משפט
בג"ץ בהתנגשות חזיתית עם הממשלה: זה פסק הדין החדש שמחולל סערה
ברוב דעות: הממשלה תחויב לשנות את אופן מינוי אחד התפקידים החשובים במדינה - הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז קבעו כי נדרש הליך שיבטיח מקצועיות ועצמאות, המשנה לנשיא סולברג התנגד
בית המשפט העליון החליט היום בפסק דין דרמטי לחייב את הממשלה לשנות את אופן מינוי אחד התפקידים החשובים במדינה - נציב שירות המדינה. ברוב של שניים מול אחד, קבעו השופטים כי יש לבחור את הנציב בהליך תחרותי, בניגוד לשיטת המינוי הנהוגה כיום.
בפסק הדין, הנשיא עמית ציין כי "עמידה על מאפייניה ותכליותיה של משרת נציב שירות המדינה, מובילה אל המסקנה כי השיקולים הענייניים באשר למינוי הנציב הם שיקולים בדבר הבטחת כשירותו והתאמתו המקצועית לתפקיד, וכן שיקולים בדבר הבטחת עצמאותו ואי תלותו כשומר-סף א-פוליטי".
הנשיא הדגיש כי "תפקיד הנציב הוא אחד התפקידים החשובים ורבי-ההשפעה ביותר במדינה" וכי "הנציב מעורב באופן משמעותי בתהליכי מינוי רבים, בין בעצמו ובין באמצעות נציג מטעמו".
הליך המינוי הנוכחי, לפי החלטת ממשלה, מאפשר לראש הממשלה להציע מועמד לתפקיד הנציב, שכשירותו נבחנת על ידי ועדה מיוחדת, ולאחר מכן מקיימת הממשלה הצבעה על המינוי.
בדעת המיעוט, המשנה לנשיא סולברג טען כי "חוק המינויים פטר את משרת נציב שירות המדינה מחובת המכרז" וכי "אין להלום עמדה משפטית המחייבת את הממשלה לבחור בהליך תחרותי, שעה שהמחוקק פטר את המשרה מחובת מכרז".
השופטת ברק-ארז, שהצטרפה לעמדת הרוב, הדגישה כי חובה זו נובעת מעקרון השוויון ומהצורך למנוע ניגוד עניינים. היא ציינה כי "נציב שירות המדינה מוסמך להחליט על כך שאיושן של משרות מסוימות, חרף האמור בחוק המינויים, יהיו פטורות מחובת מכרז".
"מעורבותו העמוקה של הנציב בכל צומת מרכזי הנוגע למינויים בשירות הציבורי מדגישה את ההכרח לקיים הליך תחרותי לאיוש תפקידו", הוסיפה ברק-ארז.
העתירה הוגשה על ידי מכון לואיס ברנדייס, התנועה למען איכות השלטון והסתדרות העובדים. בפסק הדין נקבע כי "מינוי נציב שירות המדינה מותנה בעיגון מנגנון מינוי קבוע שיהיה מבוסס על הליך תחרותי".
עוד ב-
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות למינויו של רואי כחלון לתפקיד נציב שירות המדינה, אך למרות זאת ראש הממשלה החליט למנות את כחלון לתפקיד. לאור עתירה שהוגשה לבג"ץ, הוחלט לאשר את מינויו לתקופה של שלושה חודשים בלבד.
הכתבות החמות
.jpeg "איתי לוי, צילום: אינסטגרם @itaylevi7")
.jpg "כוכב הילדים, יובל המבולבל, צילום: פלאש 90")
תגובות לכתבה(3):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
3.צריך להתעלם מהם כבר אבל באמת, לפתוח בית משפט חוקתיאמיר 05/2025/13הגב לתגובה זו0 0במקום בגץסגור
-
2.האם המשפט צריך לעבור פוליטיזציה?ישראלי 05/2025/13הגב לתגובה זו0 0האם המשפט צריך לעבור פוליטיזציה? התשובה היא כן. כל עוד ניתן לחזות את התוצאה מראש ולדעת מה יהיה פסק הדין על פי הרכב השופטים, כל עוד חשוב לבעלי הדין מי יהיה השופט בדיון - אזי בהחלט ניתן לומר שצריך באמת לבחור שופטים על פי החלוקה הפוליטית. אם למשל היו צריכים להיבחר 120 שופטים, אזי כל חבר כנסת היה בוחר שופט. בצורה זו, החלוקה הפוליטית בעם, על כל שלל הערכים והאידאולגיות, הייתה מיוצגת נכונה גם ברשות השופטת. אנחנו רוצים בית משפט שהינו בבואה של הכנסת שהינה למעשה בבואה של העם. השופטים הופכים להיות עצמאים מרגע בחירתם והלאה.סגור
-
1.שינגב עם הפסק הזהאשר 05/2025/13הגב לתגובה זו0 0לא צריך להתייחס לפסק שלהם, הם כלום ושום דברסגור
