מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית המתאפיין בפרמיית שכר ניכרת למועסקים בו. הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. ניתוח חדש שערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל בחן את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.

באשר לאוכלוסייה הערבית, הניתוח מראה כי על אף גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, לא חל צמצום
דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%.

מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, המצמצמים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. לשם כך, יש להפעיל תכניות להתמודדות עם חסמי אינפורמציה וקשרים, שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.

באשר לנשים החרדיות, הניתוח מעלה כי ייצוגן בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק עלה באופן ניכר במהלך העשור - מ-3.0% ל-5.5% - והוא קרוב כעת לחלקן היחסי באוכלוסייה הצעירה. אולם, עלייה זו התרחשה ללא עלייה מקבילה ברכישת תארים אקדמיים להייטק. באופן ייחודי לאוכלוסייה זו, כ-70% מהחרדיות אשר רוכשות השכלה במקצועות הייטק, עושות זאת במסלול הנדסת תוכנה לא אקדמי של מה"ט המוצע במסגרת הסמינרים, כחלק מהתכנית להכשרה חלופית.

החרדיות מגיעות לתעסוקה בהייטק במשלחי-יד טכנולוגיים (89% מהשכירות החרדיות בהייטק) ומשתכרות, בממוצע, שכר שעתי נמוך (כ-93 שקלים) בהשוואה ליתר המועסקים הצעירים במשלחי-יד טכנולוגיים במגזר ההייטק, אך גבוה יותר מהעובדות החרדיות שאינן מועסקות בהייטק.

מצאים אלה מלמדים כי פתיחת מסלולי הנדסאות תוכנה בסמינרים של רשת 'בית יעקב' הייתה צעד מדיניות אפקטיבי מבחינת הגברת השתתפותן של נשים חרדיות בתעסוקה בהייטק, אך ייתכן כי דרך השתלבות זו אינה מאפשרת מיצוי מלא של פוטנציאל ההון האנושי שלהן, ובמידה רבה מגבילה את כושר ההשתכרות שלהן. לכן, חשוב להשקיע בהרחבת ההכשרות המתקדמות בלימודי מה"ט בסמינרים ובמקביל לעודד השתלבות בלימודים אקדמיים.

באשר לאוכלוסיית הגברים החרדים, הניתוח מראה כי ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק.

עוד ב-

ההייטק הישראלי ממשיך לזנק: הסכום שגייסו חברות הטכנולוגיה ב-2025

לכתבה המלאה

ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית. על כן, חשוב לעודד השתלבות של בנים מהמגזר החרדי במסגרות חינוך המלמדות לימודי ליבה - אנגלית, מתמטיקה, ומדעים ובפרט דרך החינוך הממלכתי-חרדי.