כלכלני הבנק לניהול העושר יוליוס בר, קרסטן מאנק, דיוויד קול וסוק יין יונג, ערכו סקירה כלכלית שבועית בה נגעו בלחצים בשוק הזהב, ההאטה בגרמניה והחרפת הלחץ הפיסקלי בתאילנד.

קרסטן מאנק, ראש תחום מחקר הדור הבא: "חלק מהלחץ החריג בשוק הזהב מאז תחילת המלחמה באיראן נובע ככל הנראה ממכירות זהב מצד הבנק המרכזי של טורקיה. כפי שדווח אתמול, טורקיה מכרה כ-54 טונות זהב במטרה לתמוך בלירה החלשה. במקביל, הבנק המרכזי של פולין שוקל גם הוא מכירה של חלק מיתרות הזהב שלו לצורך מימון הוצאות ביטחוניות. מדובר במקרה מורכב יותר, הכולל חסמים משפטיים ופוליטיים. בעוד שהדגשנו כי מכירות יזומות וסלקטיביות מצד בנקים מרכזיים מהוות סיכון לשוק הזהב השנה, מכירות כפויות מדאיגות יותר שכן הן נעדרות מרכיב של שליטה.

הלחץ על מחירי הזהב מאז תחילת המלחמה באיראן מעורר תהיות. ירידה של למעלה מ-15% מהשיא מוסברת רק חלקית על ידי התחזקות הדולר, עליית תשואות האג"ח בארה"ב ויציאת כספים מצד סוחרים ספקולטיביים ומשקיעי מגמה, אשר הימרו קודם לכן על עליות מחירים. לפי דיווח של בלומברג ביום חמישי, חלק מהלחץ נובע ממכירות זהב מצד הבנק המרכזי של טורקיה. כדי לתמוך בלירה, הבנק הפחית את יתרות הזהב שלו בכ-54 טונות מאז תחילת המלחמה. חלק מהזהב נמכר ישירות, אך רובו שימש בעסקאות החלף מט"ח (currency swaps).

הבנק המרכזי של טורקיה היה אחד הרוכשים הגדולים של זהב בשנים האחרונות, כאשר הגדיל את היקף האחזקות לפחות מ-400 טונות בשנת 2020 לכ-660 טונות בשנה שעברה. עדיין לא ברור האם המכירות יספיקו כדי לבלום את היחלשות הלירה, שאיבדה למעלה מ-85% מערכה מול הדולר מאז 2020.

בהקשר זה דווח גם כי פולין שוקלת מכירה של חלק מיתרות הזהב שלה – מהלך מורכב יותר. הזהב מוחזק על ידי הבנק המרכזי, והמטרה היא לממן הוצאות ביטחוניות. עם זאת, קיימים חסמים משפטיים ופוליטיים, שכן הבנק המרכזי אינו רשאי לממן ישירות את הממשלה. מנגד, הוא מחויב להעביר את רווחיו לממשלה. לכן, התוכנית היא למכור את הזהב, לממש רווחים, ולאחר מכן לרכוש אותו מחדש. כדי לגייס כ-13 מיליארד דולר, תידרש פולין למכור לפחות 95 טונות זהב.

בעוד שהערכנו כי מכירות מצד בנקים מרכזיים עשויות להוות סיכון השנה, הנחנו כי מדובר יהיה במכירות יזומות לצורך איזון מחדש של הרכב היתרות. מכירות כפויות, כדוגמת המקרה הטורקי, מדאיגות יותר בשל היעדר שליטה. עם זאת, אין בכך כדי לשנות את התחזית לרכישות משמעותיות מצד בנקים מרכזיים בטווח הארוך. בשלב זה אנו מתייחסים לטורקיה כמקרה חריג, וממשיכים להחזיק בהערכה חיובית ארוכת טווח לזהב. יחד עם זאת, התנודתיות בטווח הקצר צפויה להישאר גבוהה עד שהשוק יתייצב".

דיוויד קול, הכלכלן הראשי: "שורה של נתונים כלכליים מגרמניה מצביעים על פתיחה חלשה לשנת 2026. העלייה במחירי האנרגיה פוגעת בסנטימנט הצרכני ובציפיות העסקים, ומגבירה את הסבירות לקיפאון ברבעון הראשון. התמריץ הכלכלי המיוחל מהרחבת ההשקעות הציבוריות טרם בא לידי ביטוי. על כן, ספקולציות בדבר העלאות ריבית מצד הבנק המרכזי האירופי אינן תואמות את תמונת הצמיחה החלשה.

מדד אמון הצרכנים של GfK לחודש אפריל ירד יותר מהצפוי לרמה של מינוס 28, לעומת נתון מתוקן של מינוס 24.8. העלייה במחירים היא הגורם המרכזי לירידה בנכונות הצרכנים להוציא, על רקע התייקרות האנרגיה והדלקים בעקבות המלחמה באיראן. גם במגזר העסקי נרשמה זהירות רבה יותר, כאשר מדד הציפיות של ifo ירד מ-90.2 ל-86.0, בהתאם לתחזיות. רכיב הציפיות במדד ירד בכל הענפים – תעשייה, בנייה, מסחר ושירותים.

הנתונים מצביעים על פתיחה חלשה מאוד לשנת 2026, שעשויה להימשך גם ברבעון השני, תוך אכזבה מהציפיות כי הגידול בהשקעות הציבוריות יתמוך בצמיחה, ישפר את הסנטימנט וירחיב את בסיס הצמיחה. חוסר הוודאות בעקבות המלחמה והחשש מעלויות אנרגיה גבוהות לאורך זמן מקזזים את התרומה החיובית של ההשקעות הציבוריות במחצית הראשונה של השנה.

ספקולציות לגבי העלאות ריבית מצד ה-ECB עלולות אף להכביד עוד יותר על הצמיחה. הנתונים האחרונים מצביעים על קיפאון בצמיחה ברבעון הראשון, ואנו מעדכנים מטה במעט את תחזית הצמיחה השנתית ל-0.6% לעומת 0.7% קודם לכן. האינפלציה צפויה לעלות במתינות ל-2.3% ברבעון השני, לעומת 2.1% בפברואר".

סוק יין יונג, אנליסטית אג"ח, אסיה: "על רקע זינוק במחירי הנפט שהוביל לעלייה חדה בעלויות הסובסידיות לדלק ולהעמקת הגירעון בקרן הדלק, תאילנד ביטלה את תקרת מחירי הדלק במטרה להקל על הלחץ הפיסקלי ולמנוע סיכון להורדת דירוג האשראי. העלייה במחירי הנפט צפויה להפעיל לחצים אינפלציוניים, אך נקודת הפתיחה נמוכה שכן האינפלציה עדיין שלילית. לנוכח סביבת מחירי הנפט הגבוהים, תחזית צמיחה חלשה יותר והיחלשות המטבע המקומי, הבנק המרכזי עשוי להותיר את הריבית ללא שינוי לפרק זמן ממושך.

תאילנד ביטלה את הפיקוח על מחירי הדלק החל מ-26 במרץ, בניסיון להתמודד עם לחץ פיסקלי גובר על רקע משבר האנרגיה העולמי המתמשך בעקבות המלחמה באיראן. בפרט, הממשלה תאפשר למחירי הסולר – סוג הדלק המרכזי במדינה – להיקבע לפי מנגנוני השוק.

ההחלטה התקבלה בעקבות זינוק במחירי הנפט הגולמי, שהגדיל משמעותית את עלות מדיניות הסבסוד. קרן הדלק, המשמשת לייצוב מחירי הדלק המקומיים, הוציאה כבר כ-20 מיליארד באט בתוך שלושה שבועות – כ-1 מיליארד באט ביום – וכעת העלות עומדת על כ-2.5 מיליארד באט ביום. כתוצאה מכך, הקרן מצויה בגירעון של 28.1 מיליארד באט נכון ל-22 במרץ, וצפויה להעמיק עוד לנוכח מחירי הנפט הגבוהים.

החוב הציבורי של תאילנד עומד על כ-66% מהתמ"ג, והממשלה מוגבלת ביכולת ההרחבה הפיסקלית, שכן הגדלת החוב עלולה לקרב אותה לתקרת 70%. במקביל, שר האוצר מבקש לשמור על משמעת פיסקלית כדי למנוע פגיעה בדירוג האשראי, מה שמקטין את הסבירות להעלאת תקרת החוב. היעד הוא גירעון של 4.4% מהתמ"ג השנה ו-3% עד 2029, יעד שעשוי להיות מאתגר להשגה.

הממשלה הודיעה כי תנקוט צעדים ממוקדים להקלת הפגיעה באוכלוסיות פגיעות, ואף שוקלת הפחתת מס הבלו על דלקים. בעקבות ביטול התקרה, מחירי הדלק זינקו ב-14%–22%.

למרות הלחצים האינפלציוניים הצפויים, האינפלציה הייתה עדיין שלילית בפברואר (0.88%- במונחים שנתיים). במקביל, ענף התיירות – מנוע צמיחה מרכזי – עלול להיפגע מירידה במספר התיירים. הממשלה צופה 35 מיליון תיירים השנה (לעומת 33 מיליון ב-2025), אך מעריכה ירידה של כ-3 מיליון תיירים, שעלולה לגרוע כ-150 מיליארד באט מהכנסות הענף.

עוד ב-

הכלכלנים הבכירים חושפים: הצעד הדרמטי שישפיע על הנפט והריבית

לכתבה המלאה

הבנק המרכזי של תאילנד ציין כי העלייה באינפלציה צפויה להיות מתונה, בעוד שהעימות עשוי לגרוע 0.1–0.2 נקודת אחוז מהתמ"ג השנה. בנוסף, הבנק מאותת כי הפחתות ריבית נוספות אינן צפויות".