חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה היום (שלישי) על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של +A לרמה של A, עם תחזית דירוג שלילית. על פי הודעת החברה, בבסיס ההחלטה להורדת הדירוג נמצאת  הימשכות המלחמה בעזה בנוסף לסיכונים גיאו- פוליטיים מוגברים ופעולות צבאיות במספר חזיתות.

בפיץ' טוענים כי הנתונים הפיסקאליים של ישראל נפגעו והחברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 7.8% מהתוצר בשנת 2024  ויחס חוב-לתוצר שיישאר מעל שיעור של 70% בטווח הבינוני.
בנוסף, מדדי הממשל של הבנק העולמי – WGI צפויים להידרדר, מה שיכביד על פרופיל האשראי של ישראל.

לדעת פיץ', סיכונים גיאופוליטיים תומכים בתחזית השלילית. הסכסוך בעזה עשוי להימשך עד שנת 2025 וישנם סיכונים להתרחבות הלחימה לחזיתות אחרות. בנוסף לאובדן בחיי אדם, המלחמה עלולה לגרום להוצאות צבאיות נוספות משמעותיות, להרס תשתיות ולפגיעה מתמשכת בפעילות הכלכלית ובהשקעות במשק, שיובילו להרעה נוספת במדדי האשראי של ישראל.

עוד מסבירים בפיץ כי ה מתיחות האזורית בין ישראל לאיראן ובעלות בריתה נותרה גבוהה וכי קיים סיכון להסלמה שעלולה לפגוע עוד יותר בפרופיל האשראי של ישראל. המשך פעולות אינטנסיביות בעזה מרמזות על הוצאה גבוהה על צרכים צבאיים מיידיים, הפרעות בייצור באזורי הגבול, ופגיעה בענף התיירות והבנייה. יחד עם זאת, בפיץ' מציינים כי ישראל שחררה את רוב חיילי המילואים שלה, מה שהפחית את ההשפעה על כוח העבודה.

בפיץ' צופים כי הגירעון התקציבי של הממשלה יגיע לרמה של 7.8% מהתוצר בשנת 2024 לאחר גירעון בשיעור של 4.1% מהתוצר בשנת 2023. הדבר משקף הוצאות גבוהות הקשורות לפעילות הצבאית, הפחתת הנזקים הכלכליים הנגרמים למשק והוצאות בגין פינוי תושבי צפון הארץ. גביית ההכנסות במחצית הראשונה של שנת 2024 התאוששה לרמה מעל לתחזית ההכנסות בתקציב המעודכן לשנת 2024 והחברה צופה שהיא תישאר חזקה במהלך המשך השנה. החברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 4.6% מהתוצר בשנת 2025 לאור הוצאות צבאיות נמוכות יותר וגידול בהכנסות, אם כי הוא עשוי להיות גבוה יותר ככל והמלחמה תימשך בשנת 2025. יתרה מכך, פיץ' צופה שהממשלה תגדיל לצמיתות את הוצאות הביטחון בשיעור הקרוב ל-1.5% מהתוצר לעומת השיעור שהיה לפני המלחמה.

מדינת ישראל צפויה לשמור על נוכחות חזקה יותר בגבולותיה מאשר בעבר, כאשר תוכניות להרחבת גיוס החובה והגדלת הייצור הביטחוני המקומי יוסיפו גם הן להוצאות.

עוד מציינים בפיץ' אתגרים לרפורמות פיסקאליות: תחזיות החברה מביאות בחשבון מספר צעדי התכנסות פיסקאליים חדשים. העלאה של 1% בשיעור המע"מ )עלייה של כ 0.8%- מהתוצר( משנת 2025 נקבעה במסגרת תקציב ,2024 וכעת נדונים צעדים אחרים על מנת לקצץ בהוצאות ולהגדיל את ההכנסות. עם זאת, קיטוב פוליטי, צרכים קואליציוניים וצרכים צבאיים עלולים לעכב את תכנית ההתכנסות ולהוות סיכון לתחזית החברה

החברה צופה שיחס החוב -לתוצר יעלה לרמה של 70% בשנת 2024 ו 72%- בשנת ,2025 זאת מעל לרמה של 71% מהתוצר בזמן מגיפת הקורונה בשנת .2020 עם זאת, במקרה של הוצאות צבאיות קבועות גבוהות יותר ואי- ודאות לגבי המגמות המקרו-כלכליות, החוב יישאר במגמת עלייה מעבר לשנת .2025 החוב של ישראל גבוה מחציון החזוי של מדינות המדורגות 'A 'העומד על 55% לשנת .2025 תנאי המימון היו יציבים במהלך שנת 2024 עם הנפקה ציבורית בינלאומית בהיקף של 8 מיליארד דולר, מימון נוסף מהנפקות פרטיות וביקוש חזק לחוב בשוק ה מקומי.

הפוליטיקה הפנימית נשארה שברירית: ממשלת חירום הוקמה, במטרה לצרף מפלגות מחוץ לקואליציה המקורית ולהקים קבינט מלחמה שכלל את מנהיג מפלגת המחנה הממלכתי, בני גנץ. ממשלת החירום פורקה ביוני 2024 והקואליציה המקורית חזרה לשלטון. מצב זה יכול להישאר עד הבחירות הבאות ב חודש אוקטובר ,2026 אם כי רק לעיתים רחוקות קואליציות מחזיקות מעמד קדנציה שלמה, והקואליציה הנוכחית תעמוד בפני לחץ להקדמת מועד הבחירות, נוכח אירועי אוקטובר 2023 והמחלוקת בנוגע לגיוס של חרדים.

המדדים החיצוניים נותרים חזקים: המאזן החיצוני של ישראל נותר חזק מזה של מדיניות הייחוס למרות הזעזועים למשק, עם עמדת מלווה חיצונית נטו בשיעור של 64.2% מהתוצר בסוף 2023 )ביחס לשיעור של 51.6% מהתוצר בשנת 2022 (לעומת 5.1% בחציון מדיניות הייחוס. יתרות המט"ח של בנק ישראל גדלו לסך של 213.4 מיליארד דולר ביולי ,2024 ביחס ל-204.7 מיליארד דולר בסוף .2023 החברה צופה עודף חשבון שוטף בשיעור של 4.3% מהתוצר בשנת 2024 ו-3.9% ב-2025 לעומת 4.8% ב-2023.