חלוקת דירה או רכב בהליך גירושין היא עניין שבשגרה, אך בעשור האחרון עבר מרכז הכובד לזירת קרב משפטית מורכבת ויצרית הרבה יותר: עולם 'נכסי הקריירה'.

נכסי קריירה ומוניטין אישי הם 'הכסף השקוף' בחלוקת הרכוש. הם לא מחולקים אוטומטית, ושוויים עשוי להגיע למיליונים. תרגומם לערך כלכלי ממשי דורש מיומנות משפטית ואסטרטגית מהמעלה הראשונה.

​הפסיקה המודרנית מכירה בכך שהצלחה מקצועית אינה רק תוצר של כישרון אישי מולד. לעיתים קרובות, היא פרי של "מאמץ משותף". כאשר צד אחד מקדיש את מרצו לטיפול בבית ובמשפחה -"בן הזוג הביתי" ובכך מאפשר לבן הזוג השני לצבור תארים, וותק וקשרים -"בן הזוג הקרייריסט",  נוצר פער כלכלי מובנה.

הרציונל למנוע עיוות שבו צד אחד יוצא מהקשר הזוגי עם פוטנציאל השתכרות אדיר, בעוד השני נותר ללא יכולת ריאלית לפרנס את עצמו בכבוד עקב הוויתור המקצועי שעשה למען התא המשפחתי.

​הכרה ב'נכסי קריירה' מבוססת על שלושה תנאים מצטברים: קיומם של נישואין לאורך תקופה משמעותית, היווצרות פערי השתכרות מהותיים בין בני הזוג, והקרבה מצד בן הזוג למען פיתוח הקריירה של האחר.

​ ​הגישה הליברלית הננקטת בבתי המשפט ענייני מתבססת על  "צדק חלוקתי". השופטים נוטים לפרש את חוק יחסי ממון באופן מרחיב. מכוח עקרון תום הלב, לא ייתכן שצד אחד ייהנה לבדו מפירות ההשקעה המשותפת. הכלי המרכזי כאן הוא סעיף 8(2) לחוק, המאפשר לסטות מחלוקת ה"חצי-חצי" המסורתית בנכסים הפיזיים - כמו דירה,  כדי לאזן את הפער בנכסי הקריירה וליצור "נקודת זינוק" הוגנת יותר לשני הצדדים.

​מנגד הגישה השמרנית הננקטת בתי הדין הרבניים, מתבססת על "חירות הפרט".
בגישה זו עולים טיעוני נגד כבדי משקל. הטענה המרכזית היא מניעת "עבדות מודרנית"  שכן הפיכת הקריירה לנכס משותף כובלת את בעל המוניטין לעיסוקו, מה שפוגע בחופש העיסוק שלו. כמו כן, נטען כי אינטליגנציה וחריצות הם כישורים טבעיים שהיו קיימים עוד לפני הנישואין ולכן אינם ברי חלוקה, בנוסף לכך "שווי קריירה" מבוסס על תחזיות אקטואריות שעלולות להתבדות , למשל עקב מחלה או שינוי סיבות ולכן  לא הוגן להטיל חיוב כספי ודאי על בסיס עתיד לוט בערפל.

ההחלטה שתקבע את עתידך הכלכלי תלויה שמי יגיע ראשון ב​"מרוץ הסמכויות".  ​בשל התהום הפעורה בין הערכאות, הבחירה היכן לנהל את התיק בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני  היא לא פחות מקריטית. ​הצד התובע יחפש בדרך כלל את חסות בית המשפט הידוע בנטייתו לחלוקת נכסי קריירה. ​הצד ה"חזק" כלכלית הייטקיסטים, רופאים, עורכי דין- עשוי למצוא הגנה בגישה השמרנית של בית הדין הרבני.

​ניהול משפטי בתיקי הייטק, מקצועות חופשיים, ובעלי עסקים דורש הרבה מעבר לבקיאות בחוק. ההצלחה נשענת על שילוב אסטרטגי בין שליטה דינמית בערכאות השונות לבין מומחיות פיננסית גבוהה, המאפשרת לתרגם מוניטין אישי ונכסי קריירה לערך כלכלי ממשי.

עוד ב-

הרב אמנון יצחק מודה: "אני לא מוסמך על ידי הרבנות"

לכתבה המלאה