השוק

סלקום כמעט משלשת רווחים: המניה בראלי של 70% בשנה

סלקום שיפרה גם את המדדי האיכות כשההכנסה הממוצעת למנוי סלולר עלתה ל-49 שקלים; רשת הסיבים של החברה ממשיכה להיות מנוע צמיחה משמעותי כשהחברה גייסה ברבעון השני של השנה 5,000 מנויי סיבים
ניצן כהן | 
דניאל ספיר (צילום סיון פרג)
עולם הסלולר הישראלי מחפש את דרכו מאז הרפורמה המוצלחת של שר התקשורת לשעבר, משה כחלון. חברות הסלולר שהתרגלו לחשבונות של 1,000 שקל ויותר היו צריכות פתאום להתרגל לעולם חדש שבו הלקוח הוא המלך. הוא קובע לאיזו חברה להתחבר, הוא קובע איפה הוא יקנה את מכשיר הטלפון הנייד שלו והוא קובע אם הוא יעבור מכאן לשם, ישמור על המספר שלו וכל זה בכלום זמן.
הרבה נכתב על הרפורמה של כחלון ועד כמה היא היטיבה עם הכלכלה הישראלית. לא רק במובן הצרכני אלא גם במובנים המקרו כלכליים שלא כאן המקום לדון בהם.

סלקום היא חברה מרכזית בכלכלה המקומית וההתאוששות שלה מרפורמת כחלון הייתה רצופה קשיים ומבולבלת אבל כבר מספר רבעונים (סדר גודל של 4) שהחברה  מוצאת את דרכה, חוזרת להרוויח ומציגה צמיחה לא רעה מידי רבעון.
עוד לפני שניכנס למספרים נספר כי נכון להיום יש לסלקום שלושה אתגרים משמעותיים: אתגר הסלולר שכולל משיכת לקוחות חדשים, צמצום נטישה וחשוב יותר מהכל - השקעות משמעותיות בתשתיות הדור החמישי. האתגר השני הוא אתגר הסיבים כאן החברה ממוצבת לא רע בסך הכל וצריכה לשמור על המומנטום וזאת כשבזק נכנסה באיחור משמעותי למשחק אבל מדובר בשחקנית דרמטית בשוק הזה.
האתגר השלישי הוא אתגר משמעותי לא פחות והוא שירותי הטלוויזיה של החברה (זה נכון גם לפרטנר). סלקום טיוי כמו פרטנר טיוי היו אמורות לייצר תחרות להוט וליס. אבל עד שאלה קמו, התארגנו על הזהות הארגונית והמוצרית שלהם העולם עשה צעד טכנולוגי משמעותי שמייתר אותם למעשה - לפחות כמו שזה נראה כרגע.
 
לעולם באו טלוויזיות חכמות באיכות מדהימה ובמחיר שווה לכל נפש. יצרניות התוכן הגדולות השיקו שירותי טלוויזיה בסטרימינג בתמורה לדמי מנוי סבירים יחסית ובטח סבירים ביחס לקטלוג שהן מציעות. סריטמרים מסוגים שונים מסתובבים בשוק במחירים שונים ובאיכויות שונות ולכן, באופן תיאורטי: אם יש לכם אינטרנט בסיבים מהבית וטלוויזיה חכמה או סטרימר סביר - אין לכם סיבה לשלם לספק טלוויזיה רב ערוצית. ועם זה סלקום צריכה להתמודד.
נחזור למספרים: סלקום מציגה אם כן 4 רבעונים רצופים של רווחיות כשברבעון השני של השנה היא הגיעה לרווח נקי של 39 מיליון שקל לעומת הפסדים של 14 מיליון שקל ברבעון השני של השנה שעברה ורווחים של 28 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה.
ההכנסות מסיגמנט הסלולר שהוא המרכזי בחברה הגיעו ברבעון השני לרמה של 480 מיליון שקל, כמעט מחצית מההכנסות הכוללות של החברה. הכנסות המגזר הנייח של החברה שכולל את שירותי הטלוויזיה, האינטרנט הרגיל והאינטרנט באמצעות רשת הסיבים שלה עלו לרמה של 317 מיליון שקל כשכמעט כל העלייה הזו מיוחסת לתשתית האינטרנט בסיבים.
המשקיעים בבורסה רואים את העבודה הלא רעה בכלל של דניאל ספיר בסלקום ונראה שרבים מהם רוצים להיות חשופים אליה בדרך כזו או אחרת והמניה מגיבה בהתאם. בשנה האחרונה זינקה מניית סלקום בכמעט 70% וזה משמעותי על רקע הירידות שאפיינו את המחצית הראשונה של השנה.
 
לסיכום הרי שהרבעון היה טוב מאוד לחברות הסלולר בעיקר בגלל החזרה לעולמות הנדידה ולנסיעות לחו"ל שמשפרות מאוד את ההכנסות מהסיגמנט הזה אבל האתגרים הרחבים יותר של החברות הללו נותרו בתחומי הדור החמישי, הטלוויזיה והמלחמה על מנויי הסיבים
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה