בשבועות האחרונים אנו עומדים משתאים אל מול הדיווחים על ההצלחות של צבא אוקראינה אל מול הצבא הרוסי, הנהנה מעדיפות צבאית כמותית ואיכותית. בד בבד בשטחים שאוקראינה החזירה לשליטתה נתגלו עדויות מצמררות לפשעי מלחמה מחרידים שבוצעו על ידי הרוסים ובהם קברי אחים ועדויות להתעללות באזרחים ובילדים.

מוקדם להעריך כיצד תסתיים המלחמה, אך פשעי מלחמה אלה הם עדות ל"נשק הסודי" של האוקראינים, בשלב זה, והוא ניצחון רוחו של הלוחם האוקראיני המשוכנע בצדקת דרכו והנהנה מלגיטימיות מלאה לפעולותיו הן בעורף והן בזירה הבינלאומית, על יריבו החיל הרוסי שמוצא עצמו כחלק ממכונת מלחמה של משטר אוטוריטארי המבצע פשעי מלחמה.    
בעבר נשמעה ביקורת מופרכת על כך שחיילי צה"ל פוחדים מהפצ"ר יותר מאשר מסינוואר. לקחי הקרבות באוקראינה יכולים לספק הוכחה לגישה הפוכה בדיוק. מערכת המשפט הצבאי, הוראות הפתיחה באש, וההקפדה על טוהר הנשק הם מרכיבים חיוניים ברוח הלחימה הצה"לי המקנים ללוחמים לא רק לגיטימציה בינלאומית ותחושה כי הם לוחמים בצד הנכון, כי אם גם עוצמה צבאית. בצה"ל כמו גם בכל צבאות העולם מקובל לראות ברוח הלחימה כאחד מעקרונות המלחמה ומרכיבי העוצמה הצבאית, ואכן במלחמת יום כיפור האדם שבטנק הישראלי הוא שהכריע קרבות בעדיפות מספרית ברורה של צבאות האויב שגם נהנו מיתרון ההפתעה.

מנסיוני רב השנים, הן כפרקליט בפרקליטות המדינה והן כסא"ל (מיל) בתפקידי פיקוד בזירות לחימה שונות בלבנון, ביהודה ושומרון, ובעזה, אני יכול לקבוע שעקרונות כמו "טוהר הנשק" או צמצום הפגיעה ב"בלתי מעורבים" רק חיזקו את אמונת לוחמי צה"ל בצדקת הדרך ובודאי שלא פגעו ביכולתם לבצע משימותיהם.

עם זאת, חשוב מאוד להקפיד כי חיילים ומפקדים לא ייחקרו או יישפטו על טעויות מבצעיות בשיקול דעת (בשונה למשל ממקרי רשלנות או אי ציות לפקודות באימונים הגורמות למותו של חייל). זאת מכמה סיבות, ראשית משום שלא הגון לנתח בחוכמה שבדיעבד ובתנאי מעבדה החלטות שהתקבלו בתנאי אי ודאות ובסערת הקרב, שנית משום שאנו רוצים לעודד את חקר האמת בתחקירים הצה"לים המבצעיים המביאים להפקת לקחים ולשיפור הביצועים, שלישית משום שאנו רוצים לעודד תרבות של אומץ לב ותעוזה ולא של כסת"ח.

אולם, במקרים חריגים של חשד לביצוע מכוון וזדוני מצד חייל ומפקד של עבירות חמורות כגון אונס וביזה, אשר ניתן לראותם גם כפשעי מלחמה, יש לאפשר חקירה ומיצוי הדין הפלילי. מקרים אלה נדירים ביותר בצה"ל בוודאי בקרב לוחמים. מערכת החקירה של המשטרה והצבאית והפרקליטות הצבאית, כל עוד ישארו עצמאיים ומקצועיים, מהווים גם שכפ"ץ מפני העמדה של ישראל ושל ישראלים לדין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. זאת מכוח  עקרון המשלימות הקובע כי התערבות בית הדין הבינלאומי לחקירה והעמדה לדין בגין פשעי מלחמה תיעשה רק כאשר אין בנמצא מערכת משפט מדינתית המטפלת כראוי בבירור חשדות אלה.

המסקנה ממלחמת רוסיה אוקראינה הינה, אם כן, כי הקפדה על נורמות אנושיות בסיסיות גם בזמן לחימה היא לא רק צווי מוסרי או יישום נכון של כללי המשפט הבינלאומי כי אם גם הדרך הנכונה ביותר להבטיח את עצמתו של צה"ל ואת שימור רוח הלחימה של חייליו ומפקדיו. במסגרת זו יש תפקיד חשוב בעיקר לדרג הפיקודי אך גם למשטרה הצבאית ולפרקליטות הצבאית. הקלישאה כי צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם אולי אינה ניתנת להוכחה אך היא יכולה לשמש כמצפן ראוי לקראת האתגרים הצפויים לנו.

עוד ב-

המפכ"ל שבתאי מגיב לדריסת השוטר למוות: "רשאים לפתוח באש"

לכתבה המלאה

הכותב כיהן בעבר כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) וכסא"ל (מיל) בצנחנים