חג השבועות הוא החג שמגיע לאחר תום ימי 'ספירת העומר'.

החג נקרא גם 'חג מתן תורה', והוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה בהר סיני בשנת 2488 לבריאת העולם.

במדרש מובא כי כל הנשמות של עם ישראל עמדו למרגלות הר סיני כדי לקבל את התורה מאת האלוקים בכבודו ובעצמו.

ומאז, בכל שנה מתאספים בבית הכנסת בבוקר החג וקוראים את 'עשרת הדברות' מתוך ספר התורה כדי לקבל את התורה מחדש.

את נרות חג השבועות מדליקים ביום ראשון, לפני כניסת החג, ומברכים שתי ברכות:

"בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב"
"בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".

קישוט הבית ובית הכנסת: נוהגים לקשט בירק, פרחים וענפי אילנות, זכר להר סיני שהיה מוקף ירק במעמד מתן תורה, וכן כיוון שבשבועות נידונים על פירות האילן.

מאכלי חלב ודבש: נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש. יש לכך מספר טעמים, ביניהם:
התורה נמשלה לחלב ודבש ("דבש וחלב תחת לשונך").
לאחר מתן תורה, בני ישראל עדיין לא היו ערוכים להלכות הכשרות המורכבות של בשר, ולכן מאכלי חלב היו זמינים יותר.
חשוב לזכור: גם בחג השבועות יש להקפיד על הפרדה בין בשר לחלב, ולהמתין את הזמן הנדרש (בדרך כלל 6 שעות) בין אכילת בשר לאכילת חלב, ולהיפך בהתאם לסוג מאכלי החלב (למשל אחרי גבינות קשות).

שמחת החג: ישנה מצווה לשמוח בחג, ובכלל זה אכילת בשר ושתיית יין במידה.

הדלקת נרות: יש להכין נר נשמה שידלק מספיק זמן כדי להעביר ממנו אש להדלקת נרות שבת. אופן הדלקת נרות יום טוב שונה מהדלקת נרות שבת.

לימוד תורה ("תיקון ליל שבועות"): רבים נוהגים להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה, במה שמכונה "תיקון ליל שבועות".