-
על משילות ועל חוסן: כשמחלוקות פנימיות הופכות לאיום אסטרטגימחלוקות פנימיות בין הדרג הפוליטי לצבאי ראוי שיישארו בחדרי חדרים – שם ניתן ללבן אותן באופן מקצועי, יעיל ואחראי תוך שמירה על כבוד הדדי. מנגד, כאשר ויכוחים מקצועיים הופכים לקרב המתודלק באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות – הנזק נמדד בביטחון, במורל ובחוסן הלאומי
-
הרבה יותר ממחאה: חרם הממשל כנשק נגד הדמוקרטיהאנו עדים למגמה מדאיגה לפיה בכירים בממשלה ובמוסדות רשמיים עוסקים בהחרמת גופים אחרים במערכת הממשל. כאשר רשות אחת מחרימה אחרת, נפגעים האיזונים, נשחק האמון הציבורי ויסודות הדמוקרטיה מתערערים. מנהיגות אמיצה היא זו הבוחרת בדיאלוג על פני חרם, בשקיפות על פני הדרה ובהכלה על פני פילוג
-
מעבר לסוגיה ביורוקרטית: המהלך שעלול לשנות את מעמד ישראל בעולםהסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי הוא עוגן. השעייתו משמעותה פגיעה רב מערכתית: בכלכלה, בהשכלה, בתעסוקה – ולא פחות חשוב: בתשתית האסטרטגית של ישראל ובמעמדה כחלק בלתי נפרד מהקהילה הבינלאומית. במקום לסגת לאחור, את הקשרים מול האיחוד יש להעמיק ולחזק
-
כדי שישראל תהפוך לכלכלה בת קיימא, על ההנהגה לגלות אחריותמועצות מנהלים צריכות להסתכל על השפעות סביבתיות וחברתיות לא פחות מאשר על הביצועים הפיננסים. על כל אחד מהשחקנים לעלות מדרגה, ונכון שחברות ישקלו צעדים כגון אימוץ גישות מגוונות ל-ESG. אלא שרק חברה שוויונית, שאינה מזדהמת בשקרים וניצול, יכולה להבטיח בנייה מחודשת וחזון אמיתי לעתיד


