השוק
הבחירות בהתאחדות התעשיינים: צורי דבוש חושף את תוכנית המיליארדים
צורי דבוש הקים אימפריית היי-טק ותעשייה וכעת יוצא לבחירות על נשיאות התאחדות התעשיינים. בריאיון ל-ice מדבר יו"ר קליל על עתיד התעשייה בעידן ה-AI, על התוכנית שהכין שתעביר מיליארדים לתעשיינים ומהי משימת העל של ההתאחדות: "באתי לייצר שיתופי פעולה. באתי לעבוד"
בינואר 2026, התאחדות התעשיינים בישראל ניצבת בפני אחת ממערכות הבחירות הסוערות בתולדותיה.
מצד אחד אברהם (נובו) נובוגרוצקי, המנהל המקצועי המזוהה עם "אפריקה ישראל". מהצד השני צורי דבוש, 60, יו"ר ובעל השליטה ב"קליל", יזם היי־טק שצמח באשקלון, רכש מפעל בקשיים בצפון והפך אותו לאימפריה - ובמקביל יו"ר ומייסד ארגון "אנו - עושים שינוי".
שבוע שעבר הגיע המאבק לנקודת רתיחה משפטית: דבוש הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בדרישה לעצור את הבחירות או לאפשר הצבעה דיגיטלית ומרחבית. הטענה: קיום הבחירות בקלפי בודדת ברמת גן הוא "הדרה שיטתית" של תעשייני הפריפריה, המהווים כ-55% מחברי הארגון.
"הפרשנות היחידה שלי היא שלא רוצים שהפריפריה תצביע", אומר דבוש בפתח הריאיון המיוחד ל-ice. "אנשים בצפון ובדרום נלחמים עכשיו על הבית ועל המפעלים בגלל המלחמה. לצפות מהם לעזוב הכל, לעמוד שעות בפקקים בשביל הצבעה אחת בכפר המכביה שאין לידה אפילו רכבת? זה ניתוק מהמציאות". לדבריו, בשנת 2026, כשגופים כמו לשכת רואי החשבון והתאחדות המלונות עושים הצבעה דיגיטלית, "אין סיבה שתעשיינים מהפריפריה יבזבזו יום עבודה על נסיעה לקלפי אחת".
יו"ר קליל בטוח בבחירתו והוא מצהיר: "כמו שידעתי להוביל את החברות שלי בתכנון מפורט, בתחכום ובביטחון, כך אני מתכוון להנהיג את ההתאחדות. מדובר בארגון מפואר עם עובדים מצוינים שיחד אתם נתן מענה מודרני ואחראי. בכהונה שלי כל התעשיינים ממטולה ועד אילת יקבלו תשומת לב ועזרה מקצועית ותמיכה רחבה.
לתעשייה היצרנית אביא את הידע והניסיון שלי מההיי טק כדי שלכולם יהיו את הכלים לדור 4 בתעשייה.
"להיי טק אני רוצה לפתוח דלת רחבה. אני יודע מה עובר על כולנו, אני יודע מה עובר עליהם: דולר שצונח, מכסי יצוא שעולים בכניסה לארה"ב, היצף, ייבוא ללא שום ריסון ועוד, וכל זה בזמן שהמעצמות הגדולות מחזירות לעצמן את התעשיות ואת הייצור. ככה גם אנחנו צריכים לפעול. אני הולך לעבוד אינטנסיבי בשביל כל התעשיינים. לכן אני נאבק שכולם יוכלו להצביע. אצטרך את התמיכה של כולם מול הממשלה ומול יתר האתגרים".
מאשקלון ו"מגלן" לאקזיט של מיליארדים - ומשם למפעל בגליל
סיפור חייו של דבוש נראה כמו תסריט קלאסי של יזמות ישראלית: הילד השמיני למשפחה בת עשר נפשות באשקלון, בן חדרנית בבית הבראה של ההסתדרות ופקיד אכלוס בחברת "עמיגור". כנער עבר לפנימייה בירושלים ולמד במגמת עיצוב אופנה.
בצה"ל שירת בחיל התותחנים, היה בין מקימי יחידת מגלן - תחילה כלוחם ובהמשך כמדריך - והקים את מערך ההדרכה והסימולטורים של היחידה. הוא אף עיצב את הסמל הראשון של היחידה. אחרי השחרור התקבל ללימודי עיצוב תעשייתי ב-"בצלאל", אך הודח אחרי שנתיים בנימוק של "חוסר כישרון עיצובי".
בגיל 26 הקים את חברת "היפרלוג", שעל בסיס פעילותה הוקמה "גיאו-אינטראקטיב", שהפכה בהמשך ל"אמבלייז" - אחת מחברות האינטרנט הישראליות הראשונות שהונפקו בלונדון והגיעה לשווי שוק של מיליארדי דולרים. בשנת 2000 מכר דבוש את רוב אחזקותיו בחברה תמורת כ-40 מיליון דולר.
ב-2001 פנה מההיי-טק לתעשייה המסורתית ורכש את השליטה ב"קליל תעשיות" - מפעל אלומיניום בגליל שהיה שקוע בהפסדים. "רכשתי את קליל מתוך שליחות וציונות", הוא מסביר. היום קליל היא חברה רווחית שמציגה רווח נקי של עשרות מיליוני שקלים בשנה ומשלבת שורה של פרויקטים חברתיים וקהילתיים.
"רק תעשיין אמיתי יכול להבין לעומק את הכאב של תעשיין אחר"
אחת החזיתות המרכזיות במרוץ לנשיאות היא שאלת הבעלות - בעל מפעל מול מנהל שכיר. בעוד נובוגרוצקי מדגיש את ניסיונו כמנכ"ל וכיו"ר שכיר, דבוש מתעקש שזה לא אותו דבר.
"זו פעם ראשונה שמתמודד אדם שהוא לא תעשיין - הוא לא בעל מפעל," טוען דבוש. "רק תעשיין אמיתי יכול להבין לעומק את הכאב של תעשיין אחר. זה כמו שאישה תנסה להסביר לגבר כמה כאב היא מרגישה בזמן לידה. כמה שלא תמחיש ותספר - גבר לעולם לא יבין כמה אישה סובלת בלידה. כך גם מנהל שכיר לעולם לא יבין תעשיין שכל עולמו מושקע במפעל".
תוכנית 7 הנקודות: קרן השביתה הופכת לקרן צמיחה
דבוש מציג תוכנית עבודה אופרטיבית, כשהבשורה המרכזית היא שימוש מחדש ב-"קרן ההדדית" של ההתאחדות (קרן השביתה) כמנוף כלכלי משמעותי.
"בקרן ההדדית יושב היום כסף גדול, בהיקף של כחצי מיליארד עד מיליארד שקל", הוא מגלה. "אני רוצה לקחת מתוך זה כ-250 מיליון שקל, למנף אותם דרך הבנקים פי עשרה ולהזרים לתעשייה אשראי של עד 2.5 מיליארד שקל - לאוטומציה, לפריון, להשקעות בציוד. אנחנו יכולים לעזור לתעשיינים גם בלי לחכות לטובות מהמדינה".
לצד הקרן, הוא מציג מהלכים מרכזיים מתוך "תוכנית 7 הנקודות" שלו:
שינוי חוק עידוד השקעות הון - תיקון הפליית היצואנים: "אני רוצה לעודד כל מפעל לפי מדד השקעות הון ומחקר. ייצור מקומי הוא ערך כלכלי וביטחוני".
"מודל כרמיאל" לבירוקרטיה - תהליך רישוי מוגבל בזמן, עם שלבים ידועים מראש וכתובת ברורה לכל אישור.
מועדון צרכנות תעשייתי - ניצול כוח הקנייה העצום של התעשיינים להוזלת עלויות באנרגיה, ביטוח וחומרי גלם, שלא ברור איך לא קם כזה מועדון עד היום.
מדידת הצלחה במספרים ושקיפות - הפיכת ההתאחדות לגוף שמציג לחברים דו"חות ביצוע: מה הובטח, כמה פניות טופלו וכמה מהן נסגרו בפועל.
7 הנקודות לתעשייה של צורי דבוש. צילום מסך
"ההתאחדות הפכה למגיבה - היא חייבת להיות יוזמת"
הביקורת של דבוש על הנהגת ההתאחדות הנוכחית נוקבת. לטענתו, הארגון איבד את כושרו להשפיע על לב קבלת ההחלטות וחדל לתקשר באופן אפקטיבי עם הממשלה.
"ההתאחדות היום מגיבה, היא לא יוזמת", הוא קובע. "היא צריכה ליזום חוקים ותקנות, לא לרוץ כמו גננת ולתקן בדיעבד. היא יצאה מנשיאות המגזר העסקי, וזה מאוד בעייתי שלא מדברים שם באופן קבוע עם שר האוצר או ראש הממשלה. צריך לדעת לכבד את בעלי התפקיד ולבנות איתם מערכת יחסים כזאת שאפשר להסביר להם את המשמעות של החלטותיהם".
AI ואוטומציה: "מי שיהיה לו מפעל בעשור הקרוב - יעשה הרבה כסף"
בנוגע לבינה מלאכותית, דבוש רואה בה את ההזדמנות הגדולה ביותר של התעשייה הישראלית בעשור הקרוב.
"מי שיהיה לו מפעל בעשור הקרוב יעשה הרבה כסף", הוא אומר. "האוטומציה וה-AI יפתרו הרבה מבעיות כוח האדם והיעילות. זו הסיבה שארה"ב משקיעה טריליונים להחזיר תעשיות הביתה - כי בעידן ה-AI, עלות כוח האדם הופכת לפחות רלוונטית. מי שיהיה לו את הידע, התשתית והמכונות - ינצח".
בסיום הריאיון, דבוש חוזר לתחושת הייאוש שהוא מזהה בשטח - ובעיקר בפריפריה, שם מתמקדת העתירה שלו: "יש ייאוש גדול בקרב התעשיינים, חושבים שמה שהיה הוא שיהיה. אני קורא להם לבוא להצביע. שינוי לא יקרה מנאומים, הוא צריך לקרות בעשייה בפועל. בשביל זה אני רץ".
עוד ב-
לדבריו, האתגר הכי גדול בתעשייה הוא הון אנושי עם כישורים מותאמים. בעיית ההון האנושי, לפי דבוש, נובעת מהעדר תיכונים מקצועיים ומהזנחה בטיפול בתדמית התעשיה: "משימת העל של ההתאחדות", הוא מסכם, "היא לגייס את הממשלה ויחד להוביל מהלכים אסטרטגים לפיתוח עתודת הון אנושי לתעשייה ולעידוד צעירים להשתלב בה תוך יצירה של סל הטבות דיור והשכלה באזורים עתירי תעשייה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
