העיתונאי בן כספית התייחס בטורו השבועי במעריב ל-2 התנאים שבגינן ישראל יוצאת למלחמות ואינן מתקיימים במקרה של האפשרות לכיבוש עזה, מאבקי הכוחות בעזה, ובאיזה תסריט אפשר לנצח ארגון טרור ג'יהאדיסטי כמו חמאס? 

כספית פתח: "מי שחשב שפרסום הסרטונים שבהם נראים רום ברסלבסקי ואביתר דוד כשלדי אדם חופרים את קבריהם שלהם במנהרות חמאס, יזיז משהו בלבבותיהם של אלה שממשיכים להתנגד לסיום המלחמה בעזה, טעה. לא זו, אף זו: במקרים מסוימים, הסרטונים הללו פעלו הפוך. שמחה רוטמן הודיע שעדיף לא לצפות בהם. מזל שהנשיא טראמפ אמר, כמה ימים אחריו, שכדאי שכל אחד יצפה בהם. שר השנאה והארס עמיחי אליהו שינה את הגדרתם של אחינו האומללים מ"חטופים" ל"שבויים"".

כספית תקף: "השופרות בערוץ 14, ובראשם כמו תמיד ינון מגל, החרו החזיקו אחריו. הם לא חטופים, הם שבויים. כלומר, יש להם זכויות: ביקור, טיפול רפואי, תזונה. וכמו שבויים, הם יוחלפו אחרי המלחמה. מתי המלחמה תיגמר? כשננצח. מתי זה יקרה? אי אפשר לדעת, זה יכול לקחת זמן. אבל אל תדאגו, הם שבויים, בריאותם, חייהם ועתידם מובטחים". 

כספית כתב בצער: "אנחנו חיים בימים נוראים. לאנשים האלה אין לב, אין מצפון, אין מוסר, אין ערכים בסיסיים מהסוג שהיהדות הנחילה לעולם כולו. אין להם צלם אנוש. הם נהנים להתעלל במשפחות האומללות בתבל. הם קוראים בקול, כמעט בעליצות, מה שפעם אי אפשר היה להעלות על הדעת. הם ייכנסו איתך לוויכוח ארוך כדי להוכיח שאין הבדל בין חטופים לשבויים, הרי גם אלה וגם אלה לא ישנים בבית, נכון? הם בידיו של אויב כלשהו, נכון? נו, אז מה ההבדל?"

עוד כתב כספית: "הם חוזרים על ההבלים הללו גם כשהם יודעים שעצם האמירה הזו גורמת כאב עצום למשפחות. אבל זה אפילו לא מדגדג להם את קצה ה־D9, שבאמצעותו בינתיים מזרבבים את עזה. אתה שואל את עצמך איך הגענו למצב הזה? מי הביא אותנו אליו? התשובה ברורה. מי שהפך את השקר לגאווה, את הספין לכלי עבודה, את ההתחמקות מאחריות לאומנות מודרנית ואת הכאוס לדרך חיים, לא אמור להתבייש כשהוא מתעלל במשפחות של חטופים. להפך. הוא מתגאה בזה. הוא יתעלל כמה שהוא רוצה, ועוד מהמקפצה". 

כספית הוסיף: "כששואלים את תומכי נתניהו מה עוד צריך לקרות כדי שאפשר יהיה להכריז על ניצחון בעזה, אין תשובה ברורה. זה דומה ל"גרסה מתפתחת" של חשוד בחקירה. ינון מגל אמר לי השבוע ש"חמאס צריך להיכנע". אחרים אומרים ש"הם לא צריכים להיות שם". יש כאלה שסבורים שצריך לנקות את עזה מפלסטינים. ככה פשוט. יש כאלה שאומרים "צריך להמשיך ללחוץ עד שנשמע את הקנאק"". 

כספית תיאר: "נכון לעכשיו, כשנשמע את הקנאק, הוא יבוא מהמפרקת שלנו. את הניצחון בעזה השגנו מזמן. חצינו את נקודת האיזון הארכימדית לפני חודשים ארוכים מאוד, אולי אפילו עוד קודם. התפוקה השולית לא רק פוחתת, היא שלילית. בקצב הזה, הניצחון הצבאי בעזה יהפוך לתבוסה מדינית, לאומית, מוסרית וכתוצאה מכך, גם פיזית. לווייטנאם על הים התיכון. בהבדל קטן אחד: אמריקה הגדולה שרדה את וייטנאם. יש לה זכות וטו במועצת הביטחון ו־11 נושאות מטוסים. לנו יש את אורית סטרוק". 

כספית קבע: "ארגוני טרור ג'יהאדיסטיים לא נכנעים. אין חיה כזו. זה לא בתפריט. זה לא בתוכנה. ארה"ב כבשה את אפגניסטן כולה. טליבאן נכנע? לא. דאע"ש הוכה, נדחק, הצטמק, אבל מעולם לא נכנע. גם לא אל־קאעידה. גם לא האחים המוסלמים בתצורותיהם הטרוריסטיות. גם חמאס לא נכנע אף פעם. גם לא אחרי חומת מגן ביו"ש. הוא מצטמק, נחלש, יכולותיו נגרעות או אפילו מחוסלות, אבל הגחלים לוחשות. הוא שם. זהו אופיה של מלחמה בטרור אידיאולוגי שנטמע באוכלוסייה תומכת. אפשר לנצח בה, אבל זה לא בקנאק. זה במאבק ממושך, סיזיפי ונחוש". 

על תכנית ההגירה מרצועת עזה כתב: "לגבי ניקוי עזה מפלסטינים: מכיוון שדניאלה וייס עוד לא הגישה תוכנית מפורטת לקבינט, זה על הנייר בלבד. כשהנשיא טראמפ הציג לראשונה את תוכנית ההגירה מרצון שלו, זה נראה כהתגשמות חלום הדורות. אבל טראמפ דיבר טראמפית. כשמנסים לתרגם את זה למשהו ממשי או ביצועי, נתקלים במציאות. התוכנית הזו אינה ניתנת ליישום בלוח זמנים סביר כלשהו. כן, ישראל מקיימת מגעים עם "מדינות קולטות". שום דבר לא מבשיל. שום דבר לא אמיתי. כולם אומרים "כן כן" או "למה לא" ואחר כך מתברר בדיוק למה לא. הסיבוכים אינסופיים. זה פרויקט שאי אפשר להרים במצב הנוכחי. זו הסיבה לכך שטראמפ מאוכזב מנתניהו אכזבה עמוקה. זו הסיבה לכך שנתניהו מבוהל. יש לו קו אשראי מלא מהנשיא האמריקאי, והוא לא מסוגל לנצל אותו". 

כספית כתב: "תארו לעצמכם שב־8 באוקטובר, כשעוד לא גמרנו לספור את הגופות ועוד לא גמרנו לטהר את הקיבוצים ועוד לא גמרנו להרוג את הנוח'בות, היו מגלים לנו שזו תהיה תמונת הסיום: 60 אלף פלסטינים הרוגים. כל צמרת חמאס, גם חוץ וגם פנים, מחוסלת. דף, סנוואר, מרוואן עיסא, מחוסלים. גם הניה. כל המנהיגים, כל המפקדים, כל סגניהם, כל ממלאי מקומם. כל דרג הפיקוד, מרמת המח"ט ועד רמת המ"כ. וגם המחליפים שלהם. ומחליפי המחליפים שלהם. והיו מראים לכם את רצועת עזה כפי שהיא נראית היום. הרוסה לחלוטין. לא ראויה למגורים, לא ראויה למאכל אדם. האם הייתם רואים בזה ניצחון? ברור שכן. ולא רק אתם. גם אנשי ימין מובהקים היו סומכים את ידיהם על הניצחון הזה". 

כספית תיאר את התערבבות הפוליטיקה במדיניות הביטחונית: "אלא שעם האוכל, בא התיאבון. בן גביר צריך בידול מסמוטריץ', שצריך בידול מבן גביר, בעוד נתניהו חייב ליישר קו איתם בכל מחיר. שאלה נוספת: מה עדיף, תמונת הסיום שתוארה להלן והחזרת החטופים, או תמונת הסיום שתוארה להלן בתוספת עוד כמה מאות פלסטינים הרוגים, אבל אובדן החטופים? איזו תמונה הייתם בוחרים? את הראשונה, נכון? מה כבר משנה אם בעזה נהרגו 60 או 62 אלף עזתים? הרבה יותר חשוב זה להחזיר הביתה את האחים והאחות שלנו שהופקרו על ידי המדינה, שגוועים עכשיו במנהרות חמאס". 

כספית קבע: "ממשלת ישראל בחרה באופציה השנייה. בחירה שמעידה על פשיטת רגל כללית. זוהי בחירה רקובה, פאשיסטית, כהניסטית. היא הופכת אותנו למדינה מצורעת וגורמת לנו נזק עצום, גדול בהרבה מהתועלת בהמשך החרבת הרצועה. נזק שייקח שנים לתקן, אם בכלל ננסה לתקן אותו. אם יהיה מי שישאף לתקן אותו".

כספית הסביר: "מאז היווסדה, ישראל יוצאת למלחמות או למהלכים אסטרטגיים מסוכנים או שנויים במחלוקת בהתקיים שני תנאים מצטברים: הסכמה לאומית רחבה היא התנאי הראשון. המלצת הדרג המקצועי (בכירי מערכת הביטחון) היא התנאי השני. במקרי קיצון, אפשר להסתפק רק בתנאי אחד משני אלה. במקרה של "כיבוש עזה", אף אחד מהתנאים לא מתגשם. אין הסכמה לאומית, ואין המלצה מקצועית. ובכל זאת, נתניהו משתעשע עם הצעצוע הזה, שקנה במיוחד עבור הכהניסטים שהשתלטו על ממשלתו. אלא שהצעצוע נרכש מכספנו ואנחנו עלולים לאבד עליו שליטה. הוא עלול להפוך לצעצוע מהגיהינום".  

כספית הבהיר: "חמאס כבר מזמן לא מהווה איום ביטחוני ממשי על ישראל. על פי ההערכות, נותרו בידיו כמה עשרות רקטות, במקרה הטוב 100. גם מספר הקלצ'ניקובים לא קרוב למה שהיה, בסביבות רבבה פלוס־מינוס. פעילים לא חסרים לחמאס, כי כל נער עזתי שיצטרך לבחור בין למות מרעב או מהפצצה או ממחלה באוהל קרטון או ניילון ליד סבתא, או למות מות שהידים בשירות חמאס, ילך על האופציה השנייה. אז למה המלחמה נמשכת? גם על השאלה הזו הם מתקשים להשיב. הרי מול אויבים חזקים בהרבה, המהווים סכנה מוחשית בהרבה, סגרנו עניין במהירות. חיזבאללה ואיראן לא נדרשו להיכנע, או לצאת לגלות, או להתפרק מנשקם. למה דווקא עזה, המקום האומלל בתבל שחווה חורבן מוחלט? התשובה ברורה: כי בעזה אפשר להתנחל, וכי ככה בן גביר וסמוטריץ' רוצים". 

כספית הסביר לגבי ההיררכיה בממשלה: "נתניהו, שבוי בידי הקיצונים בממשלתו, מנהל את מערכת עזה ללא אסטרטגיה, תוך שהוא מקפיד לעשות את כל השגיאות האפשריות, בזו אחר זו, ואחר כך גם לחזור עליהן פעם נוספת. ספין רודף ספין, רעיון עוועים רודף רעיון עוועים. ה"סיפוח הביטחוני" וה"עיר ההומניטרית" וה"ריביירה בעזה" וכמובן ה"הגירה מרצון". היה ברור שרפיח זה הגיים צ'יינג'ר, אחר כך פילדלפי, אחר כך ציר מורג, אבל אחר כך הגענו למצב הנוכחי בו אין כבר במי להילחם, אין את מי להרוג, למעט את חטופינו. בעולם, מעמדה של ישראל גבוה רק מזה של קוריאה הצפונית. זה עלול לפגוע אנושות בכלכלה, בתיירות, בכל מה שנותר מהמותג שלנו. אבל העיקר שהבייס הכהניסטי מרוצה". 

עוד ב-

בן כספית מתבטא בחריפות נגד נתניהו: "לא מכיר בו כראש הממשלה"

לכתבה המלאה

כספית סיכם: "נתניהו יודע שהוא במלכוד. הוא מבין את התסבוכת. הוא מנסה לצאת מסיפור עזה וגם לצאת גבר, אבל זה לא מסתדר. טראמפ מתחיל לאבד את סבלנותו. גורם המעורב במתרחש מספר: "ביבי יודע שהוא שוקע בבוץ. הוא מנסה להיאחז בכל קש מזדמן ומגדיל את סכום ההימור פעמיים בשבוע, במקום לחתוך. הדינמיקה בינו לבין טראמפ מזכירה את שני הבריונים של כיתה ז' בהפסקה. מי יוצא יותר גיבור, מי יוצא יותר בריון. זה בעיקר מפחיד, כי כרגע לאף אחד אין תוכנית"".