שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, מדבר בריאיון פתוח על רפורמת התקשורת אותה יוזם שר התקשורת שלמה קרעי: "לא ניתן לממשלה דריסת רגל בקביעת כספי הפרסום שלנו", "לא יקרה. זה בזבוז זמן לבטלה",  אלו רק חלק מהצהרותיו הנחרצות של שחר תורג'מן.

הרפורמה, שמעוררת סערה ציבורית ופוליטית, מעלה את חמתו של המגזר העסקי, שרואה בה ניסיון בוטה להתערב בשוק חופשי ובדמוקרטיה. תורג'מן, בראיון גלוי לב, מפרט מדוע המגזר העסקי נחוש להתעלם לחלוטין מכל מדד רייטינג ממשלתי שיוקם, מביע התנגדות חריפה לניסיון לסגור את התאגיד וגל"צ, ודן גם בנושאים הבוערים של שיקום הצפון ויוקר המחיה.

מה דעתך על הרפורמה?
"אני חושב שמדובר ברפורמה רעה בלשון המעטה. זה ניסיון של הממשלה, להשתלט על אמצעי התקשורת או לרסן אותם. כולל כלים שונים שלא נמצאים בתוך הרפורמה, כמו סגירה של גל"צ. מבינים שיש אנומליה שיש לצבא, ערוץ רדיו, אבל אפשר היה לתקן ולא לברוח, לא צריך לסגור מוסד מפואר שיש לו נתוני האזנה מדהימים ושני חושב שהוא חיוני לציבור בישראל".

מה מתוך הרפורמה עצמה הכי מפריע לכם?
"הדבר שהכי מפריע לי, ברמה האישית כאזרח, כבן אדם, זה הניסיון, הקלות הבלתי נסבלת, לסגור את התאגיד. תאגיד, שמשרת נאמנה את הציבור בכספי הציבור, רשת ציבורית שעושה עבודה נפלאה. לנסות להחריב את מקום עבודתם של מאות עובדים בגלל מניעים פוליטיים, זה חוסר רגישות מקומם. מעבר לעובדה שהגוף הזה עובד בצורה יעילה, יש לו תכנים נפלאים, והציבור מצביע גם באוזניים וגם בעיניים.

המחשבה שיש פה איזה רדיפה חד-צדדית שכל כולה מוטה כנגד הממשלה,  אני חושב שהיא שגויה. התקשורת רודפת ומבקרת גם אותנו, את אנשי העסקים, ואנחנו הגוף המבוקר השני בעוצמת הביקורת שהוא סופג אחרי הממשלה. זה כלב שמירה נוסף שיש לדמוקרטיה. להתערב ברגל גסה ולנסות להשתיק ערוצי תקשורת,  זה לא מקובל עלינו במגזר העסקי".

שר התקשורת שלמה קרעי מוביל רפורמה מקיפה בתחום השידורים, שבמרכזה שינוי שיטת מדידת הרייטינג במטרה לייצר שקיפות גדולה יותר ולשבור את התלות במערכת המדידה המסורתית שנשלטה במשך שנים בידי גוף אחד.

הרפורמה מבקשת לאפשר תחרות בין גופי מדידה שונים, לעדכן את שיטות איסוף הנתונים כך שיתאימו לעידן הצפייה הדיגיטלית, ולהבטיח שמדדי הצפייה ישקפו נאמנה את התנהגות הציבור במגוון פלטפורמות טלוויזיה, סטרימינג, וצפייה נדחית. על פי תפיסתו של קרעי, פיזור הכוח בתחום הרייטינג יפחית את ההשפעה של גופי שידור על נתוני הצפייה, יגביר אמון ציבורי ויאפשר קבלת החלטות מקצועיות ורגולטוריות על בסיס נתונים אמינים יותר.

הדבר הכי בולט ברפורמה בהקשר הזה הוא הניסיון להתערב במדידת הרייטינג. מה עמדתכם בנושא?
"החלק ברפורמה הנוגע במדידת הרייטינג, אין שום סיכוי ששינוי זה יקרה. מדידת הרייטינג בארץ נעשית באותה שיטה כמו למעלה ממאה מדינות מערביות מתוקנות. יש חברה בינלאומית פרטית שעושה דגימה, ובתוך ועדת המדרוג יש שני שחקנים חשובים: ערוצי השידור ואנחנו, המפרסמים. יש לנו 50% כוח לכל צד. אנחנו מוציאים מכספנו, עסקים בישראל, 1.8 מיליארד שקל בשנה על פרסום. אם אנחנו מוציאים סכום כזה, יש לנו אינטרס מובהק שהמדידה תהיה אובייקטיבית ואיכותית. אנחנו בודקים את זה על בסיס יומיומי.

אנחנו לא צריכים שהממשלה תיכנס לתהליך מדידת הרייטינג, זה לא קורה בשום מקום. הממשלה צריכה להתרחק ממגרש המשחקים העסקי. אנחנו יודעים לשמור על האינטרסים שלנו. יתרה מכך, הממשלה גם לא יכולה לכפות עלינו להתחייב למדד שהיא תקבע. היא יכולה לגבות מיסים, אבל היא לא יכולה לקבוע לי כאיש עסקים איפה אני אשקיע את הכסף שלי. שר קרעי התבלבל. אם הוא רוצה שיטת מדידה אחרת, שיקים סטארטאפ, יגייס כסף, ויוכיח לאנשי העסקים את המדידה שלו. הוא לא יקבע לנו איפה אנחנו משקיעים את הכסף".

איך זה בעצם פוגע בעסקים?
"קרעי רוצה לקבוע מדד שלא קיים בשום מקום בעולם, שכל מטרתו היא להטות את המדידה ולהפוך אותה לפוליטית. אנחנו לא ניתן למדידה הזו לגיטימציה. אנחנו נפרסם איפה שהצופים צופים, ואיפה שהרייטינג גבוה. מי שירוויח מהרפורמה זה רק מי שהמדידה מוטה כלפיו. זו דריסת רגל פוליטית וניסיון להטות את המדידה כלפי צד אחד של המפה, זה לא מעניין אותנו, אנחנו מפרסמים בכל הערוצים".

ומה אתם מתכוונים לעשות כדי לעצור את זה?
"להתעלם. אני מתכוון להופיע בוועדה, להגיד את הדברים. אם הממשלה תחליט להקים ועדת מדידת רייטינג חדשה, פשוט נתעלם ממנה. אנחנו נמשיך עם המדידה הישנה שלנו, נממן אותה ונעבוד על בסיסה. השר קרעי לא יכול לכפות את זה עלינו. אין לו סמכות כזו, ולא תהיה לו. אנחנו אנשי עסקים עצמאיים במדינה דמוקרטית, נחליט לעצמנו איפה ואיך נשקיע את הכסף. לאף שר לא תהיה דריסת רגל בקביעה היכן אנשי עסקים ישקיעו את כספי הפרסום שלהם. זה כסף שלנו, לא כסף של הממשלה".

העסקים בצפון מתחילים לחזור לשגרה אחרי הפגיעה במלחמה. מה עושים כדי לסייע להם לחזור למצב הקודם?
"עבדנו בכנסת לייצר מנגנוני פיצוי וסיוע כדי לאפשר לעסקים לצוף ולשרוד. זה לא מספיק. בשביל לפרוח, המדינה צריכה להשקיע סכומי כסף במנהלות שהוקמו לצפון ולדרום, ואני רואה שזה מקרטע. אנחנו ככולנו צריכים להירתם ולעשות את החופשות שלנו בצפון ולנסות להפריח אותו בפעילות עסקית ענפה. שיקום הצפון צריך להיות פרויקט לאומי. יש הכרזות על השקעת כספים בהיקף עצום, אבל אנחנו צריכים לראות את זה בשטח. אנו נמשיך לדחוף בממשלה יחד עם ראשי הרשויות המקומיות לסייע כמה שניתן".

יוקר המחיה מורגש גם בעסקים וגם מול הצרכנים שחושבים פעמיים על כל קנייה. איך מתמודדים?
"אחריות על יוקר המחיה מונחת לפתחה של הממשלה. יוקר המחיה יושב על כמה רגליים:
נדל"ן למגורים: אנחנו במקום הראשון בעולם, עם 170 חודשי עבודה לקניית דירה, מול ממוצע עולמי של כ-100. חינוך לגיל הרך (0-3): משפחה מוציאה 6,000 שקל בחודש -מצוקה אמיתית. רכב: המדינה גובה 50 מיליארד שקל בשנה מס בענף הרכב. מזון, מע"מ: המע"מ בישראל על מזון הוא מעל 18% ללא מע"מ דיפרנציאלי, לעומת ממוצע של 8% באירופה. זה פער של 10% באשמת המדינה.

כשרות: הכשרות מייקרת את המזון ב-5 עד 10%. רשות התחרות אמרה שמוצרי חלב יקרים ב-10% בגלל הכשרות. מכסים: אנחנו משלמים מכס על המון מוצרים מיובאים, כולל על מים בתוך מוצרים משומרים או גבינות, מה שמייקר אותם לאזרח. ארנונה ושכר: ארנונה לעסקים גבוהה ב-40% מאירופה ושכר המינימום מהיקרים בעולם. כל המרכיבים האלה מגיעים להפרשים של 30% בין ישראל לאירופה. ניתן להוזיל באופן ניכר אם יוותרו על מכסים, יעשו מע"מ דיפרנציאלי ויורידו את הארנונה לעסקים".

עוד ב-

בצל "חוק התקשורת" נשיא איגוד המסחר במסר תקיף: "לא נשתף פעולה"

לכתבה המלאה

תורג'מן מוסיף "חשוב לזכור, גם אנחנו כצרכנים צריכים לעשות צרכנות נבונה. באירופה 60% מהמכירות הם מותג פרטי, שזול ב-30% מהמותג המוביל. בישראל זה בסדר גודל של 10%. אנחנו יכולים להוזיל את סל הקניות שלנו ב-20% אם נקנה מותגים פרטיים או מותגים זולים יותר. אנחנו מתלוננים, וזו תלונה נכונה, אבל אנחנו גם צריכים לעשות את החלק שלנו כאזרחים".