נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח את נאומו בעצרת הממלכתית בדברים על רב־סרן ד"ר איתן מנחם ז"ל, רופא טיפול נמרץ ילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע. הרצוג תיאר כיצד בבוקר שבעה באוקטובר רץ איתן לבית החולים, טיפל בפצועים ונלחם על חייהם, ובהמשך גויס למילואים והמשיך לשרת למרות תפקידו המרכזי בבית החולים. בתשעה באוקטובר, במהלך סריקות בשדרות, נתקל הצוות במחבלים, ואיתן הסתער בקרב ונפל יחד עם חבריו ליחידה, סרן יובל הלבני ורב־סמל ראשון אביחי אמסלם זכרם לברכה.

בהמשך דבריו סיפר הרצוג כי שנתיים לאחר מכן, בחגיגת בר המצווה של בנו בכותל, נודע למשפחה כי איתן נפל כשידו אחזה ברימון חי שנזרק לעבר הכוח, אותו ניסה למנוע את התפוצצותו. הוא הותיר אחריו את אשתו יעל ושבעת ילדיהם, את אימו הדסה ואת חמש אחיותיו, וכן רבים שחבים לו את חייהם.

הרצוג התייחס גם לפיוט עתיק שהובא לזכרו על ידי בת דודתו, הפרופסור שולמית אליצור, פיוט שכתב רבי נתן בן ישועה, רב העיר עזה הקדומה, לאחר מות בנו לפני כאלף שנה. הוא תיאר את החיבור בין הדורות, בין כאב אישי לשירה ויצירה, ואת שרשרת הזיכרון היהודית שנמשכת לאורך אלף שנים.

כן נשא הרצוג תפילה לשלום לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון, והדגיש כי ישראל עדיין מצויה בעיצומה של מערכה.

הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר נאם בטקס בין היתר: "אל מול אבני הכותל כתב ההיסטוריון הירושלמי יוסף קלוזנר כי כשהניח את ידיו עליהן חש את עוצמת המוחשיות. האבנים, לדבריו, הן תעודות חיות למה שהיה ונושאות תקווה למה שיהיה. אלפי שנים הן עומדות כעדות חיה לגבורת לוחמי האומה ולזיכרון הנופלים, ובכל שנה בעת הצפירה הן מהדהדות את הסיפור המתמשך של העם היהודי.

"זהו סיפור שמתחיל בציווי לאברהם אבינו "לך לך" ובהבטחה "לזרעך אתן את הארץ הזאת", שהפכה לבסיס הקשר בין העם לארצו. לאורך הדורות לחמו על הזכות הזו, מדוד המלך שאיחד את השבטים וכבש את ירושלים, ועד יהודה המכבי שהוביל את לוחמיו בקרבות בית חורון ועמק איילון.

"אלפיים שנה לאחר מכן נכתב אותו סיפור גם בגבעת התחמושת, כשסגן יורם אלישיב הוביל את לוחמיו בקרב עד שנפל בראש הכוח. ובימינו, בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, נלחם צוות טנק בראשות סרן דניאל פרץ מול חדירת מחבלים, כשחבריו איתי חן ותומר ליבוביץ' נפלו בקרב ומתן אנגרסט שב מהשבי לאחר שנתיים. הם הפכו לסמל של דור לוחמים הנענה לציווי ההתייצבות ללא היסוס.

"מול כל אלה עומדים דברי ההוקרה ללוחמים ולמפקדים, לצבא שהוא חלק מהעם, ולמשרתי המילואים ולמשפחותיהם הנושאים בעול לאורך ימים ארוכים. החוסן, כך עולה, נשען גם על רוח הלוחמים וגם על העורף התומך, ועל מסירות שאין לה הפסקה".

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה הוא אחד הימים הממלכתיים והרגישים בישראל, שבו מתקיימת התייחדות עם זכר הנופלים לצד שינויים רחבים בשגרת החיים, במשק ובשירותים לאזרח.

לפניכם מדריך מסודר שמרכז את כל המידע הלוגיסטי, החוקים והשאלות המרכזיות סביב היום.

יום הזיכרון  החל בצפירה הראשונה בשעה 20:00 למשך דקה, והצפירה השנייה תישמע למחרת בבוקר בשעה 11:00 למשך שתי דקות. היום יסתיים רשמית בשעה 20:00 עם המעבר לטקס הדלקת המשואות ותחילת יום העצמאות.

מבחינת פעילות המשק, בערב יום הזיכרון החל מהשעה 19:00 נסגרים בתי קפה, מסעדות, אולמות בידור, חדרי כושר ועסקים רבים. ביום עצמו רוב המשק חוזר לפעילות חלקית אך מוסדות בידור, בנקים והבורסה סגורים. גם משלוחי האוכל נפסקים לקראת הערב ומתחדשים רק עם תחילת יום העצמאות.

הטקסים המרכזיים מתקיימים בהר הרצל, ברחבת הכותל ובבתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ, לצד טקסים ממלכתיים נוספים ושידורי טלוויזיה ורדיו מיוחדים ללא פרסומות. במהלך היום משודרים סיפורי הנצחה, סרטים תיעודיים ורשימת שמות הנופלים ברצף בערוצים הייעודיים.

מערכת החינוך פועלת ביום הזיכרון במתכונת ייחודית הכוללת טקסים לימודיים וסיום מוקדם של יום הלימודים. במקביל, מערכת הבריאות פועלת במתכונת חירום כאשר חדרי המיון פעילים כרגיל אך מרפאות ובתי מרקחת עובדים בשעות מצומצמות בלבד עם שירותי תורנות.

עוד ב-

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2026: זמנים, שעות פתיחה, חוקים וזכויות

לכתבה המלאה

במהלך היום צפויים עומסי תנועה כבדים במיוחד באזורי בתי העלמין, והמשטרה מגבילה כניסת רכבים פרטיים למוקדים המרכזיים ומפעילה מערך שאטלים. לצד זאת נקבעות גם זכויות ייעודיות לעובדים, כולל אפשרות ליום חופש למשפחות שכולות ומתכונת עבודה מצומצמת במקומות עבודה רבים בהתאם לחוק.