חברת המידע העסקי CofaceBdi, ביצעה סקירה מקיפה על הערכת הפגיעה במשק הישראלי בשל המלחמה עם איראן. המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים מורכבים ביותר על רקע המלחמה עם איראן, כאשר הכניסה למלחמה חלה לאחר שורת משברים בשנים האחרונות, ממשבר הקורונה, דרך מלחמת רוסיה-אוקראינה, עליית הריבית ולחצים אינפלציוניים, התוכנית לרפורמה משפטית, וכמובן מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין מתנהלת.

הנטל הכספי כולל הוצאות ביטחוניות אדירות הנאמדות ב-למעלה ממיליארד שקלים ליום לחימה (כולל חימושים, יירוטים, עלות כח אדם, היקף טיסות), זאת לצד נזקים לתשתיות ורכוש שכבר עתה מוערכות ביותר מ- 5 מיליארד שקלים.

לדברי ינון סומך, דאטה אנליסט בכיר בחברת המידע העסקי CofaceBdi, "השלכות המלחמה לא פסחו כמעט על שום מגזר פעילות. הנזק של האיסורים וההגבלות של התקהלויות, סגירת מוסדות חינוך, איסור הגעה למקומות עבודה פרט לעובדים חיוניים, לצד גיוס מילואים נרחב - הביאו לפגיעה בהכנסות הנאמדת בכ-18 מיליארדי שקלים בעשרת ימי הלחימה הראשונים, כאשר מרבית הפגיעה היא במגזר הפרטי, ובראש ובראשונה על העסקים הקטנים אשר לרוב סובלים מהון עצמי נמוך וללא גב פיננסי.

בנוסף, המלחמה פוגעת בצמיחה, ובמקביל הגירעון התקציבי מזנק, כאשר בסבירות לא מבוטלת יהיה צורך בהעלאת מסים כדי לממן את עלויות המלחמה. כמו כן, חברות הדירוג הבינלאומיות כבר מזהירות מפני הורדת דירוג האשראי, מה שייקר עוד יותר את גיוס ההון למדינה ולחברות.

מדד הסיכון המשולב של CofaceBdi: המשק הישראלי בשיעור גבוה יחסית של סיכון ישנה הרעה לנוכח המשברים השונים בשנים האחרונות, וכעת עומד מדד הסיכון של המשק הישראלי על 6.54, שיעור גבוה יחסית המעיד על האתגרים הרבים שעמם העסקים מתמודדים. יתרה מכך, צפויה החמרה נוספת במדד בתקופה הקרובה בשל המלחמה באיראן. מדובר בהרעה של כ- 12% ביחס לשנת 2019 שניתן לכנותה כשנת "הזהב" בהשוואה לשנים האחרונות.

ענפים רבים נפגעו באופן משמעותי בשל המלחמה, ובראשם ענף הבנייה, בתי קפה ומסעדות, תיירות ובידור ופנאי, שגם כך נמצאים בין הענפים עם רמת הסיכון הגבוהה ביותר. הענפים ברמת סיכון נמוכה כוללים את: ענף הפרמצבטיקה, פלסטיק וגומי, תעשייה ביטחונית, תעשיית נייר וקרטון וכימיקלים, שהפגיעה בהן קלה יחסית (פרט לתעשייה ביטחונית שנהנית מביקושים גבוהים).

נתוני הסיכון בשנים האחרונות: הציבור ממעט לצאת, העסקים כורעים תחת הנטל בין הענפים שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר ניתן לציין את ענף הבנייה, שעוד לפני המלחמה התמודד עם שלל אתגרים, ביניהם סביבת ריבית גבוהה, מחסור חמור בכח אדם, הגבלות מצד בנק ישראל, התייקרות במחירי תשומות הבנייה ועוד, וכעת אי הוודאות גוברת עם עצירת פרויקטים ועליית הסיכון.

בנוסף, ענף בתי הקפה והמסעדות סובל מצמצום משמעותי בפעילות כשכמובן הציבור ממעט לצאת מהבית וככל שהלחימה תימשך נראה בתי קפה ומסעדות כורעים תחת הנטל. בקרב ענף המסחר הקמעונאי מרבית החנויות שאינן חיוניות נאלצו לסגור את שעריהן, כולל בין היתר חנויות אופנה, רהיטים, ציוד משרדי, כלי בית ועוד. נציין גם את ענף הבידור והפנאי שרובו כולו משותק לחלוטין בשל ההגבלות.

במהלך סוף השבוע עדכן הבנק הגדול בארצות הברית, ג'יי פי מורגן, את תחזית הגירעון הממשלתי מ- 5% תוצר ל- 6.2% תמ"ג, זאת בשל הגדלת ההוצאות הביטחוניות ואובדן הכנסות, בעיקר ממסים. כמו כן, המלחמה עשויה לתרום ללחצים אינפלציוניים, מה שעלול לדחות את מועד הורדות שער הריבית של בנק ישראל.

מצד שני, הבורסה בת"א מציגה מתחילת המלחמה עליות חסרות תקדים, כאשר המשקיעים צופים את הסרת האיום הקיומי בזמן קצר יחסית. ראוי לציין שהמשק הישראלי למוד משברים ובעל חוסן, ניסיון ויכולת להתמודד איתם בהצלחה, כפי שראינו במשבר הקורונה, אי היציבות הפוליטית, מלחמת "חרבות ברזל" ועוד.

על מנת לצלוח גם את המשבר הנוכחי, הממשלה פרסמה מתווה פיצויים לעסקים לצורך התמודדות עם הנזקים הכלכליים ושיקום פעילותם. בנוסף, על הממשלה להיערך לתוכנית כלכלית ליום שאחרי, כולל החלטות קשות שתהיה חייבת לקבל בכדי לאפשר למשק לצמוח, ולהתמודד עם בעיות הגירעון והחוב.

עוד ב-

הנזק לרשות המסים מהמלחמה נחשף: ''סכומים שלא ראינו מעולם''

לכתבה המלאה

מעריכים כי 2025 תסתיים עם מספר סגירות גבוה באופן משמעותי מבשגרה: שנת 2024 נפתחו כ- 37.4 אלף חברות ועסקים, ומנגד, נסגרו כ- 59 אלף חברות ועסקים, קיטון נטו של 21.6 אלף, זאת לאחר שגם שנת 2023 הייתה מורכבת ונרשם בה קיטון נטו של כ- 19 אלף חברות ועסקים. בהתאם לקשיים הרבים, שנת 2024 הסתיימה עם קרוב ל- 60 אלף סגירות של חברות ועסקים, זאת לעומת ממוצע של כ- 40-42 אלף בשנים של שגרה. לאור מצבם של עסקים רבים שנמצאים במצוקה, כבר עתה ניתן להעריך ש- 2025 גם כן תסתיים עם מספר סגירות גבוה באופן משמעותי מבשגרה.