בכירי עולם הבריאות התכנסו השבוע לפורום חדשנות רפואית והיערכות מערכת הבריאות למצבי חירום, במטרה לדון בהשלכות המלחמה, לזקק את הבעיות, ההתמודדות עם העומסים ולהציע פתרונות למתן שירות רפואי ושיקומי מיטבי. 

בין הדוברים שהשתתפו בפורום ניתן היה למצוא את: יעל אופיר, מנכ״לית HealthIL מהמכון הישראלי לחדשנות; פרופ׳ יוסי חייק, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית; סא"ל במיל' אושרת גוזלן, סמנכ״לית ב-Wonder ולשעבר האחות הראשית בצה״ל; גל רצקובסקי, ראש מגזר הבריאות ומדעי החיים ב-Deloitte ישראל; ורון גרמה, מנהל תחום היי-טק ופיתוח עסקי באיגוד הייטק הישראלי. 
 

עוד ב-

דריכות שיא בקהילות היהודיות באירופה: "לגלות עירנות במרחב הציבורי"

לכתבה המלאה

יעל אופיר, מנכ״לית HealthIL אמרה: "המלחמה הציבה תמונת ראי לגבי התפקיד המכריע של חדשנות רפואית באירועי מלחמה, וכן לשיקום נפגעים. מערכת הבריאות חווה אתגר עצום ונמצאת באירוע חירום מתמשך. על פי הנתונים שברשותנו 283 יוזמות הוקמו במהלך המלחמה, והוכיחו את החוזק של האקוסיסטם, הרבה מהטכנולוגיות החדשות עוסקות בטיפול בנפגעי נפש וטראומה, ולא בכדי, המערכת הרפואית תתקשה להתמודד בכלים הרגילים עם אלפי הנפגעים. אך דווקא כעת צריך לזכור שהטכנולוגיה לבדה לא מספיקה, היא כלי, ובשביל להקל על הכנסת הטכנולוגיה צריך להתמודד גם עם התנגדויות והקולות שעולות מהצוות הרפואי המטפל".

"התובנות המתקבלים כל העת משוקפים אל חברות הפיתוח ומובילים להתאמות ודיוקים בפיתוחים. לישראל יכולת התאוששות מרשימה – ההיסטוריה מראה שישראל הפגינה התאוששות וחוסן כלכלי יוצאי דופן לאחר כל סכסוך ומלחמות קודמות וצפויה לעשות זאת עם המלחמה הנוכחית. לצד זה חוסר יציבות ממושך עלול ליצור השפעה שלילית מתמשכת על השקעות, לא רק בתחום ה-Health-Tech אלא על כל הסטרטאפים הישראליים, מה שעלול להיות בעל השפעה שלילית על כלל המשק הישראלי".

 

פרופ׳ יוסי חייק, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית: ״בתחום הפלסטיקה ברפואה הציבורית אין מספיק מומחים למציאת כוויות והם בעצם מומחים לכירורגיה פלסטיתואסטתית, אין מספיק הכשרות לכוויות וכדי להביא לפיתרונות צריך להבין כיצד המערכת עובדת. המקום האמיתי, היחידי והייעודי לכוויות ופציעות דומות, עדיין, שאמור לטפל בתשעה מיליון איש, הוא מרכז הכוויות הישראלי בשיבא והוא אינו יכול לתפקד כמרכז שיכול לקלוט כ-100 נפגעים".

"הצענו המון הצעות למצבי משבר כדי להיערך, חלקם לא עברו, אך הגמישות הישראלית והראש הפתוח הביאו לכך שכבר בתחילת הלחימה רכשנו ציוד בכמויות אדירות של מעל למיליון דולר על ידי משרד הבריאות, שגם הועבר לכלל המרכזים הרפואיים כתשתית לאומית, העברנו קורסי רענון לכמויות גדולות של צוותים רפואיים בזמן קצר, גייסנו פלסטיקאים מהסקטור הפרטי והכשרנו אותם לטיפול בכוויות הם גם עזרו בזיהוי גופות במחנה שורה. בנוסף, בעקבות העובדה שבתקופת אסון או מלחמה, אין לנו מדינות שכנות לפנות אליהן מטופלים, גייסנו מעל ל-300 פלסטיקאים שיגיעו במידת הצורך מחו״ל כדי לסייע לנו, בזכות קשרים של חברי האיגוד".

בניין משרד הבריאות (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)

סא"ל במיל' אושרת גוזלן, סמנכ"לית ב-Wonder ולשעבר האחות הראשית בצה"ל: "כאוס הוא הזדמנות להוביל ולחולל שינוי - ובזמן כזה יש לנו אפשרות לקבל החלטות שבשגרה לא היינו מקבלים. בשנים האחרונות היתה התפתחות יפה בתחום הסיעוד, אך יש עוד הרבה מה לעשות כדי למצות את כוח האדם המצוין הזה. המלחמה הציבה בפנינו אתגרים שהיו קיימים כבר לפני, אבל התעצמו כתוצאה מהמצב. במדינת ישראל יש מחסור באחים ואחיות, ולמרות שהם הסקטור הגדול ביותר במערכת הבריאות בישראל - שיעור האחים והאחיות בארץ הוא במקום נמוך ביחס לממוצע ב-OECD". 

"כוח האדם לו אנו זקוקים הוא בעיקר בעולמות הפצע, הכאב, השיקום והטיפול הנפשי. לכן, מערכת הבריאות חייבת לחשוב על איך מנווטים את כוח האדם האיכותי שברשותה, לפי צרכי המלחמה. הצעד הראשון שנעשה בשנים האחרונות הוא פיתוח מקצועי של אחים ואחיות והכשרתם לתחום ספציפי כמו כאב, כירורגיה, טיפול נמרץ ילדים פצע, שיקום, פגים, בריאות הנפש ועוד. ההכשרה מעניקה לאחים והאחיות סמכויות טיפול נרחבות יותר, יש להם יכולת לקבוע טיפול, לאזן סיפטומים והם יכולים גם ללוות משפחות, לעסוק ברפואה מונעת, ובעיקר זה מביא למיצוי הפוטנציאל של האח והאחות. הצעד השני הוא הקמת מיזמים פרטיים שיקדמו את סקטור האחים והאחיות. אני הצטרפתי לפני כמה חודשים למיזם Wonder שנולד מקושי של אחד היזמים. זו פלטפורמה דיגיטלית שמביאה את האחיות לשוק הפרטי. המיזם מקשר בין מטופלים עם בעיות מסוימות לאחים ואחיות עם ההתמחות הספציפית שמתאימה להם. העבודה האמיתית היא להכניס אותו לסל התרופות, כך שזה יהיה נגיש לכולם".
 

עוד ב-

מתקפת סייבר איראנית על ישראל? "פנו את הערים, אל תמצמצו"

לכתבה המלאה

"יש תרבות שנדרשת כדי שארגון יוכל להגיד שחדשנות היא חלק ממה שהוא עושה". מציין גל רצקובסקי, ראש מגזר הבריאות ומדעי החיים ב-Deloitte ישראל. "כל עוד זה לא קורה, זה לא מייצר טרנספורמציה ובסוף גם לא מייצג ערך. אנחנו מגדירים את זה כגלגל תנופה: כשעושים חדשנות כמו שצריך, אז יותר סטארטאפים שומעים על זה, יותר מהם יגיעו אליך, וכתוצאה מזה תמשיך לעשות חדשנות באופן נכון, וזה בעצם מעגל תנופה שהולך ומזין את עצמו. גם בקורונה ראינו זרקור לחדשנות שהוביל הרבה מאוד עניין מהעולם לגביי היכולות שקיימות פה בישראל. עתות חירום ומלחמה כמו שאנחנו חווים בחצי שנה האחרונה, יכולות לאפשר הזדמנויות חדשות ולסטארטאפים שפועלים בתחום לפרוח. שלפעמים דווקא מצבים כאלו מאפשרים את החדשנות ומעבר לכך, זקוקים לזה".

 

משרד הבריאות מפרסם את מספרי הטלפון של מרכזי החוסן ומרכזי החירום והתמיכה הרגשית של קופות החולים

כיצד להתמודד עם חרדה - סרטוני הסברה לציבור של משרד הבריאות בעברית, אמברית, רוסית וערבית

המצב הביטחוני מציב בפנינו אתגרים רבים משרד הבריאות מזכיר כי כל מי שזקוק לכך יכול לפנות למרכזי >

— משרד הבריאות (@IsraelMOH) April 13, 2024

מנקודת התבוננות יזמית וטכנולוגית, הוסיף רון גרמה, מנהל תחום היי-טק ופיתוח עסקי באיגוד ההייטק הישראלי: "אנחנו לא צריכים להגיע למשברים ואז להתחיל לחפש פתרונות. הפתרונות כבר כאן, רק צריך להשקיע בהם ולתת להם את האפשרויות לצמוח. במסגרת קולות קוראים של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה לשיתוף פעולה בין האקדמיה לשלטון המקומי, התאגדו המרכז הרפואי סורוקה, כללית, אוניברסיטת בן גוריון ועיריית באר שבע לצורך ביצוע מחקרים אקדמיים, שיאפשרו ראייה כוללנית של האזרח, בזמני הבריאות והחולי שלו. אין ספק שאלו סוגי המהלכים אשר ישנו את התמונה ויסייעו לחברות ה-HealthTech לצמוח ולהטמיע טכנולוגיות מדויקות ואיכותיות".