ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, דנה היום (ראשון) בהצעת חוק "התוכנית לסיוע כלכלי'', הדיון התמקד בגיבוש מתווה פיצויים ארצי ומהיר לעסקים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית ולמנוע קריסה כלכלית בתקופה מאתגרת זו. זאת בדומה למודל הפיצויים שהופעל בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", ועל בסיס המתווה אותו שיפרה הוועדה בזמנו.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הדגיש בפתח הדיון את החשיבות בזירוז התהליכים על מנת שהתשלומים יגיעו לידי העסקים במהירות האפשרית, תוך ביצוע התאמות למלחמה מול איראן.

סמנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי וסגן הממונה על התקציבים, כפיר בטט הציגו כי המתווה נותן מענה רוחבי ומידי לעסקים קטנים ובינוניים בכל הארץ, מתבסס על מנגנון הפיצוי לעסקים שחוקק באוקטובר 2023, וזכה לשיפורים רבים בוועדת הכספים, והוא כולל מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים. 

כך הוצג כי המענק מאפשר יישום רוחבי, מהיר ויעיל, וכי המטרה היא שהכספים יגיעו לחשבונות העסקים תוך 3 ימים מיום הגשת הבקשה, כאשר התאריך המיועד לתחילת קבלת המענקים הוא 15 ביולי, והוא יאפשר המשך מענה בהתאם להתפתחויות. עוד הוצג כי המענק נועד לסייע לעסקים לשמור על יציבות ולהמשיך לפעול, ולאו דווקא לפצות שקל לשקל על כלל הנזקים, וכי המטרה היא למנוע מעסק יציב לקרוס בשל הפגיעה בפעילותו.

המענק שמשקף הוצאות קבועות ושכר לעסקים, פועל באופן דיפרנציאלי עפ"י נוסחה, כך שעסקים שנפגעו יותר במחזור יקבלו יותר, מיועד לעסקים עם מחזור שאינו עולה על 400 מיליון ש"ח, אשר חוו ירידה במחזור של מעל 25% למדווחים חד-חודשי או 12.5% למדווחים דו-חודשי. המענק יכלול רכיב תשומות שעולה לפי גובה הפגיעה, וכן מרכיב עבור הוצאות שכר הכולל מכפלה של גובה הפגיעה ב-75%. כן כולל החוק מענה לעצמאים בעלי מחזור של עד עד 300 אלף שקל שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, בצורה של סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור. 

לצד אלה כמענה משלים, קובע החוק הקלות ביציאה לחל"ת, ובמסגרת כך נקבעו בין השאר תקופת זכאות מינימלית של 12 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה.

במהלך הדיון עלה מצד המגזר העסקי כי סוכם בין הצדדים על סיוע לעסקים גדולים, כך ש-60 מיליון ₪ יוקדשו למציאת פתרון לעסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון ₪. 

מרבית חברי הכנסת, נציגי המגזר העסקי ונציג ההסתדרות ברכו על המתווה המוצע והודו לאנשי רשות המיסים והאוצר על עבודתם, ונציגים מהמגזר העסקי שלקחו חלק במו"מ לגיבוש המתווה ציינו כי יכבדו אותו. לצד כך עלו קריאות מצד הנוכחים לבצע מספר התאמות ושיפורים במתווה, שחלקם ציינו כי ההסכמות גובשו באופן מהיר עם תחילת הלחימה ומתוך הערכה כי המערכה תארך זמן רב יותר:

כך נשמעו קריאות רבות לאפשר לעסקים לבחור בין שנת 2023 ל-2024 כשנת בסיס להשוואת המחזור, בהתאם לאיזו שנה מיטיבה יותר עם העסק, במיוחד לאור ההשפעות המתמשכות של מלחמת "חרבות ברזל".

לעניין הקלות ביציאה לחל"ת, עלתה סוגיית עובדים ששבו לעבודה במהירות ולא צברו את הרצף הדרוש של  ימי חל"ת, ונדרש למצוא פתרון שימנע פגיעה בהם, בפרט בעובדי מגזר השירותים והמסחר.

לעניין פיצוי לנזקים עקיפים מנזק ישיר, בהם של עסקים שנפגעו ישירות מירי טילים, נדרש להרחיב את המתווה, וצוין כי בעלי עסקים כאלה יקבלו החזר הוצאות למשך חצי שנה לפי המוצע אך הדבר לא ייתן להם הכנסה עד לגמר השיפוץ או לשכירת מקום חדש, כן עלתה דרישה שבמקרים כאלה יינתן פיצוי גם לעסקים שנסגרו חלקית, ולא רק לאלו שנסגרו באופן מוחלט.

כן עלו בקשות למתן מענה לאוכלוסיות נוספות, בהן עובדים שפונו ממקום מגוריהם, נשות מילואימניקים בעלות עסקים, ועצמאיות לאחר חופשת לידה, לעובדים בענפים עונתיים, לעובדים זרים ועוד.

נציגי האוצר השיבו לדברים, וציינו כי מדובר במודל פיצוי מתוקן ומורחב על סמך מודל מיטיבי שהוועדה תיקנה רבות לעניין הפיצוי הארצי באוקטובר 23, כי הפגיעה הנוכחית הייתה בת 12 ימים בלבד וכי המשק במובנים רבים היה במצב טוב יותר מאשר באוקטובר 23. כן ציינו כי המתווה סוכם בהנחה שהמלחמה תהייה ארוכה יותר, וכי בוצעו תיקונים לטובת העסקים לאחר המלחמה, בהן הירידה ל-12 ימים במסגרת הכרה בחל"ת. לעניין שנת הפיצוי, והתבססות על שנת 23 או 24, השיבו כי המתווה בא לפצות על מלחמת עם כלביא ולא על חרבות ברזל, וכי גם אם לא הייתה הלחימה באיראן הלחימה בעזה הייתה בעינה, ולכן ההשוואה הנכונה ביותר הינה לשנת 24. כן ציינו נציגי האוצר כי אזורים שלא פעלו באופן סדיר בשנת 24 והיו זכאים לפיצוי במסגרת מסלול מחזורים, בדומה לעסקים בצפון, יהיו זכאים להשוואה לשנת 2023. עוד ציינו כי ינסו למצוא מענה לסוגיית נשות המילואמניקים בעלות עסקים.

עוד ב-

מלחמת ישראל-איראן מנקודת מבטו של כתב שטח: סיכום מבצע "עם כלביא"

לכתבה המלאה

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון והורה לנציגי משרד האוצר, ההסתדרות ונציגי המגזר העסקי לשבת ביחד באופן מיידי ולגבש הסכמות על הנקודות שנותרו במחלוקת, ולהביא את הדברים בפני הוועדה לדיון בנושא מחר: "המטרה היא להגיע להבנות שיאפשרו קידום מהיר של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית כבר בימים הקרובים, כדי להבטיח את העברת הכספים לעסקים נפגעים במהירות" ציין ח"כ גפני, והדגיש כי בעיניו יש לאפשר השוואה לשנת 2023, וכן למצוא פתרון לעניין החל"ת לעובדים אשר שבו לעבודתם במהרה נוכח צרכי המשק, ועל כן לא זכאים לפיצוי.