הלילה (בין שני לשלישי), הכנסת אישרה את דין הרציפות על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-24. החוק אמר בתמיכתם של 63 ח"כים לעומת 57 מתנגדים, בניהם גם שר הביטחון גלנט. ההצעה היא למעשה אותה הצעה שהציעה חבר הכנסת בני גנץ בעבר, אם כי הטענה הרווחת היא שהיא איננה רלוונטית נוכח אירועי ה-7 באוקטובר והעובדה כי לצה"ל חסר כוח אדם משמעותי.

אז מה כולל החוק? ההצעה מבקשת יעדי גיוס נמוכים לחרדים – כ-1,566 בשנה הראשונה, 125 בשנה השנייה, 136 בשנה השלישית וכך הלאה. לשם השוואה, בכל שנתון לומדים כ-14,000 גברים חרדים אשר פוטנציאלית כשירים לשירות בצה"ל, כאשר בשנה האחרונה התגייסו כ-1,200 חרדים. לכן, ההצעה למעשה מבקשת מספר קטן מאוד של חרדים בהשוואה לאלו שמגויסים כבר כעת, ולכן אין בה בשורה של ממש (אם בכלל).

כמו כן, הצעת החוק מאפשרת לכלול גם חיילים חרדים שהתגייסו – על אף שהם אינם חרדים בפועל. הכוונה היא לבוגרי החינוך החרדי אשר כבר אינם מגדירים עצמם כחרדים והחליטו להתגייס לצה"ל, כך שלמעשה בכל שנתון מתגייסים פחות מ-400 צעירים חרדים. נקודה נוספת שהחוק מאפשר, היא שירות צעירים בשירות לאומי-אזרחי, והדבר ייחשב כעמידה ביעדי הגיוס לצבא.

יו"ר ישראל ביתנו, חבר הכנסת אביגדור ליברמן אמר טרם ההצבעה בכנסת: "למה יהודי לא יכול להיות לוחם? לא מצאתי במקורות זכר לכך ששירות צבאי מנוגד ליהדות. אין סיבה מלבד שאתם דואגים לכוח, כבוד וכסף. אני אומר לחבריי בליכוד ובציונות הדתית - איך אתם מעזים להרים יד בעד החוק הזה?".

עוד ב-

בכירי ההייטק לרה"מ נתניהו: "פטור לחרדים יגרום נזק חמור לישראל"

לכתבה המלאה

רה"מ, בנימין נתניהו (קרדיט: דני שם טוב, דוברות הכנסת)