פרשת רובין הוד, גיים סטופ וקרנות הגידור עולה מדרגה ועד כה הוגשו 30 תביעות נגד זירת המסחר הפופולרית הנוגעות לפרשה. התביעות הוגשו בבתי משפט פדרליים בניו ג'רזי, טקסס, קליפורניה ופלורידה.

התביעות הוגשו על ידי קבוצות של משקיעים פרטיים קטנים שטוענים כי נגרמו להם נזקים חסרי תקדים בשל הפסקת המסחר היזומה של רובין הוד במניית גיים סטופ.

כזכור, שורה ארוכה של משקיעים פרטיים הסתערו על מניית גיים סטופ שפוזיציות השורט של קרנות הגידור היו גדולות שם. ההסתערות של המשקיעים הפרטיים היו חסרי תקדים וגרמו לקרנות הפסדים גדולים מאוד שלא ניתן היה לעצור אותם.

בסיומו של יום, על פי התובעים, קרנות הגידור הפעילו לחץ על פלטפורמת המסחר רובין הוד שבאמצעותה בוצעו מרבית הרכישות של המניה, וזו פשוט עצרה את המסחר במניה ולא קיבלה עוד פקודות רכישה מה שגרם לירידה במניית גיים סטופ ואפשרה לקרנות הגידור לעשות שורט סקוויז ולסגור את הפוזיציות שלהם בזול (יחסית).

נסביר, פוזיציית שורט היא למעשה מצב בו הנחת העבודה כי שווי המניה גבוה והיא צריכה לרדת. מי שעושה שורט על מניה למעשה שואל מניה ומוכר אותה בשוק ובזמן מוסכם הוא קונה אותה שוב ומחזיר אותה למשאיל. ככל שמחיר המניה יורד הפער בין המחיר ששואל המניה שאל אותה למחיר שהוא מחזיר אותה - מהווים הרווח שלו. ככל שהמצב הפוך - אלה ההפסדים שלו.

במקרה הזה קרנות הגידור פתחו פוזיציות שורט גדולות על גיים סטופ והמילניאנס ובני דור ה-Z הסתערו על המניה והעלו את המחיר שלה מה שגרם לקרנות הפסדים גדולים שלא ניתן היה לעצור אותם בלי התערבות חיצונית.

מטעם רובין הוד נמסר כי עצירת המסחר במניה נבעה מחוסר יכולת של הפלטפורמה לקלוט כל-כך הרבה פקודות ולכן, כדי לעמוד בדרישות רגולטוריות נאלצו בפלטפורמה לעצור את המסחר במניה.

כך או אחרת מדובר בתביעות שיתבררו בבתי המשפט והן יהוו סמן דרך משמעותי למסחר במניות במאה ה-21 כשבני דור המילניום ודור ה-Z נכנסים למשחק וטורפים את הקלפים עבור השחקנים המסורתיים.