השוק
דריכות בשוק ההון: התרחישים האפשריים בעקבות מלחמת ישראל-איראן
בעקבות מעורבות ארה"ב בתקיפת מתקני הגרעין באיראן, משקיעים רבים החלו לפעול בדריכות ובמתינות. בצל החשש להסלמה מהשפעות אפשריות על שוקי האנרגיה, שוק הנפט הגיב עם עלייה של מעל 12% בעלויות
על פי הסקירה הכלכלית שערך האקאן קאיה, מנהל תיקי השקעות בכיר ומומחה לסחורות בבית ההשקעות "נויברגר ברמן", תגובת שוק ההון הייתה מתונה ביחס למעורבות ארה"ב בתקיפת מתקני גרעין באיראן.
אחרי תקיפות ישראליות באיראן, ארה"ב הצטרפה ותקפה מתקני גרעין מרכזיים. המצב מתפתח במהירות והשלכותיו עדיין לא ברורות ולכן משקיעים נדרשים לדריכות לאור חוסר הוודאות. תגובת שוק ההון הייתה מתונה לאחר התקיפות הישראליות, אך עם כניסת ארה"ב ללחימה גברו החששות להסלמה ומהשפעות אפשריות על שוקי האנרגיה.
פרשנויות השוק נעות בין חשש לפגיעה בצמיחה, בדומה למלחמת המפרץ, לבין חשש לעלייה באינפלציה כתוצאה מעליית מחירי הנפט. אופטימיות זהירה אם מהלך דיפלומטי יוביל את איראן לרסן את שאיפותיה הגרעיניות, אף שהתוצאה הזו נראית רחוקה בשלב זה.
שוקי הנפט והסחורות הגיבו בעוצמה להסלמה, עם עלייה של מעל 12% במחיר הנפט ותנודתיות חריגה, מהגדולות שנרשמו מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. המשקיעים מתמחרים כעת פרמיה גבוהה יותר כהגנה מפני שיבושים בטווח הקצר.
איראן נותרת יצואנית נפט מרכזית, עם כ-1.5 מיליון חביות ביום שמסופקות בעיקר לאסיה. מיותר לציין שכל פגיעה משמעותית באספקת הנפט מהאזור עלולה להביא לתוצאות קשות עבור הכלכלה והשווקים הפיננסיים העולמיים. שאלת המפתח היא- מה יקרה הלאה, ואילו מקורות אספקה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר?
איראן עשויה להגיב בתקיפת תשתיות אנרגיה באופן ישיר במדינות שכנות, או דרך פרוקסי, תוך איום על מיצר הורמוז שדרכו עוברים כ-20% מאספקת הנפט העולמית וחלק ניכר מהגז הטבעי הנוזלי מה שמהווה נקודת דאגה מרכזית. למרות שסגירה מלאה לא סבירה, פעולות כמו ירי טילים, פיזור מוקשים, מתקפות סייבר או שיבוש אותות עלולות לשבש את תנועת המכליות, להעלות את עלויות הביטוח ולהרתיע חברות שילוח.
פגיעה כזו תפגע גם בכלכלת איראן שכן מרבית האנרגיה שעוברת דרך הורמוז מיועדת לאסיה ובמיוחד לסין - שותפה אסטרטגית מרכזית של איראן ולכן סביר שתבחר ביצירת חוסר ודאות והרתעה, מבלי לנתק את האספקה לחלוטין.
מדובר באיום ממשי - בשנים האחרונות התרחשו אירועים כמו התקיפות על מכליות ליד פוג’יירה ב-2019, או תקיפת המזל”טים והטילים על מתקני ארמקו בסעודיה שהובילו להסרה של מיליוני חביות ביום מהשוק והפרת שרשראות האספקה.
מעבר לאיומים המיידיים, תרחיש של שינוי משטר באיראן עלול להוביל לשיבושי נפט עמוקים וארוכי טווח, בדומה למה שקרה בלוב ובעיראק שהביאה לצניחות חדות ומתמשכות בתפוקת הנפט.
אם חביות איראניות ייעלמו מהשוק, עתודות התפוקה הפנויות באזור עלולות להיגמר במהרה. רוב הרזרבות המוערכות כיום בכ-3–4 מיליון חביות ביום מרוכזות במדינות המפרץ שגם הן נתונות לסיכון מוגבר. כל שיבוש נוסף עלול למצות במהירות את יכולות ההגנה של השוק ולדחוף את המחירים בחדות למעלה.
במקביל, הביקוש לנפט גבוה. הסיכונים למכסי מגן יורדים, עונת הנופש והנסיעות בקיץ בעיצומה, והמלאים באזורים רבים נמוכים מהרגיל. לאור לחצי ההיצע והביקוש הללו, ייתכן שממשלות יפנו לצעדים נוספים כמו שחרור נפט ממאגרים אסטרטגיים כדי לרסן את המחירים. עם זאת, לצעדים כאלה לוקח זמן להשפיע על השוק, וסוחרים צפויים לשמור על פוזיציות הגנתיות כהיערכות לתנודתיות נוספת.
עוד ב-
הדיפלומטיה עדיין מהווה נתיב אפשרי, ופתרון של שלום הוא התקווה שלנו. אך תקווה בלבד אינה אסטרטגיית השקעה ועל המשקיעים להיערך לעולם שבו זעזועים עלולים להתרחש לפתע ומכמה כיוונים במקביל. שמירה על תיק השקעות מגוון עם חשיפה לסחורות כמו זהב ואנרגיה נותרת גישה נבונה לניהול אי הוודאות המתמשכת.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
