כעת, בנה של עמרוסי, מגישת כאן רשת ב' ודמוקרט TV וכותבת טור ב'ישראל היום', שוחרר אחרי 20 יום מבית החולים להמשך טיפול ומעקב בבית.

עמרוסי העלתה פוסט מרגש לאחר השחרור המיוחל וכתבה: "יום 20 לפציעה. משתחררים הביתה!!!! עוד יש החלמה לפנינו, משחות ותרופות וחבישות, ושנה בלי חשיפה לשמש, אבל בבית. יא אלוהי אברהם יצחק ויעקב, מה זה היה הפרק הזה. חייבת לכם את הסיפור הפסיכי שעוד לא סופר על שטן עם מזלג ובוץ, חומצת גופרית בנביעה רותחת, וטיפול נמרץ בלי הורים במדינה זרה. בינתיים תודה ענקית: חברת הביטוח המופלאה, הקשובה והיעילה ליברה ביטוח שדאגו ופעלו מעל ומעבר. לא התפלאתי לגלות שהחברה בבעלות אישה. תעשו שם ביטוח. תעשו שם ביטוח. הם ראויים לאהבה כנה. פעלו בזמן אמת באופן מושלם והמחירים שלהם פצצה והלוואי שהם יצליחו עד הירח כי מגיע להם. המוקד הרפואי המקצועי, הרגיש, והחכם של מדאסיס, מוישי גרוסברגר, ד״ר עמי מאיו, יניב אסולין, והמוקדנים שליוו אותנו מרגע התאונה באופן אחראי, אנושי וזמין. שגרירות ישראל בבולגריה, השגריר יורם אלרון והקונסולית אורלי, שניהם היו איתנו מיום הפציעה ודאגו לנו באופן חם ומשפחתי. ד״ר מוטי חרץ, מנהל היחידה הארצית לטיפול נמרץ בכוויות בבית החולים שיבא, שהיה הכתובת הראשונה והטובה ביותר. בעולם".

עוד כתבה: "תודה למי שהתפללו בשבילנו. לראות את הפציעה לפני ואחרי ולהבין שבלי ריכוז אנרגיה מדויק כלייזר, לא ייתכן ריפוי כזה. ותודה בית החולים ספרא לילדים, על הצוותים המסורים והמרגשים שלו. הרופאים המתוקים והחמים ממחלקת ילדים: ד״ר שירן, ד״ר טניה, ד״ר יובל, ד״ר יריב, וסליחה ממי ששכחתי את שמה - עיניים כחולות טובות. הכירורגים הפלסטיים המקצוענים והאדיבים ד״ר חרץ, ד״ר סוטי, ד״ר נועה וד״ר דור. האחות הנהדרת לאה מחדר המיון. האחיות והאחים טובי הלב, רכי הלב, הנבונים והקשובים במחלקת ילדים ב׳: דנית, צופיה, אירנה, טניה, רוזי, ריאד, טוני, שאהד, אימאן, מאזה, וסליחה ממי ששכחתי את שמו/ שמה. תודה לעדין דויטש הפיזיותרפיסט העקשן והמצוין. למזכירה המחבקת פרלה. סיני מבקש להגיד תודה מיוחדת לכוח העזר החייכן והמרגיע: סווטה, תמר, אסתר, והיפהפייה ששכחתי את שמה. תודה למנקים והמנקות הנעימים. לבנות השירות המקסימות של עמותת ״נותנים תקווה״. לבת השירות קרין. לתמיר מחדר המוסיקה. לג׳ניפר העובדת הסוציאלית. לחגית המנהלנית. לדברת המרפאה בעיסוק. לכל בעלי התפקידים שידעו בדיוק מה לעשות ומתי כמו מכונה אנושית מופלאה אחת". 

"תודה מכל הנפש למיכל המטפלת הרגשית הסבלנית. לליצן הרפואי האדיר שהפתיע בכל פעם. למטפלות ממרחב הלמידה בקומה 4 שהיו חלק משמעותי בטיפול, ובראשן מירב המהממת שאני לא יודעת מה ההגדרה שלה אבל היא לעולם לעולם לא תעזוב את הלב שלנו. פרופסור איתי פסח, מנהל בית החולים, יש לך במה להתגאות. בעזרת ה׳ הולכים הביתה".

אמילי עמרוסי ונציגת ליברה שקיבלה את פניה בשדה (צילום: ליז טיאר)

עוד ב-

"גיהנום בחופשה": אמילי עמרוסי טסה לבולגריה וסיימה בבית החולים

לכתבה המלאה