דווקא משעה שהחלה ישראל להשיב מלחמה שערה, סמוך לאחר הטבח המחריד של ה-7 באוקטובר, הרימה האנטישמיות באירופה את ראשה המכוער. מאז ועד היום האנטישמיות רק הולכת ומחריפה ונראה כי היא גם אינה מתכוונת להירגע בשנים הקרובות. לאחר שהתפשטה לאוסטרליה ולדרום אמריקה כעת חצתה התבערה את האוקיינוס האטלנטי והגיעה גם לניו יורק, עם בחירתו לראשות עיריית ניו יורק של שונא ישראל מובהק.

יצוין, כי בניגוד לאנטישמיות החולנית של שנות השלושים באירופה, שנבעה מבית מדרשו של הימין הקיצוני באירופה, מוביל את האנטישמיות העולמית בגרסתה הנוכחית דווקא השמאל המערבי, הן באירופה והן בארה"ב. זאת, תוך שהוא זוכה למימון אסלאמי פונדמנטליסטי מן הסתם ממקורות איראניים וקטריים. לא מן הנמנע כי גם רוסיה אינה טומנת ידה בצלחת כחלק מהמאבק שלה במערב, בדומה לסיוע שהגישה בעבר ברה"מ לשמאל האירופי. הברית המשולשת בין השמאל המערבי, העולם הערבי והאסלאמי לרוסיה לובשת אפוא בימים אלה תחפושת חדשה לברית ישנה.  

במאמר זה ברצוני לקעקע את הטיעון המרכזי שבו משתמשים גורמי השמאל בעולם המערבי במטרה לכפות על ישראל הקמתה של מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל שתסכן את קיומנו. לטענתם, בקצרה, העם היהודי בישראל מבקש לגזול את אדמתם של הפלסטינים לאחר שכבר ב-1948 הוקם מפעל קולוניאליסטי שגירש את הפלסטינים מעל מרבית אדמתם. בשבוע שעבר אף כתב פרופ' יובל נוח הררי מאמר המדהד חלק מטענות הפלסטינים.

טענת סרק זו מתעלמת מהאמת ההיסטורית בכמה מישורים. ראשית, העם היהודי מעולם לא נטש את אדמתו. יהודים חיו על האדמה הזו מזה למעלה משלושת אלפים ומאתיים שנה. מדוע שהפלסטינים יוכלו להמשיך לגור הן במדינת ישראל הריבונית והן בשטחי יהודה ושומרון ואילו יהודים לא יוכלו לחיות באופן חופשי בכל שטחה של ארץ ישראל?

שנית, כשבע מאות עד שבע מאות חמישים אלף פלסטינים הפכו לפליטים בעקבות מלחמת העצמאות אולם הקמתה של ישראל הביאה לגירושם של כתשע מאות אלף פליטים יהודים. לא זו בלבד שמלחמת העצמאות נפתחה על ידי הפלסטינים בניסיון להשמיד את הישוב היהודי אלא שלאן בדיוק אמורים היו המגורשים היהודים להגר אם לא לארצם מזה דורות? אם באירופה הושמדו היהודים ובמדינות ערב הם גורשו אזי רק ארץ ישראל נותרה פתוחה בפניהם.

מנגד, לפליטים הפלסטינים עמדו מדינות ערביות רבות לצד שטחי יהודה ושומרון ועזה שעד 1967 נותרו בשליטה ערבית. מדוע אז לא הקימו את מדינתם וגם לא ביקשו להקימה? אגב גם לפני 1948 לא ביקשו הפלסטינים להקים מדינה אלא ראו עצמם חלק מסוריה.  

שלישית, כל שטח שקיבלו הפלסטינים לשליטתם - החל מאזורי הגבול הירדנים בשלהי שנות השישים של המאה הקודמת, דרך הפתח לנד בדרום לבנון בשנות השבעים ותחילת השמונים, וכלה בשטחי A ו-B ביהודה ושומרון בעקבות הסכמי אוסלו וכמובן רצועת עזה החל מההתנתקות – שימש לבניית תשתית נרחבת לרצח ישראלים. חוזר ומדגיש, כל ארבעת הדוגמאות שציינתי לשטחים שהועמדו לשליטה פלסטינית לא שימשו להקמת תשתית אזרחית אוטונומית אלא לשיפור תנאי ההתקפה הבאה נגד ישראל. כל מתן שטח הפך אפוא להתחלה של המלחמה הבאה. 

רצועת עזה מאז ההתנתקות אך הביאה לשיא את מאמצי הרצח הפלסטינים במקום שיביאו לשיא את מאמציהם לבנות כביכול מדינה. גם לאחר שצמד האהודים המופקר שלנו, אהוד ברק ואהוד אולמרט, הציעו לפלסטינים (וכך גם מעיד הנשיא האמריקני ביל קלינטון בעצמו) עצמאות מלאה על שטח השווה למלוא שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה הם דחו את ההצעה בדרישתם ליישב מיליוני פלסטינים דווקא בשטחה הריבוני של ישראל ולהרוס אותה. הפלסטינים הוכיחו אפוא שוב ושוב ובמיוחד ב-7 באוקטובר כי הם מעוניינים אמנם בשתי מדינות אך לעם הפלסטיני בלבד.

הבעיה של האנטישמים אפוא אינה הפלסטינים. הבעיה שלהן היא לצפות ביהודים המשיבים מלחמה שערה ויכולים לאויביהם. יהודים שנרצחים בהמוניהם כמו ב-7 באוקטובר יזכו לאהדה צבועה.

יהודים שנלחמים ומנצחים יקבלו האשמות שווא ברצח עם וניסיון מרוכז לכפות עלינו להקים בסיס מחודש למאמץ הפלסטיני להכריע את ישראל. האמת היא עצובה אך חייבת להיאמר: הפלסטינים לא חדלו ולו לרגע לחנך את ילדיהם להמשך המלחמה ואנו לא צריכים לאפשר להם לשפר את תנאי הפתיחה של המלחמה הבאה. ואילו את החלומות באספמיה של פרופ' יובל נוח הררי וחבריו צריך לאפסן לימות המשיח. המלחמה בין פלסטינים לבין יהודים לא הסתיימה והיא צפויה להימשך עוד דורות על גבי דורות.   

עוד ב-

ההשקעה יורדת לטמיון: החינוך בישראל חייב לעבור למודל האירופי | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו.