הפסקת האש מול איראן נכנסה לתוקף, והסכומים העצומים שנדרשו למערכת הביטחון בשל עצימות הלחימה בחזיתות השונות שינו את הפרספקטיבה לגבי גובה תקציב הביטחון הנדרש. 

בתוך כך, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בראיון ל-CNN שניתן להעריך מחדש את גובה תקציב הביטחון, ואף רמז כי אפשר לשקול להקטין אותו. ירון נימק את האמירה בכך שלאחר ההישגים בלחימה ניכר שיפור במעמדה הגיאו-פוליטי של ישראל, מה שיכול להוביל לצמצום בתקציב הביטחון. 

פרופ' ירון אמר: "האתגר שלנו הוא להמשיך לשמור על האחריות התקציבית שנקטנו בה, כפי שהראנו לשווקים, מאז ה-7 באוקטובר ואף לפני כן. כעת, לאור המצב הגיאופוליטי המשופר, נצטרך להעריך מחדש את התקציב-האם נצטרך להגדיל עוד יותר את הוצאות הביטחון, או אולי להקצות את הכספים למטרות אזרחיות, או אולי לפעול כדי לוודא שיחס החוב לתוצר אכן יורד עם הזמן. נצטרך להעריך מחדש את סדרי העדיפויות התקציביים שלנו כשהאבק סביב האירוע הזה ישקע". 

הנגיד העריך כי המלחמה מול איראן גרמה לנזק בסך של 1% מהתוצר הישראלי, שזה יוצא כ-20 מיליארד דולר. פרופ' ירון לא פירט מה עומד מאחורי החישוב, והאם זה אומר כי הגירעון יעלה ב-1% נוסף ל-6% בסך הכל. עוד אמר ירון כי הכלכלה הישראלית הראתה חוסן בכך שחזרה לפעילות מלאה לאחר ההכרזה על הפסקת אש. "השווקים מראים שישראל במצב גיאופוליטי טוב יותר, ושיפרה את מעמדה מבחינת רמות הסיכון. בשווקים, בשקל וב-CDS. אם זה ימשיך, נחווה צמיחה גבוהה יותר ממה שחזינו בעבר", אמר הנגיד. 
. 
לגבי המחירים בזירת הפוסט מלחמה אמר הנגיד כי יתכנו השפעות מנוגדות שיבואו לידי ביטוי. מצד אחד השיפור במצב הגיאו-פוליטי שיכול להוביל לגידול בהשקעות ולעליה במחירים. מצד שני, השקל התחזק במידה ניכרת, מה שיכול להוריד את המחירים. "קשה לדעת בשלב זה מה ישפיע יותר", סבור ירון. 

עוד ב-

הדולר בשפל של 3 שנים: נסחר מתחת ל-3.40 שקל. מה הסיבה למפולת?

לכתבה המלאה

כזכור, על פי מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, הערכת גידול תקציב המדינה עמדה על כ-40 מיליארד שקלים בשל המלחמה נגד איראן בלבד, אך זה התבסס על תרחיש ייחוס פסימי יחסית של מתקפות איראניות הרסניות יותר ואי מעורבות אמריקאית.