נפט: שיחות השלום באוקראינה חוזרות על עצמן שוב ושוב - נורברט ריקר
המשא ומתן המתמשך סביב המלחמה באוקראינה מרגיש מוכר למדי. היו השנה ניסיונות שונים להגיע להסדר, וכולם עלו על שרטון. נותר לא ברור מה עשוי להיות שונה הפעם. כך או כך, הקלה רחבה בסנקציות נראית בלתי סבירה, וגם אם תתרחש לבסוף- ההשפעה על שוקי האנרגיה צפויה להיות מוגבלת.

המערב ברובו התנתק ממשאבי האנרגיה הרוסיים, ושוקי הסחורות כבר המשיכו הלאה. עם זאת, נפט ומוצריו בולטים כמגזר הרגיש ביותר לשינויים פוליטיים. התמונה הגדולה נותרת ללא שינוי: אנו רואים את הערכתנו בדבר עודף היצע מתגבשת כנכונה, וצופים שמחירי הנפט ינועו לעבר 60 דולר ואף מתחת לכך בחודשים הקרובים. מצב הרוח הפסימי הקיצוני בשוק כבר עתה מרכך את פוטנציאל הירידות.

המשא ומתן סביב המלחמה באוקראינה מזכיר במידת מה את “Groundhog Day”. כבר היו השנה ניסיונות שונים- מצד הממשל האמריקאי הנוכחי, ולפני כן מצד מדינות המערב- להשיג סיום או לפחות הפסקה בלחימה. כל הניסיונות הללו כשלו עד כה משום שלאף אחד מהצדדים לא היה התמריץ או הלחץ האמיתי לנהל משא ומתן כן. נותר לא ברור עד כמה רקע העניינים השתנה מאז.

ישנם סימנים ללחץ כלכלי גובר ברוסיה, ככל שההשפעות השליליות של כלכלת המלחמה שלה מתפשטות, בתוספת שחיקה בהכנסות מנפט וגז. ישנם גם סימנים למאמץ צבאי כבד על אוקראינה. עם זאת, המדינה ממשיכה לצמוח ולפתח יכולות הגנה מקומיות בעזרת תמיכה אירופית, המאזנת את הירידה במימון הישיר מארה״ב.

הסיכויים לתוצאה ממשית ולהסכם ארוך טווח נראים שוב קלושים. אם מקשיבים למומחים גיאופוליטיים, ההערכה הסבירה ביותר היא שהמלחמה באוקראינה תהפוך לבסוף לסכסוך קפוא. כך או כך, מה שחשוב לשוקי הסחורות, ובעיקר לאנרגיה, הוא שינוי אפשרי במשטר הסנקציות שהוטל על מגזר המשאבים של רוסיה- וגם כאן, הסיכויים לשינוי נראים קלושים אף יותר.

מעבר לכך, ההשלכות הפונדמנטליות של הקלה- אם בכלל תתרחש- יהיו מוגבלות. העולם המערבי ברובו כבר התנתק ממשאבי רוסיה, והשוק התקדם הלאה. מוצרי נפט בולטים כמגזר העיקרי הרגיש לשינויים במדיניות. בעוד שסחר הנפט הגולמי עבר אל "שוק המצורעים" (pariah market) בצללים, היו ההתאמות הללו מורכבות הרבה יותר בתחום מוצרי הנפט.

ירידה ביצוא הרוסי בשל לוגיסטיקה יקרה יותר, ובמידה מסוימת גם בשל התקפות תכופות של אוקראינה על בתי זיקוק, הובילה לעלייה במרווחי הזיקוק ובמחירי מוצרי הנפט. מרווח זה סביר שיצטמצם באופן משמעותי במקרה של הסכם שלום.

בטווח הארוך, מעבר לשיקולים גיאופוליטיים, העובדה שרוסיה השקיעה השקעה חסרה לאורך שנים רבות מצביעה על כך שייצור הנפט והגז שלה צפוי להיחלש באופן מבני. עם זאת, אובדן זה כנראה לא ישפיע משמעותית, בהתחשב בכך ששוקי האנרגיה נמצאים כיום בשוק של היצע שופע.

שיחות השלום משפיעות על מצב הרוח בשוק ולכן גם על המחירים בטווח הקצר. קבלת ההחלטות בארה״ב ממשיכה להיות בלתי יציבה, ואי הוודאות נובעת מהעמימות סביב הנכונות להגביר לחץ על רוסיה, להגדיל תמיכה באוקראינה- או לנטוש לחלוטין את המסלול הדיפלומטי. התמונה הגדולה נותרת ללא שינוי: אנו רואים אישוש לציפייתנו לעודף היצע מתגבש, וצופים שמחירי הנפט ינועו לעבר 60 דולר ואף נמוך מכך בחודשים הקרובים. מצב הרוח הפסימי הקיצוני בשוק כבר כיום מגביל במידת מה את הירידה במחירים.

יפן: הממשלה נתנה הבטחה לגבי קיימות פיסקלית 
ההבטחה של הממשלה בנוגע לקיימות הפיסקלית סייעה להורדת תשואות אגרות החוב הממשלתיות של יפן (JGB) ביום חמישי. במקביל, שני חברי ועדה נוספים בבנק המרכזי של יפן (BoJ) הצהירו כי על הבנק להמשיך בנרמול נוסף של הריבית, ובכך עלה מספר התומכים בהעלאת ריבית לארבעה מתוך תשעת חברי הוועדה המוניטרית.

ההתפתחויות הללו הביאו להתמקדות רבה יותר בעמדתו של חבר הוועדה הנחשב ליונה, נוגוצ’י, שנקט קו ניטרלי והימנע מהבעת דעה בנוגע להעלאת ריבית בדצמבר. תשואת ה-JGB לשנתיים מתקרבת ל-1%, כאשר ההסתברות להעלאת ריבית בדצמבר עלתה ב-3% בלילה ל-57%, לאחר שנתוני האינפלציה בטוקיו עלו על התחזיות ובהתחשב בהיחלשות האחרונה של הין.

ביום רביעי הכריזה ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, על תוכנית להנפקת אג"ח נוספת כדי לממן את חבילת התמריצים הכלכלית. בעקבות ההכרזה, תשואות ה-JGB והין היפני נחלשו, על רקע הדאגה שהתקציב הנוסף של טאקאיצ’י- כ-18.3 טריליון ין (117 מיליארד דולר)- ימומן בחלקו באמצעות הנפקת אג"ח נוספת של לפחות 11.5 טריליון ין. מדובר בהיקף גבוה יותר מההנפקות בשנה הפיסקלית הקודמת (2024), לאחר מימון יתרת הסכום מעודפי גביית מסים, הכנסות שאינן ממסים וקרנות שלא נוצלו מהשנה החולפת.

אתמול, מזכיר הקבינט הראשי, מינורו קיהארה, אמר כי סך כל הנפקות ה-JGB לשנת הכספים 2025 צפוי להיות נמוך מה-42.1 טריליון ין שהונפקו בשנת 2024. בעקבות דבריו נרשמה ירידה בתשואות ה-JGB- בניגוד לציפיות המוקדמות. משרד האוצר צופה כעת שהכנסות המדינה ממסים יגיעו לשיא של 80.7 טריליון ין בשנת הכספים הנוכחית, עניין שיוצר עודף של כ-3 טריליון ין ויכול לצמצם את הצורך של הממשלה בהלוואות נוספות.

לפני דבריו של קיהארה, העלייה בתשואות ה-JGB מאז הודעתה של טאקאיצ’י שיקפה חשש לגבי המסלול ארוך הטווח של הקיימות הפיסקלית של יפן. אתמול קרא חבר מועצת המנהלים של ה-BoJ, אסאהי נוגוצ’י, להעלאות ריבית אך בגישה זהירה, והזהיר כי העלאה מוקדמת מדי עלולה לסכן את יעד האינפלציה. לדבריו, ריאלי להעלות ריבית בהדרגה תוך מעקב רציף אחר מצב המשק והמחירים. עוד הוסיף כי ה-BoJ זקוק ליותר זמן כדי לעגן את ציפיות האינפלציה סביב 2%, וכי יעד המדיניות הישיר של הבנק הוא מחירי הנכסים- ולא שער החליפין.

המשקיעים עוקבים מקרוב אחר חלוקת הנפקות ה-JGB החדשות. לאור היקף ההיצע הנוסף והמשך הקיצוצים בהנפקות לאגרות חוב ארוכות טווח במיוחד, קיימת אפשרות שאג"ח לשנתיים ולחמש שנים יהיו חלק מההנפקות החדשות. בינתיים, מדד המחירים לצרכן הליבה בטוקיו עלה בנובמבר ב-2.8%- מעל הצפי שעמד על 2.7%- ומשמר את ההערכות לאפשרות של העלאת ריבית כבר בדצמבר.

עוד ב-

מחבר 'אבא עשיר אבא עני': "תשקיעו במטבע הזה – ותהיו עשירים"

לכתבה המלאה