דרמה משפטית שהסתיימה בחיוב כספי כבד: בית משפט השלום בפתח תקווה פסק כי רעייתו של קבלן בנייה שנקלע לקשיים תשיב מכיסה חובות עתק בסך של כ-2.3 מיליון שקל. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת לימור חלד-רון, חושף מסכת של הלוואות פרטיות שניתנו לקבלן ולרעייתו על ידי זוג רוכשי דירות, במטרה להציל פרויקט בנייה מקריסה.

הפרשה שפורסמה באתר "פסקדין" החלה בשנת 2019, כאשר בני זוג רכשו דירה בפרויקט של חברת בנייה. במהלך המפגשים עם בעל החברה, ציין הקבלן כי החברה נתונה במצוקה תזרימית שעלולה להוביל לעצירת הבנייה. בני הזוג החליטו לסייע והעבירו בשלוש פעימות סכומי עתק: 300,000 שקל בינואר 2019, 1,100,000 שקל במאי 2019, וסכומים נוספים במזומן ובהעברות שהצטברו למיליוני שקלים.

במהלך הדיונים עלה כי חלק מהפגישות נערכו בנסיבות יוצאות דופן, כולל מפגש בביתו של רב, שם נכחו שני בני הזוג הנתבעים. על פי עדויות שנשמעו בבית המשפט, הנתבעת לקחה חלק פעיל בשכנוע המלווים. הרב שהעיד בתיק ציין כי התרשם שהאישה "נוגעת בדבר שווה בשווה".

בעוד שההליכים נגד הקבלן עוכבו בשל היותו בחדלות פירעון, רעייתו ניסתה להתנער מהחוב בטענה כי לא הייתה לווה בתיק. היא טענה כי חתימתה על מסמכי "היתר עסקא" זויפה וכי מעורבותה הייתה שולית בלבד.

אולם, השופטת חלד-רון דחתה טענות אלו מכל וכל. שתי חוות דעת של מומחים להשוואת כתבי יד – האחת מטעם התובעים והשנייה מטעם בית המשפט – קבעו כי מדובר בחתימה אותנטית. מומחה בית המשפט אף ציין כי ייתכן ומדובר ב"זיוף עצמי" של הנתבעת.

בפסק הדין נכתב בביקורת: "לא ניתן להשתחרר מן הרושם כי מדובר במי שמנסה להרחיק את עצמה מהאירועים תוך הצגת תמונה מגמתית וחלקית בפני בית המשפט, בניסיון לחמוק מחובותיה".

ראיה מרכזית שהובילה להחלטה הייתה "ערבוב כספים" מוחלט בין חשבונות החברה, החשבון המשותף של בני הזוג וחשבונה הפרטי של האישה. התברר כי הנתבעת העבירה בעצמה 6 תשלומים בסך 5,000 שקל כל אחד מחשבונה הפרטי לטובת החזר החוב, וכי כספי החברה שימשו לתשלום הוצאותיה האישיות.

השופטת קבעה כי הוכחה "כוונת שיתוף קונקרטית" בחובות: "כשם שהייתה כוונה שיתוף קונקרטית בהכנסות, כך היתה כוונת שיתוף קונקרטית גם בחובות".

עוד ב-

קבלן ישראלי נוסף קרס בחובות – והסתבך עם ארגון פשע

לכתבה המלאה

בסיום ההליך חויבה הנתבעת לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה בסך 2,324,507 שקל. בנוסף, לאור התנהלותה שהובילה להתמשכות ההליך, הטילה עליה השופטת הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 75,000 שקל, בתוספת החזר אגרות בית משפט ושכר טרחת המומחים.