תקשורת ומדיה

זהירות, פייק: על 3 הודעות שקיבלתם והאמנתם להן

כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות בקשר לנגיף הקורונה החדש. עד כמה הן מבוססות והאם כדאי להעביר אותן הלאה? מדריך לגולש בימי קורונה
בועז גולדברג | 
פייק ניוז במהלך הקורונה
לפני כשבוע דיווחנו כאן על פייק ניוז בעידן הקורונה, כשהן קשת והן מאקו הופלו בפח. בימים האחרונים מינון הפייק עולה ועולה, כשברשתות החברתיות, בוואטסאפ ובתקשורת רצות הודעות על אפיוני נגיף הקורונה. לעיתים קרובות, ההודעות האלו לא מדויקות במקרה הטוב, או במקרה הרע, לגמרי פייק ניוז, כלומר, שגויות ואפילו מסוכנות. להלן ניתוח של שלוש הודעות שקיבלתם בימים האחרונים. 
הודעת הפייק של המתחזה לפרופסור יצחק קרייס
בזמן האחרון נראה שהשימוש בהודעות קוליות הולך וגובר, כנראה כי אנשים נוטים להאמין להן יותר, משום מה. לקראת כניסת השבת ביום ו' שעבר, הופצה הודעה קולית באורך של שלוש דקות ועשרים שניות, ובה נשמע לכאורה מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופסור יצחק קרייס. הפייק פרופסור אומר בהודעה, בין השאר: "כאן באירוע הזה פשוט אין הסברה, אין הסברה. לא נעים לי להגיד, אבל בדרך שביבי ובר סימן טוב מופיעים בערב בטלוויזיה וחוזרים על המנטרה של שמירה על מרחק של שני מטר ולא לגעת בפנים ולא לעשות אפצ'י אחד על השני - ולא ללחוץ ידיים - הם פשוט הורגים את הציבור". 
בהמשך מתאר המתחזה לפרופסור סצנות שהוא נתקל בהן בעבודתו, למשל, אנשים שלוחצים על מכונת הקפה מבלי לדעת שהם נדבקים מיידית, ואז ממשיך הפרופסור המזויף לטעון: "ציר ההדבקה הולך וגדל והאנשים לא מטומטמים - אם יסבירו להם מה לעשות, הם יעשו, ואם יגידו להם מה לא לעשות, הם ימנעו ולא יעשו. הבעיה שאף אחד לא מסביר להם. אי אפשר לקחת כזה אירוע מורכב ולהסביר אותו באמצעות אפצ'י ומרחק של שני מטר". 
כעבור כמה שעות הופצה ההודעה הזו, שחושפת את הפייק פרופסור:
האם המידע של "צוותי הרפואה הסיניים והספרדים" נכון?
אתמול (א')  חלקכם ודאי קיבל בוואטסאפ הודעת טקסט שעל פניו, נראתה אמינה. מדובר, לכאורה, על מידע שרופאים סיניים חלקו עם צוותי רפואה בספרד. נראה שמפיצי הפייק ניוז על COVID-19 מחפשים רעיונות חדשים, ואתמול הם ארזו מחדש הטעיות שכבר הופצו על הנגיף והמחלה. 
הפעם מדובר בהודעה מוקלטת באנגלית של אישה שטוענת שהיא מתרגמת מספרדית משהו שעמיתה שלה שלחה לה, אחרי ששמעה את אותו משהו מחברה שעובדת בבית החולים האוניברסיטאי מדוקטור נגרין באי גראן קנריה (אחד מהאיים הקנריים). ומה זה המשהו הזה? מידע שכביכול גילו הסינים על המחלה. 
אגב, אפשר למצוא ברשת טקסטים כמעט זהים שמיוחסים למקורות מעוררי אמון אחרים, למשל לאוניברסיטת בול סטייט באינדיאנה. שלל ההודעות האלה, שעוברות כביכול מפה לאוזן ממקורות חשובים עד לאדם לא מוכר, כבר יותר מרומזות שכל הסיפור מצוץ מהאצבע ושאין סיבה להמשיך לקרוא או להקשיב לו. מומלץ לא להעביר את ההודעה הלאה ופשוט למחוק אותה, אבל מאחר שלפעמים מתפתים להקשיב לה או לקרוא את התרגום שלה – למרות הרמזים המטרימים – הנה כמה דברים שגויים, מטעים או שקריים בהודעה:
ההודעה מתחילה בניסיון להפחיד, כדי להגדיל את הסיכוי שאנשים יפלו קורבן לה וימשיכו לקרוא. אבל אין שום "ליחה שהופכת מוצקה וחוסמת את דרכי הנשימה". אם כבר, החולים הקשים נמצאים בסיכון בגלל נוזלים שהצטברו בריאות, לא בגלל מוצקים.
1. ממכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, נמסר כי שתיית משקאות חמים לא תעזור, ובכל מקרה כאשר אנחנו שואפים את הנגיף הוא נכנס לדרכי הנשימה וכמעט שלא נחשף לחלל הפה. אחרי ההדבקה הנגיף נמצא בתוך התאים, ושום כמות של מים לא תשטוף אותו משם. 
2. אין שום סיבה לגרגר חומר חיטוי, עם או בלי חומץ, מלח או לימון. זה לא ישפיע על הנגיף, אבל בהחלט יכול להזיק לכם. שמרו את הרכיבים האלו, מינוס חומר החיטוי, לסלט.
3. כמו כל גרגיר של לכלוך, הנגיף עלול ללכלך בגדים, במיוחד אם מישהו התעטש עליכם ישירות. אבל פרט למקרה קיצוני כזה אין שום חובה להתקלח מיד במים חמים ולכבס את הבגדים. מספיק לזכור לשטוף ידיים אחרי שחזרתם מבחוץ, ולגעת כמה שפחות בפנים שלכם. קרינה על-סגולה (אולטרה סגולה) יכולה להזיק לנגיפים, אבל אין כל עדות שחשיפת הנגיף לאור ישיר של השמש תשמיד אותו. הוא לא ערפד.
4. מחקרים הראו שהנגיף שורד עד שלושה ימים על משטחים מסוימים. בדיוק בגלל זה ממליצים לא לגעת במשטחים בכפות הידיים ומדגישים כמה חשוב לשטוף ידיים לעתים תכופות ולא לגעת בפנים.
5. אל תעשנו. עישון הוא מחלת רקע. מי שמעשן נמצא בסיכון מוגבר לסיבוכים ולמוות מהמחלה, וגם בלי קשר לקורונה, העישון, כמובן, מסוכן לבריאות.
6. אין כל סיבה לשטוף ידיים כל 20 דקות, וזה גם מזיק לעור. המלצות ארגוני הבריאות הן לשטוף ידיים לעתים קרובות במים קרים או פושרים ובסבון, למשך 20 שניות. יש לשטוף ידיים לפני האוכל או אם אתם כבר לא מסוגלים לא לגעת בפנים, ובמיוחד אחרי מגע עם אדם חולה או עם סביבתו ואחרי קינוח אף, שיעול או התעטשות. זכרו גם להקפיד להשתעל ולהתעטש למרפק או לממחטה חד-פעמית, ולהשליכה לפח.
7. ירקות ופירות מומלצים לאכילה תמיד, אבל אין כל ראייה או כל סיבה לחשוב שהם והוויטמינים שבהם יעזרו נגד הנגיף.
8. הנגיף הגיע במקור לאדם מבעלי חיים אחרים, אך אכן כרגע הוא עובר מאדם לאדם. ארגוני הבריאות סבורים שחיות מחמד לא יכולות להעביר את הנגיף לבני אדם, אך כל חיה יכולה להפוך ל"משטח מזוהם". לכן צריך להקפיד לשטוף ידיים אם מלטפים חיית מחמד או משחקים איתה.
9. אכן כדאי להתחסן נגד שפעת ולהימנע מלהידבק בה, מאחר שמדובר במחלה קשה שגם מגבירה את העומס על בתי החולים. ואנחנו... לא יודעים מה יש למי שהמציא/ה את הרשימה נגד אכילה ושתייה של דברים קרים. אין סיבה להימנע מהם.
10. כאב גרון איננו תסמין נפוץ של המחלה, התופעות הנפוצות ביותר הן חום גבוה ושיעול יבש. הנגיף יכול להדביק בקלות תאים גם בדרכי הנשימה התחתונות (כמו הריאות) וגם בעליונות.
אנחנו כמעט מסכימים עם שורת הסיכום: בהצלחה לכולם ושימרו על עצמכם. אבל אל תעבירו פייק ניוז, במיוחד לא מידע שכולל בקשה שתעבירו אותו ל"כמה שרק אפשר".
האם באמת אסור להשתמש באיבופרופן? 
בשבוע שעבר, שר הבריאות הצרפתי פרסם בחשבון הטוויטר שלו אזהרה לא להשתמש בחומרים אנטי-דלקתיים כמו איבופרופן וקורטיזול, משום שהם מגבירים לכאורה את התסמינים של נגיף הקורונה. חיפשנו ממצאים כלשהם שתומכים בטענה הזאת ולא מצאנו. בימים רגילים המשמעות של זה הייתה שמדובר בהודעה כוזבת (פייק), אולם מאחר שמדובר בנגיף חדש שלומדים עליו תוך כדי עבודה קיים הסיכוי שזה נכון. 
אז המשכנו לחפור ומצאנו הודעת וואטסאפ בגרמנית שמזהירה גם היא מפני איבופרופן ומשייכת את הממצאים לאוניברסיטה בווינה. האוניברסיטה פרסמה הכחשה נמרצת לטענה, וההודעה לא קשורה כנראה לטענות של שר הבריאות הצרפתי. חיפוש נוסף הוביל למכתב שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The Lancet, שבו חוקרים זיהו שאנשים הסובלים מסוכרת רגישים יותר למחלה. במכתב הם מציינים שקיים סיכוי שתרופות אנטי-דלקתיות כמו איבורופן עשויות גם הן להשפיע, אבל הם לא מציגים לכך שום ראיה. איגוד הקרדיולוגים האירופי פרסם אף הוא הכחשה לטענה והמליץ להמשיך לטפל בחולים כבעבר. יש עוד עקבות שמרמזים על המקור להשערה במחקרים ישנים יותר על זיהומים במערכת הנשימה, אך הם לא קשורים לנגיף הנוכחי. לפי מיטב הבנתנו כרגע זו השערה שאינה מגובה בראיות.
ב-17 במרץ השמועה "שודרגה" ואתרי חדשות ברחבי העולם ובישראל פרסמו שגם ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני איבופרופן. מתברר שהעיתונאים העתיקו בלי בדיקה ידיעה שגויה מהאתר ScienceAlert. ביום ה' שעבר פרסם ארגון הבריאות העולמי בחשבון הטוויטר הרשמי שלו הודעה ש"על פי המידע הקיים כיום, הארגון לא ממליץ להימנע משימוש באיבופרופן".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה