מגישת הטלוויזיה פאולה רוזנברג, שעזבה את ישראל אחרי ה-7 באוקטובר ומאז מתגוררת עם בעלה ליאון רוזנברג וילדיהם בקפריסין, העלתה היום (ראשון) פוסט לחשבון האינסטגרם שלה, בו דיברה על המאבק שלה בעבר על זכויות נשים בחברה הציבורית, והודתה כי טעתה בחיזוי שלה והמציאות התגלתה כקשה הרבה יותר.

בפוסט שהעלתה כתבה רוזנברג: "באוגוסט 2023 זעקתי שאנחנו באוטובוס שנוסע ברוורס אל עבר התהום, אבל טעיתי. נתקלתי בסרטון הזה תוך כדי חיפוש חומרים לפרויקט. למרות שלא עבר זמן רב, עברו מאז חיים שלמים. כל מה שהיה לפני אוקטובר 2023 מרגיש כמו עיסה מטושטשת של זיכרונות.

הצפייה בסרטון החזירה אותי לאותו רגע באוגוסט 2023, כשהמאבק על זכויות נשים במרחב הציבורי היה במרכז תשומת הלב שלי וחשבתי שאצליח אולי לטלטל מישהו מקובעי המדיניות. כמה נאיבי זה מרגיש כיום, כשנדמה שאין כמעט אף אחד שמרגיש מטולטל גם לנוכח 101 חטופות וחטופים שעדיין בשבי חמאס. קשה להאמין שהאמנתי אז שזכויות נשים הן בעיה חמורה אך פתירה, בזמן שאפילו הזכות הבסיסית לא להיאנס בשבי ולצפות מהמדינה שתדאג לעסקת שחרור כבר לא מובנת מאליה.

התגובות לטור ההוא התחלקו לשניים: כאלה שהזדהו עם דבריי, ואחרים שביקשו ממני “להירגע” ולא להבהיל סתם. היו שאמרו שאני “סתם דרמטית”, כי “הם לא באמת יעזו ליישם את התוכניות ההזויות שלהם”. היו גם מי שטענו שבגלל ההשתתפות בהפגנות נהייתי היסטרית, וזה מוציא ממני מטאפורות מוגזמות כאילו אנחנו באוטובוס שנחטף על ידי קיצונים שנוסע לתהום.

אבל כולנו טעינו – גם מי שחשב שאני מגזימה, גם מי שחשב שאני צודקת, וגם אני. כי אף אחד מאיתנו לא תפס, לא העלה בדעתו עד כמה התהום הזו עמוקה, ארוכה, חשוכה וחסרת תחתית. אם יש לכם סיבות לאופטימיות, אני אשמח לשמוע בתגובות. רק בבקשה – בנימוס. והערות של “את סתם מלחיצה” פחות מתאימות. ניסיון העבר צריך ללמד את כולנו להיות יותר צנועים בביטול חששות או אזהרות של אחרים, ובעיקר של אחרות.

וברמה האישית ביותר, הסרטון הזה החזיר אותי לרגע שכבר הספקתי לשכוח – הרגע שבו בקושי עצרתי את הדמעות כשדיברתי על העתיד של שילה וארבל במדינת ישראל. הוא הזכיר לי את הכאב הפיזי שהשתלט עליי תוך כדי דיבור, הגוף שלי כנראה הבין דברים שהמוח והלב עדיין סירבו לקבל.

נזכרתי איך התלבטתי אם לרמוז על המחירים האישיים והמקצועיים שנגבים ממני ומאנשי תקשורת אחרים שלקחו חלק פעיל בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, על המסר הברור שמועבר לאלו שלא שותקים, שכדאי להנמיך להבות, אחרת המחיר האישי יגדל.

הסיפור של קרן פלס וההופעה ביד ושם הוא רק קצה הקרחון. אני בטוחה שבעתיד יהיה זמן לדבר על זה ולשתף. אבל כרגע, יש דבר אחד הכי חשוב, לפני הכל: להחזיר את כולם וכולן הביתה. עכשיו". לסיום, בתגובה לפוסט שהעלתה בעצמה הודתה רוזנברג: "בעיקר עצוב לי מאוד".

עוד ב-

פאולה רוזנברג במתקפה חריפה: "משתמשים בדת כדי להצדיק גזענות"

לכתבה המלאה

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎𝙿𝚊𝚞𝚕𝚊 𝚁𝚘𝚜𝚎𝚗𝚋𝚎𝚛𝚐‎‏ (@‏‎paularosenberg‎‏)‎‏