משפט

משחקים אסורים או בידור? ענקית הגיימינג תשלם מיליון וחצי שקלים

פלייטיקה, חברת הגיימינג הגדולה הגיעה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית ותיאבק בשוק המשני שהתפתח סביב משחקיה, למרות שטענה כי משחקיה לא מהווים הימורים
דוד לוי | 
פלייטיקה (צילום אילוסטרציה shutterstock)
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר השבוע הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת המשחקים פלייטיקה. במסגרת ההסדר תשלם החברה פיצוי בסך של 550,000 שקלים ו-280,000 דולר, ותתחייב להקצות תקציב שנתי של 60,000 דולר למשך 7 שנים למאבק בשוק המשני שהתפתח סביב משחקיה.
התביעה, שהוגשה על ידי גיא דוד בן יוסף, טענה כי משחקי הרשת של פלייטיקה, ביניהם Slotomania, Solitaire Grand Harvest ו-Caesars Slots, הם למעשה "משחקים אסורים" על פי חוק העונשין, וכי החברה מטעה את הציבור לחשוב שהמשחקים חינמיים.
לטענת התובע, החברה מאפשרת למשתמשים להמיר את המטבעות הווירטואליים בהם זכו לכסף אמיתי באמצעות "שוק משני" שהתפתח סביב המשחקים, בו משתמשים מוכרים את חשבונותיהם לאחרים.
"המשחקים משווקים בחנויות המשחקים 'אפסטור', 'גוגל פליי' וכן ב'חנות המשחקים של MICROSOFT' כמשחקים ללא תשלום", טען התובע בבקשת האישור. הוא הוסיף כי "מתן כמות מסוימת של אסימונים שנוטה להיגמר לעתים, מוביל לעידוד המשתמש לרכוש אסימונים נוספים, תוך ניצול מצוקת המשתמש ויצירת תלות במשחק".
מנגד, פלייטיקה טענה כי המשחקים הינם משחקי רשת "חינמיים", אותם ניתן להוריד ולשחק בהם ללא תשלום, והם מיועדים אך ורק למטרות בילוי, בידור ושעשוע, כשזו מטרתם הדומיננטית והכוונה העיקרית שבהם. החברה הוסיפה כי בשונה ממשחק אסור, במשחקיה "לא קיימת אפשרות" לפדות את סכומי הזכייה, וכי המשתמשים לא יכולים "להתעשר" מהמשחקים.
החברה אף טענה כי על פי תנאי השימוש במשחקים, "נאסר על משתמשים למכור לצדדים שלישיים זכויות שלהם במשחק", וכי המשתמשים גם "מתחייבים שלא לשתף את פרטי חשבון המשתמש האישי שלהם, את פרטי ההתחברות שלהם ולא לאפשר לאחר גישה לחשבון המשתמש האישי".
השופט עודד מאור, שאישר את הסדר הפשרה, הדגיש כי בית המשפט אינו מביע עמדה ביחס לחוקיות פעילות החברה, וכי הטענה בדבר היות המשחקים "אסורים" לא נדונה לעומקה בהליך זה.
במסגרת הסדר הפשרה, התחייבה פלייטיקה להטמיע במשחקיה מנגנון המאפשר "לשחקנים בטריטוריית ישראל אשר אזלו להם פריטים וירטואליים שהיו ברשותם או שהגיעו מתחת למכסה מסוימת בכדי להמשיך לשחק, לקבל פריטים וירטואליים המאפשרים להמשיך לשחק לפחות סיבוב משחק אחד נוסף, מבלי לבצע רכישות של פריטים וירטואליים או מבלי להמתין לקבלת פריטים וירטואליים בחינם במהלך הרגיל של המשחק".
בית המשפט הורה כי הפיצוי הכספי יועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, וייועד לטובת "שימוש נבון במשחקי רשת". בא כוח התובע המייצג, יקבל שכר טרחה בסך 230,000 שקלים, והתובע עצמו יקבל גמול בסך 20,000 שקלים.
יצוין כי במהלך הדיונים על אישור ההסדר, הוגשה התנגדות על ידי עמותת "לוקחים אחריות" ושני מתנגדים נוספים, שטענו כי הסדר הפשרה מהווה "הלבנת והכשרת קזינו דיגיטלי בו משתמשים רוכשים צ'יפים בתשלום", אך התנגדות זו נדחתה על ידי בית המשפט.
אין ספק שתביעה ייצוגית היא כלי צרכני יעיל, בכך שהוא מאפשר לנהל תביעה אחת מרוכזת כאשר מדובר בתובעים רבים והדבר מביא לא פעם לתוצאות. כפי שדיווחנו על חברת האשראי החוץ בנקאי שתשלם מיליוני שקלים ללווים שלה. כמו כן, פרסמנו על רשת מועדוני הכושר הגדולה שתחזיר מיליונים ללקוחותיה. פרסמנו גם על ענקית הקורקינטים שתפצה את המשתמשים הישראלים שלה. 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה