מסתמן כי שלושה גופים יגישו בסופו של דבר הצעה לרכישת נמל חיפה כששווי הנמל המסתמן הוא של כ-2 מיליארד שקל. על פי תנאי המכרז מיליארד השקלים הראשונים שינבעו מהמכרז יוזרמו לתוך חברת נמל חיפה ויהוו רשת ביטחון לעובדים. כך נודע ל-ice.

לפני קצת יותר משבועיים כשרוסיה פלשה לאוקראינה פירסם האוצר את המועד האחרון למסירת ההצעות לרכישת נמל חיפה מידי המדינה. לו היינו קונספירטורים, היינו חושדים שהאוצר בחר ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה לפרסם את המועד האחרון למסירת ההצעות כדי שכלי התקשורת לא יעוטו על החדשה והעובדים לא יפעלו לסכל את המכירה. אבל אנחנו לא קונספירטורים ומניחים שהמועד האחרון נפל במקרה באותו היום. אבל נניח למועד הפרסום בצד, הוא פחות רלוונטי.

אם כן, מה שרלוונטי כיום הוא מה בדיוק ירכוש מי שיזכה במכרז לרכישת הנמל. אם כן, מעבר ל-5 ק"מ של רציפים המיועדים לפריקת מכולות, אוניות נוסעים וכיוב' אמור לקבל הרוכש גם שטח אדמה משמעותי שמיועד לפיתוח ולבניה של אלפי יחידות דיור (כרגע מדובר על 1,300 יח"ד אבל הנחת העבודה שעם קצת רצון טוב של העיריה ניתן לבנות הרבה יותר), טיילת, אזורי מסחר וכן הלאה מה שיהפוך את אזור הנמל לברצלונה של הים התיכון.

כרגע מה שמפריע לגישה לים בחיפה זו מסילת הרכבת שאמורים בסופו של יום להשקיע מתחת לאדמה וככה יווצר רצץ יבשתי בין חיפה לים ומי שירכוש את הנמל ויקבל את השטח הרי שיחזיק בנכנס נדל"ני משמעותי מאוד.

כרגע ההחלטה באוצר היא להוציא את הקרקע והפיתוח שלה מהמכרז לנמל אבל ההחלטה הזו לא נחתמה ולא יצאה סופית מהמכרז ולכן מי שירכוש, נכון לרגע זה, את הנמל יקבל אחיזה בקרקע שקיבלה את הכינוי "חזית-ים" אולם שם הוא יתקל בבעלי זכויות נוספים שהם: רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), חנ"י (חברת נמלי ישראל) ועיריית חיפה.

מי שמוביל את המכרז באוצר הוא רמי בלינקוב שנחשב לבולדוזר והוא הבין שללא הדחיפה שרק הוא יודע לתת, מכירת הנמל לא תצא לעולם לפועל. כך או אחרת, את המירוץ לרכישת הנמל מלוות 17 קבוצות כשמהן נותרו 4 קבוצות ומסתמן שרק 3 מהן יגישו הצעות מחייבות.

ארבעת הקבוצות שנותרו ,נכון לרגע זה, במירוץ הן: מספנות ישראל והשותפה האירופאית שמפעילה נמלי ים ומתמחה בפריקת והטענת מכולות, גדות עם מפעילת נמל הודית שיודעת לפעיל נמל מכולות אבל עד היום עשתה זאת רק בהודו, קבוצת אונגר וחברה אנגלית שמחזיקה במספר רב של אוניות וקבוצת שפיר שכוללת את ים השיבולים שהפעילה עד לפני שנה את הממגורות בחיפה והייתה היבואנית של גרעינים לישראל.

קשה להעריך כרגע למי מכוונים הגורמים המעורים בפרטים שיפרוש מהמירוץ לרכישת הנמל אבל הגורמים חוששים מפני קבוצת שפיר שלטענתם האוצר לוטשת עיניים דווקא לנדל"ן ולא להפעלת הנמל מה שעלול בסופו של יום (לטענת הגורמים) להביא לכך שהנמל יוזנח והמכרז בסופו של יום יכשל.

קבוצת אונגר והשותפים האנגלים מחזיקים באוניות מה שמביא אותם לעבור את תנאי הסף של המכרז שקובע שמי שיכול להגיש הצעה הוא מי שמחזיק בבעלות על כמות מסוימת של אוניות או לחילופין מפעיל נמל. קבוצת אונגר מחזיקה באוניות אך מעולם לא הפעילה נמל מה שמביא גורמים באוצר לחשוד בה שגם היא לוטשת עיניים לנדל"ן של הנמל ופחות לנמל עצמו.

אם כן, נותרנו עם שתי קבוצות שבאוצר ממתינים בכיליון עיניים להצעות שלהן: מספנות ישראל וקבוצת גדות. אבל גם עם שתי הקבוצות האלה יש בעיות. קבוצת גדות מנוהלת טוב ונראה כי היא מעוניינת בנמל ויודעת מה לעשות איתו אבל הידע שמביאה איתה השותפה ההודית מוגבל להודו ולכן באוצר חוששים שהקבוצה לא תדע להתמודד עם העובדים אבל דווקא המעורבות של גדות במכרז מהווה יתרון כי היא זו שתנהל את היחסים מול העובדים ותדע (לפחות אלה התקוות) להגיע להסכמות איתם ולהפעיל נמל שיהיה תחרותי מספיק ויצדיק את הרכישה.

הקבוצה האחרונה והדומיננטית היא קבוצת מספנות ישראל של סמי קצב, אסי שמלצר ושלומי פוגל. הקבוצה מפעילה כבר היום נמל פרטי (רציפים במספנות ישראל), היא יעילה, עם ניסיון בהתמודדות עם ועדים מילטנטיים אבל אינה אוחזקת בידע בהפעלת נמל המיועד למכולות. כאן היא חברה לקבוצה אירופאית שמתמחה בתחום ונראה כי בכפוף למחיר זו הקבוצה הנכונה (לפחות לשיטת האוצר).

אבל גם עם מספנות ישראל יש בעיה. החברה מפעילה כבר נמל פרטי ואם תרכוש את נמל חיפה היא תפעיל 800 מ"ר רציפים פרטיים בנמל שלה ועוד 5 ק"מ רציפים וכשהתחרות בתחום נמלי הים תושלם הרי שמספנות ישראל עשויה להחזיק בשליש מהרציפים בישראל וזה עלול ליצור ריכוזיות.

כדי לממש את הזכיה (ולא משנה מי תזכה בנמל) הרי שהקבוצה הזוכה תיאלץ לקבל את אישורה של רשות התחרות שצריכה לוודא שלא תיווצר ריכוזיות עודפת בענף וכאן למעשה מספנות ישראל עלולה להיתקל בקשיים.

כך או אחרת ובכפוף להגשת המסמכים באופן סופי ב-24 באפריל, קרי בעוד חודש וחצי נראה כי כל עוד באוצר לא יסגרו סופית את מעמד הנדל"ן שבא עם הנמל הרי שיהיה קשה לתמחר את הנמל כולו ובכל מקרה עלול להיווצר מצב שציידי נדל"ן יכנסו למכרז, יעוטו על הבניה ויזניחו את הנמל עצמו ובכך יכשילו את מטרת העל - פתיחת נמלי הים של ישראל לתחרות.