סיכום שבוע המסחר: ה-S&P500 ממשיך לרדת, מדדי הדגל צנחו ביותר מ-5%

יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך מסכמת חודש למלחמת "שאגת הארי", כאשר ברקע השווקים עוברים למגמה שלילית עם חשש להסלמה ממושכת. שבוע מסחר מקוצר ותנודתי בפתח והשווקים ימשיכו להיסחר מהצהרה להצהרה ההתלהבות ששררה בתחילת השבוע בעקבות ההצהרה של טראמפ בדבר הפסקת האש והחתימה על הסכם, התחלפה בירידות חדות במדדי הדגל בבורסה המקומית, בדומה לירידות בשווקים בעולם.

הסנטימנט השלילי התחזק לאחר שטראמפ האריך את האולטימטום לאיראן ב-10 ימים נוספים, מה שהגביר את החששות למלחמה ממושכת וחוסר ודאות לגבי מועד סיום הלחימה.

בשווקים - מדדי הדגל של הבורסה סיימו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות והמדדים מסיימים את החודש הראשון ללחימה באיראן וללבנון בתשואות שליליות לאחר אופטימיות רבה עם תחילת הלחימה והחיסולים הממוקדים - מדד ת"א-35 ירד במהלך השבוע ב-4.95% ומתחילת המלחמה ירד ב-0.68%, מדד ת"א-90 ירד ב-5.91% ומתחילת המלחמה ירד ב-3.51% ומדד ת"א-125 ירד ב-5.22% ומתחילת המלחמה ירד ב-1.31%.

התשואות של מדדי הדגל ת"א-35 ות"א-125 חיוביות מתחילת השנה עם עליות של 12.9% ו-9.77% בהתאמה, בשונה ממדדי הדגל בארה"ב ובאירופה, ששם המגמה השלילית מחריפה והשווקים נכנסים לתיקון חד, לאור חשש ממשבר אנרגיה מתמשך, שיוביל לעלייה באינפלציה ותשואות האג"ח בארה"ב ובאירופה מתמחרות שינוי מדיניות ריבית מהפחתה להעלאות ריבית עוד השנה.

וול סטריט סגרה שבוע חמישי של ירידות שערים כאשר מדד S&P500 סגר את שבוע המסחר בירידה של 2.11% ומתחילת המלחמה ירד 7.34. באירופה, מדד DAX סגר את שבוע המסחר בירידה של 0.35% (סה"כ ירידה של 11.8% מתחילת המלחמה), CAC עלה ב-0.48% (ירידה של 10.24% מתחילת המלחמה) ו-FTSE 100 עלה ב-0.62% (ירידה של 8.1% מתחילת המלחמה).

מחירי הנפט ממשיכים להשפיע על הכותרות ועל התנודתיות בשווקים. בתחילת השבוע הכריז טראמפ על הצעה להסכם בן 15 נקודות עם איראן, לצד אולטימטום לפיו מתקני האנרגיה של איראן לא ייפגעו למשך חמישה ימים.

בעקבות ההכרזה, מחירי הנפט ירדו מתחת ל-100 דולר לחבית. עם זאת, האופטימיות לגבי סיום משבר האנרגיה התמתנה במהלך השבוע, לאחר הארכת האולטימטום בעשרה ימים נוספים. בסיום שבוע המסחר, נפט WTI נסגר במחיר של 99.64 דולר לחבית ונפט ברנט במחיר של 105.32 דולר לחבית.

השוק צפוי להגיב להסלמה נוספת בשוק האנרגיה בסוף השבוע, בעקבות הצטרפות החות'ים למערכה והחששות מהפרעה או חסימה של נתיבי השייט בבאב אל מנדב. בנוסף, בסוף השבוע איראן תקפה מיכליות נפט שניסו לעבור במצר הורמוז ואחד התנאים שהציבה לארה"ב לסיום המלחמה - הכרה במצר הורמוז כשטח בשליטתה.

לאור האירועים הדרמטיים בשוק האנרגיה בסוף השבוע, התנודתיות במחירי הנפט צפויה להמשיך ולהשפיע על השווקים גם במהלך השבוע הנוכחי ולכן יש לקחת בחשבון את התנודתית הגבוהה בשווקים וגם את ההזדמנויות שהשווקים עשויים לייצר.

וול סטריט נכנסת "לטריטוריית תיקון" עם שבוע חמישי של ירידות שערים
שבוע המסחר בארה"ב סיים שבוע מסחר חמישי ברציפות בירידות שערים, כאשר מדד S&P 500 ירד ב-1.7% ונמצא כעת 8.7% מתחת לשיא כל הזמנים שנקבע בינואר. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1.7% ומדד הנאסד"ק ב-2.1%.

ביום שני נפתח המסחר באווירה חיובית, בעקבות הודעתו של טראמפ על דחיית התקיפות באיראן לטובת משא ומתן, ובהמשך התבצעה הארכה נוספת עד 6 באפריל, לפי בקשת ממשלת טהרן, שהשפיעה על המדדים לשלילה, שכן המשקיעים מעוניינים בוודאות ולא בזמן.

תשואות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב רשמו עלייה, כאשר העליות ניכרו לכל אורך העקום שנותר שטוח יחסית. במהלך השבוע תשואת האג"ח לשנתיים התקרבה ל-3.916%, לתקופה של עשר שנים עמדה על כ-4.44%, ואילו תשואת האג"ח לשלושים שנה הגיעה כמעט ל-5%.

מדד VIX סגר את שבוע המסחר מעל 31 נקודות, מה שמעיד על עוצמת החששות של המשקיעים ועל ציפייה לתנודתיות גבוהה בשוק. שבוע המסחר בארה"ב יהיה קצר בשל יום שישי הטוב, ונושאים מרכזיים שימשיכו להשפיע על המסחר הם ההתפתחויות בגזרה האיראנית ומחירי הנפט.

ביום שישי הקרוב עתיד להתפרסם דוח התעסוקה בארצות הברית. לפי התחזיות, צפויה תוספת של כ-60 אלף משרות חדשות, ושיעור האבטלה צפוי לעמוד על 4.4%. תגובת המשקיעים למדד תתאפשר רק ביום שני. מדד זה נחשב משמעותי, מאחר שהוא עשוי להצביע על כיוון הכלכלה האמריקאית- האם קיימת מגמת מיתון או שמא שוק התעסוקה נותר יציב.

עם זאת, ההערכות הן כי השפעת המדד על השווקים תהיה מוגבלת, ושבוע המסחר הבא צפוי להיות מושפע בעיקר מהתפתחויות סביב האולטימטום של טראמפ ב-6 באפריל, אשר יבהיר האם ארצות הברית מתקרבת לחתימה על הסכם עם איראן או לקראת הסלמה נוספת ביחסים.

שוק האג"ח: בעולם לא יציב - עדיף קצר, צמוד וחכם
שוק איגרות החוב הממשלתיות סיים את שבוע המסחר בירידות שערים, בהשפעת העלייה בתשואות בארצות הברית ובאירופה במהלך השבוע. מדד תל גוב-כללי רשם ירידה של 0.42% השבוע, ירידה של 1.02% מאז תחילת הלחימה, וירידה של 0.4% מתחילת השנה. מדד תל גוב-שקלי ירד ב-0.31% במהלך השבוע, ב-1.24% מאז פרוץ המלחמה, וב-0.05% מתחילת השנה. מדד תל גוב-צמודות ירד ב-0.7% החודש, ב-1.04% מתחילת החודש, וב-1.35% מתחילת השנה.

המדדים הצמודים לטווח ארוך מציגים ירידות שערים משמעותיות לצד היעדר ביקוש מצד משקיעים. מדד איגרות החוב הממשלתיות הצמודות הארוכות (15+ שנים) ירד ב-1.1% השבוע וב-4.63% מתחילת השנה. השבוע גייס משרד האוצר איגרת חוב צמודה ל-30 שנה, אשר נתקלה בביקוש נמוך; יחס הביקוש (Bib to cover) עמד על 2.11 בלבד.

הורדת ריבית - לא בקרוב: הציפיות בשוק להחלטת הריבית הקרובה הן שהריבית תישאר יציבה סביב 4%. זאת בשל שילוב בין אינפלציה שנמצאת עדיין בטווח היעד לצד חשש לעלייה נוספת בגלל מחירי האנרגיה הגבוהים, אי-ודאות משמעותית בגזרה הגיאופוליטית והתרחבות פיסקלית. בנק ישראל צפוי לשמור על גישה זהירה, משום שהתנאים הדרושים להורדת ריבית - במיוחד התייצבות ביטחונית ושוק יציב - עוד לא התממשו. לכן, המסר העיקרי מבנק ישראל יהיה ככל הנראה על שמירת ריבית גבוהה לאורך זמן, כאשר הפחתות ריבית עשויות להידחות למחצית השנייה של השנה, אם בכלל.

התחזקות הדולר בשבוע האחרון מגבירה את הלחץ האינפלציוני במשק, ואם הירידות בארה"ב יחריפו, עשוי שער השקל להיחלש מול הדולר ולתרום למגמה השלילית בשוק החוב הממשלתי המקומי. על כן חשיפה של תיק ההשקעות למדדי איגרות חוב צמודות קצרות (כדוגמא - תל גוב- צמודות 1-3 או תל בונד- צמודות 0-2) מאפשרת שמירה על ערך הכסף תוך ניהול סיכון מח"מ נמוך. בסביבה של אי ודאות, ריבית גבוהה ולחצי אינפלציה, מדובר באפיק שמספק איזון בין יציבות, נזילות ותשואה ריאלית.

נסכם ונאמר כי אנו סבורים כי יש לנהוג בזהירות בטווח הקצר- בינוני וניצול הזדמנויות לטווח הארוך, במידה ואיגרות החוב הממשלתיות הארוכות של מדינת ישראל תרדנה באופן חד בעתיד הקרוב.

שבוע מסחר מקוצר ותנודתי בפתח והשווקים ימשיכו להיסחר מהצהרה להצהרה
ההתלהבות ששררה בתחילת השבוע בעקבות ההצהרה של טראמפ בדבר הפסקת האש והחתימה על הסכם, התחלפה בירידות חדות במדדי הדגל בבורסה המקומית, בדומה לירידות בשווקים בעולם.

הסנטימנט השלילי התחזק לאחר שטראמפ האריך את האולטימטום לאיראן ב-10 ימים נוספים, מה שהגביר את החששות למלחמה ממושכת וחוסר ודאות לגבי מועד סיום הלחימה. בשווקים - מדדי הדגל של הבורסה סיימו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות והמדדים מסיימים את החודש הראשון ללחימה באיראן וללבנון בתשואות שליליות לאחר אופטימיות רבה עם תחילת הלחימה והחיסולים הממוקדים- מדד ת"א-35 ירד במהלך השבוע ב-4.95% ומתחילת המלחמה ירד ב-0.68%, מדד ת"א-90 ירד ב-5.91% ומתחילת המלחמה ירד ב-3.51% ומדד ת"א-125 ירד ב-5.22% ומתחילת המלחמה ירד ב-1.31%.

התשואות של מדדי הדגל ת"א-35 ות"א- 125 חיוביות מתחילת השנה עם עליות של 12.9% ו-9.77% בהתאמה, בשונה ממדדי הדגל בארה"ב ובאירופה, ששם המגמה השלילית מחריפה והשווקים נכנסים לתיקון חד, לאור חשש ממשבר אנרגיה מתמשך, שיוביל לעלייה באינפלציה ותשואות האג"ח בארה"ב ובאירופה מתמחרות שינוי מדיניות ריבית מהפחתה להעלאות ריבית עוד השנה.

וול סטריט סגרה שבוע חמישי של ירידות שערים כאשר מדד S&P500 סגר את שבוע המסחר בירידה של 2.11% ומתחילת המלחמה ירד 7.34. באירופה, מדד DAX סגר את שבוע המסחר בירידה של 0.35% (סה"כ ירידה של 11.8% מתחילת המלחמה), CAC עלה ב-0.48% (ירידה של 10.24% מתחילת המלחמה) ו-FTSE 100 עלה ב-0.62% (ירידה של 8.1% מתחילת המלחמה).

מחירי הנפט ממשיכים להשפיע על הכותרות ועל התנודתיות בשווקים. בתחילת השבוע הכריז טראמפ על הצעה להסכם בן 15 נקודות עם איראן, לצד אולטימטום לפיו מתקני האנרגיה של איראן לא ייפגעו למשך חמישה ימים. בעקבות ההכרזה, מחירי הנפט ירדו מתחת ל-100 דולר לחבית.

עם זאת, האופטימיות לגבי סיום משבר האנרגיה התמתנה במהלך השבוע, לאחר הארכת האולטימטום בעשרה ימים נוספים. בסיום שבוע המסחר, נפט WTI נסגר במחיר של 99.64 דולר לחבית ונפט ברנט במחיר של 105.32 דולר לחבית. השוק צפוי להגיב להסלמה נוספת בשוק האנרגיה בסוף השבוע, בעקבות הצטרפות החות'ים למערכה והחששות מהפרעה או חסימה של נתיבי השייט בבאב אל מנדב.

בנוסף, בסוף השבוע איראן תקפה מיכליות נפט שניסו לעבור במצר הורמוז ואחד התנאים שהציבה לארה"ב לסיום המלחמה - הכרה במצר הורמוז כשטח בשליטתה. לאור האירועים הדרמטיים בשוק האנרגיה בסוף השבוע, התנודתיות במחירי הנפט צפויה להמשיך ולהשפיע על השווקים גם במהלך השבוע הנוכחי ולכן יש לקחת בחשבון את התנודתית הגבוהה בשווקים וגם את ההזדמנויות שהשווקים עשויים לייצר.

(באדיבות יחידת המחקר של הבורסה)

מדד הביטחוניות שינה כיוון משלב הציפיות למבחן התוצאות - מדד ת"א-ביטחוניות שבלט בתחילת הלחימה עם עליות שערים חדות, על רקע גידול בתקציבים ובצבר הזמנות, רשם בשבוע המסחר האחרון ירידות שערים חדות של 12.26%, מתחילת הלחימה ירד ב-3.97% ועלה מתחילת השנה בכ-18.86%.

הגידול בהתחמשות במדינות אירופה והרצון של ארה"ב להגדיל את תקציב הביטחון גורמים לעלייה משמעותית בצבר ההזמנות של תעשיות הביטחון בארץ ובעולם. העימות באיראן משמש כמבחן לטכנולוגיות ביטחוניות רבות, החל מרחפנים ועד למערכות לייזר מתקדמות.

הביקוש הגובר בתחום זה משפיע גם על שוק ההון ומוביל את הבורסה להיערך לגל הנפקות חדשות. נתח החברות הביטחוניות בשוק נמצא בעלייה מתמדת, בזכות הצורך בפתרונות לחימה חדשניים, וצפוי כי חברות נוספות יצטרפו לבורסה בתל אביב כדי לענות על דרישות הממשלות והמשקיעים לתעשייה המתפתחת במהירות.

מדד-ת"א טכנולוגיה ות"א-תשתיות אנרגיה ירדו חדות במהלך השבוע, אך עם תשואה חיובית גבוהה מתחילת השנה - מדד ת"א-טכנולוגיה רשם ירידה של 7.48% במהלך השבוע האחרון, עלייה של 1.3% מאז תחילת המלחמה, ועלייה של 20.24% מתחילת השנה. מדד ת"א-תשתיות אנרגיה ירד ב-7.55% בשבוע האחרון, הציג עלייה של 2.26% מתחילת החודש, וכן צמיחה של 27.15% מתחילת השנה.

מדד ת"א-תשתיות אנרגיה נהנה מעלייה במחירי הנפט, המקדמת את סקטור האנרגיה ומשפרת את רווחיות החברות באופן זמני. בשבוע האחרון נרשמה ירידה משמעותית במחירי הנפט בתחילת השבוע, בעקבות הצהרת טראמפ על כוונתו להימנע מפגיעה במתקני האנרגיה של איראן במשך חמישה ימים, ומהלך זה המחיש את התנודתיות בענף שכנראה עם סיום הלחימה, קיימת סבירות גבוהה שהמחירים יחזרו לרמותיהם הקודמות.

הטכנולוגיה על פרשת דרכים: בין ראלי ה-AI ללחצי המאקרו
חברות הטכנולוגיה מציגות מספר סיבות לירידה המשמעותית בערכן: ראשית, מחירי הנפט הגבוהים בעקבות המלחמה במזרח התיכון, אשר צפויים להוביל את הבנקים המרכזיים לשמור על ריבית גבוהה לאורך זמן, דבר המשפיע לרעה על חברות המתבססות על צמיחה ועל הערכות שווי של מוצרי טכנולוגיה.

בנוסף, ההתחייבות הגבוהה של החברות בתחום הקמת תשתיות להפעלת מוצרי AI העלתה חששות בקרב משקיעים בארץ ובעולם. בנוסף, המלחמה במזרח התיכון משפיעה גם על מניות חברות השבבים, כאשר החשש המרכזי הוא שמחירי הנפט הגבוהים בשילוב עם סגירת מצר הורמוז עלולים לפגוע בשרשראות האספקה בטווח הקצר.

מדד הבנקים מסכם את חודש הלחימה בירידות שערים חדות, ובתשואת חסר מתחילת שנה לעומת מדדי הדגל - מדד הבנקים נחלש השבוע ב-3.96% ומתחילת המלחמה ירד ב-7.34%. המגמה השלילית בסקטור החלה כבר עם פרסום דוחות 2025 והעמיקה בהמשך על רקע עליית פרמיית הסיכון של ישראל.

מניות הבנקים רגישות במיוחד לסנטימנט של המשקיעים הזרים, ולכן העלייה ברמת הסיכון של המדינה תורגמה ללחץ משמעותי יותר על הסקטור ולביצועי החסר ביחס לשוק הרחב. המכפיל של חמשת הבנקים הגדולים עומד על כ-10, ובזמן שהשוק נמצא תחת לחץ, שיעורי הריבית הגבוהים, שלא צפויים לרדת בזמן הקרוב בעקבות השפעות המלחמה, עשויים לחזק את הבנקים ולסייע בהגדלת ההכנסות שלהם גם בעתיד הקרוב.

ארה"ב:
וול סטריט נכנסת "לטריטוריית תיקון" עם שבוע חמישי של ירידות שערים
שבוע המסחר בארה"ב סיים שבוע מסחר חמישי ברציפות בירידות שערים, כאשר מדד S&P 500 ירד ב-1.7% ונמצא כעת 8.7% מתחת לשיא כל הזמנים שנקבע בינואר. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1.7% ומדד הנאסד"ק ב-2.1%.

ביום שני נפתח המסחר באווירה חיובית, בעקבות הודעתו של טראמפ על דחיית התקיפות באיראן לטובת משא ומתן, ובהמשך התבצעה הארכה נוספת עד 6 באפריל, לפי בקשת ממשלת טהרן, שהשפיעה על המדדים לשלילה, שכן המשקיעים מעוניינים בוודאות ולא בזמן.

תשואות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב רשמו עלייה, כאשר העליות ניכרו לכל אורך העקום שנותר שטוח יחסית. במהלך השבוע תשואת האג"ח לשנתיים התקרבה ל-3.916%, לתקופה של עשר שנים עמדה על כ-4.44%, ואילו תשואת האג"ח לשלושים שנה הגיעה כמעט ל-5%.

(באדיבות יחידת המחקר של הבורסה)

מדד VIX סגר את שבוע המסחר מעל 31 נקודות, מה שמעיד על עוצמת החששות של המשקיעים ועל ציפייה לתנודתיות גבוהה בשוק. שבוע המסחר בארה"ב יהיה קצר בשל יום שישי הטוב, ונושאים מרכזיים שימשיכו להשפיע על המסחר הם ההתפתחויות בגזרה האיראנית ומחירי הנפט.

ביום שישי הקרוב עתיד להתפרסם דוח התעסוקה בארצות הברית. לפי התחזיות, צפויה תוספת של כ-60 אלף משרות חדשות, ושיעור האבטלה צפוי לעמוד על 4.4%. תגובת המשקיעים למדד תתאפשר רק ביום שני.

עוד ב-

החברה הביטחונית החדשה בבורסה חוגגת: זינוק של 50% בהכנסות

לכתבה המלאה

מדד זה נחשב משמעותי, מאחר שהוא עשוי להצביע על כיוון הכלכלה האמריקאית—האם קיימת מגמת מיתון או שמא שוק התעסוקה נותר יציב. עם זאת, ההערכות הן כי השפעת המדד על השווקים תהיה מוגבלת, ושבוע המסחר הבא צפוי להיות מושפע בעיקר מהתפתחויות סביב האולטימטום של טראמפ ב-6 באפריל, אשר יבהיר האם ארצות הברית מתקרבת לחתימה על הסכם עם איראן או לקראת הסלמה נוספת ביחסים.