חודש מאז פרצה מלחמת 'חרבות ברזל' ונראה שאם לקח לצבא מספר ימים לחזור לעצמו הרי שהמערך האזרחי של מדינת ישראל עדין לא מתפקד או נכון יותר, מתפקד באמצעות מתנדבים ואזרחים שלוקחים על עצמם משימות שהמדינה הייתה צריכה לקחת על עצמה וזה מחמם את הלב אבל באותה נשימה מבהיר עד כמה המערכות האזרחיות של ישראל בבעיה עמוקה.

כלל האצבע הוא שהמערכת הבנקאית היא שיקוף של המצב המקרו כלכלי וכאן צריך להגיד כמה מילים. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא שהמערכת הבנקאית נכנסה למלחמה כשיא במצב טוב. יש לה די הון, די נזילות וכריות ביטחון שיכולות לספוג ירידה בכושר ההחזר של הלקוחות אבל לא לנצח.

הבנקים ברמיזות עבות מכיוונו של בנק ישראל יצאו במבצעים מרחיקי לכת להקל על תושבי הדרום, חיילי המילואים וכן הלאה אבל לצפות מהמערכת הבנקאית לקחת על עצמה את כל המימון לתקופת הגישור שבין פרוץ המלחמה עד לחזרה לעבודה מלאה, זו ציפייה מוגזמת. המדינה צריכה מתישהו להיכנס תחת האלונקה האזרחית אבל גם אם היא לא תעשה את זה, המערכת הבנקאית יכולה להתמודד עם הסיטואציה.

מניות המערכת הבנקאית ירדו בשיעורים גבוהים מאז שפרצה המלחמה וזה משקף את המצב המקרו כלכלי בימים האלה. ירידה בכושר ההחזר של הלקוחות, מבצעי מרחיקי לכת של המערכת הבנקאית - מבצעים שישחקו את הרווחיות, תפקוד לקוי עד לא קיים של המערכות השלטוניות וכן הלאה.

אבל משהו על העתיד. המערכת הבנקאית תעבור את 2023 בסך הכל בצורה סבירה. קונצנזוס ההערכות מדבר על שחיקה של  המערכת במהלך השנה הבאה אולם לקראת סוף השנה הבאה - לפחות לפי קונצנזוס ההערכות - יבוא הריבאונד. כלומר, שיקום של ישראל וכן הלאה וכאן המערכת הבנקאית תיכנס חזק למשחק. היא יודעת לעשות את זה והיא יכולה לעשות את זה ואלה תנאי היסוד להתפתחות של המערכת הבנקאית בשנים הקרובות.

עוד ב-

"לאומי איבד את זה - במלחמה לפרק את חנן מור זו שערוריה"

לכתבה המלאה